|
|
הטעם לשמירת נגיעה ולמצוות נוספות - האם מותר לתת טעמים לא נכונים אבל משכנעים יותר ?
|
|
הרב כתב, שכאשר מדברים עם חילונים על שמירת נגיעה, צריך להזכיר את הטעם של קדושת המגע (שומרים את המגע הגופני לזמן שאחר הנישואין).
אבל על-פי התורה, אם בחורה טובלת מותר ליגוע בגופה גם ללא נישואין, ואם היא לא טובלת - גם לבעלה אסור ליגוע בה, כך שאין קשר בין מגע לנישואין!
האם ראוי להגיד את הטעם שנראה "יפה" יותר, למרות שהוא שונה מהטעם המקורי (ואף אינו מתאים בדיוק לדין התורה)?
ומה בקשר למצוות אחרות, כגון כשרות, שבת, שמיטה ועוד - האם גם כשמסבירים אותן ראוי לבחור טעם שונה מהטעם הנזכר בתורה?
|
התשובה:
|
|
שלום וברכה
א. אינני יודע מהיכן הגעת למסקנה כי לאחר טבילה הדבר מותר. יש בדברים טשטוש בין שאלת איסור ביאה על נידה, לבין איסור מגע עם פנויות בכלל. ההלכה כולה קובעת כי קיים איסור בסיסי על יחסי אישות מחוץ לנישואין, ללא קשר עם שאלת הנידות. הדבר מתחיל כבר מפרק ב של ספר בראשית "ודבק באשתו והיו לבשר אחד", וכן לאורך כל התורה, התורה שבעל פה והפוסקים.
ב. בשום פנים ואופן אין לנקוט בטעם יפה שאינו על פי התורה. טעמים אלה הם חילול שמו הגדול, ובדרך כלל גם אינם מועילים, ושקר אין לו רגליים. לו הייתה מגמת התורה אחרת מזו שכתבתי לא הייתי כותב טעם "יפה", אולם, כאמור, דבירך אינם נכונים.
כל טוב
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
הנך מוזמן להגיב על
הטעם לשמירת נגיעה ולמצוות נוספות - האם מותר לתת טעמים לא נכונים אבל משכנעים יותר ?
|
|
|
|
|
|
|
|
|