יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 שווה עיון:
בעל תפילה בימים נוראים

 
שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה
דף הבית » שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה » מדוע השמיט הרמב``ם את דין ``איפה ואיפה``?
 


» לצפייה בתשובות הרבנית שולמית בן שעיה
חיפוש
» מתקדם

 תגיות
   7 נקיים    אבות    אזכרה    אינטרנט    אירוח שבת    אירוסין    אישה    אישות    אישות ומשפחה    אמונה    אתרוג    בגידה    בחורה    בינו לבינה    בית    בית כנסת    בית מדרש    בית ספר    בעל    בר מצווה    ברית מילה    ברכה    ברכות    ברכות הנהנין    ברכות השחר    ברכת החמה    ברכת הלבנה    ברכת המזון    ברכת כהנים    בשר וחלב    בשרי    בת מצווה    גזל    גיור    גירושין    גניזה    גשם    דבר תורה    דברי תורה    דגים    דעות    דתי    הדלקה    הדלקת נרות    הוראה ותלמוד תורה    הורדות    הורדת שירים    החזר מס    היחיד והחברה
 אינדקס נושאים
 
» אינדקס נושאים ותגיות

מדוע השמיט הרמב"ם את דין "איפה ואיפה"?

מתוך: ספרים » תלמוד, ספרות חז``ל פורסם בי"ד בתמוז התשס"ו
הרמב"ם מפרש את דין צידוק המידות בהלכות גניבה ז א:
"השוקל לחברו במשקלות חסרות מן המשקל שהסכימו עליו בני אותה המדינה , או המודד במידה חסרה מן המידה שהסכימו עליה --הרי זה עובר בלא תעשה, שנאמר ( ויקרא יט35) " לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה "
כלומר, הרמב"ם רק מציין שיש איסור להשתמש במידה שהיא חסרה מהמידה המוסכמת והמקובלת.

גם בהמשך, כשהרמב"ם מתייחס לפסוק בספר דברים, הוא כותב (הלכה ג):
"כל מי שמשהה בביתו או בחנותו מידה חסרה, או משקל חסר--עובר בלא תעשה, שנאמר " לא יהיה לך בכיסך... " ( דברים כה,יג )."
כלומר, האיסור מתייחס רק למידות חסרות (ביחס למידה המקובלת).

אבל בספרי דברים מצאנו איסור נוסף הקשור למידות:
"לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן . יכול לא יעשה ליטרא, חצי ליטרא ורביע ליטרא? תלמוד לומר: גדולה וקטנה - גדולה שהיא מכחשת את הקטנה, שלא יהיה נוטל בגדולה ומחזיר בקטנה."

ומלבי"ם, בפירושו לקטע זה (סימן קסב), מסביר שאכן יש הבדל בין המצוה בספר ויקרא לבין המצוה בספר דברים: "
* שם [בספר ויקרא] ידבר הכתוב בהעושה זיוף במידות ובמשקלות...
* וכאן [בספר דברים], לא ידבר שעושה זיוף, רק כמו שמצאנו (מנחות צב, פסחים פו) "שתי אמות היו... אחת היתה יתרה על של משה חצי אצבע, ואחת יתרה עליה חצי אצבע", ועיין ברש"י שם, שהיו 3 אמות. וכן בעניין המידות - היתה מידה מדברית ומידה ירושלמית וציפורית, והמידות והמשקלים משתנים לפי המקום והזמן, ויקרה שבמקום אחד ובזמן אחד ישתמשו בשתי המידות, כמו שמצאנו בש"ס בכמה מקומות: "אמה בת שישה" ו"אמה בת חמישה". ובמקום שנהגו להשתמש בשניהם, אין אסור להשתמש בהם, ורק [ובלבד] שלא ירגיל את עצמו להשתמש בהם רק לטובתו, כשיקנה יאמר שחפץ רק בגדולה, וכשימכור ימכור רק בקטנה; וגם שלא יונה...",

כלומר, בספר דברים באמת יש איסור חדש - האיסור להשתמש בשני סוגים שונים של מידות, גם כששני הסוגים הם תקניים ומותרים, כאשר האדם בוחר תמיד את הסוג הנוח יותר עבורו בכל מקרה.

מדוע השמיט הרמב"ם איסור זה?!


התשובה:
שום דבר לא נשמט מדברי רבינו, לרבות הדין, כפי שנתבאר במלבי"ם.
לפני כן יש לדייק ולבאר, שהרמב"ם בסה"מ מנה שני לאווין. הלאו שבספר ויקרא, יט, לה, לא תעשו במשפט, במידה במשקל ובמשורה, בסה"מ, לאו, רעא. והלאו שבספר דברים, כה, יג, לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדוהל וקטנה, וכן איפה ואיפה (=מידות תכולה) בסה"מ, לאו, רעב.
וביאר רבינו שהמודד משקלות או מידות תכולה, או מידות מרחביות, הוא כמו דיין, ולכן הוא הוזהר שלא לעשות עוול במשפט. שהרי כל דיין הוזהר שלא לעשות עוול במשפט, ולאו דוקא בתחום המדידות, אלא בכל ענייני המשפט. והעובדה שהתורה הזהירה שלא לעשות עוול במשפט וכרכה את זה עם מידה ומשקל, היא המלמדת, שהתורה התייחסה לכל מודד כדיין, והזהירה אותו שלא לעשות עוול במשפט במדידות.
והלאו השני הא מופנה למוכרים ולכל אדם, שלא יחזיק בביתו ובחנותו מידות חסירות, בין מידות משקל ובין מידות תכולה.
עתה לאחר הקדמה זו נבין את הלאו הראשון, שהמודד עושה עוול במשפט ומדידות, לא מיבעיא כשהוא מודד במידות חסירות, שהדבר פשוט שהוא גנב, אלא גם כשיש שתי מדידות או שלוש מדידות, אל ימדוד אלא לפי המידה המוסכמת באותה מדינה. ואל יחרוג מכך, ויסתתר תחת הטענה שהוא מדד לפי אחת המדידות המקובלות. אלא עליו למדוד רק לפי המידות המקובלות באותו מקום. וזהו מה שכתב רבינו, גניבה, ז, א, "השוקל לחבירו משקלות חסירות מן המשקל שהסכימו עליו בני המדינה, או המודד במידה חסירה, מהמידה שהסכימו עליה, אלא שבספרי דרשו דין זה על הפסוק בדברים וכפי פירוש המלבי"ם, ורבינו סבור שדין זה כבר גלום בלאו הנזכר בויקרא.
 
כתוב תגובה
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
הנך מוזמן להגיב על מדוע השמיט הרמב''ם את דין ''איפה ואיפה''?
*שם:
  דוא''ל:
האם לפרסם את כתובת המייל בתגובה
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 

פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines