יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 שווה עיון:
לצאת עם משתמט?

 
שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה
דף הבית » שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה » ברכת הטוב והמטיב
 


» לצפייה בתשובות הרבנית שולמית בן שעיה
חיפוש
» מתקדם

 תגיות
   7 נקיים    אבות    אזכרה    אינטרנט    אירוח שבת    אירוסין    אישה    אישות    אישות ומשפחה    אמונה    אתרוג    בגידה    בחורה    בינו לבינה    בית    בית כנסת    בית מדרש    בית ספר    בעל    בר מצווה    ברית מילה    ברכה    ברכות    ברכות הנהנין    ברכות השחר    ברכת החמה    ברכת הלבנה    ברכת המזון    ברכת כהנים    בשר וחלב    בשרי    בת מצווה    גזל    גיור    גירושין    גניזה    גשם    דבר תורה    דברי תורה    דגים    דעות    דתי    הדלקה    הדלקת נרות    הוראה ותלמוד תורה    הורדות    הורדת שירים    החזר מס    היחיד והחברה
 אינדקס נושאים
 
» אינדקס נושאים ותגיות

ברכת הטוב והמטיב

מתוך: יום יום » ברכות למיניהן פורסם בג' בכסלו התשס"ו
א. מה נוסח הברכה? [האם בא"י אמ"ה הטוב והמטיב או כמו הנוסח"'הארוך" כפי ברכה רביעית של ברהמ"ז].

ב. האם ניתן לברך 'הטוב והמטיב' על הולדת בת ? (מי מברך?)

ג. ילדה אשתו זכר, מברך הטוב והמטיב (שו"ע רכג ע"פ גמ' ברכות נט) מדוע הרמב"ם לא פסק גמרא זו ?

תודה רבה!


התשובה:
א. בא"ה אלקינו מלך העולם הטוב והמטיב.
ב. בגמרא ברכות, נט, הובאה ברייתא בה נאמר שאם אמרו לו לאדם שילדה אשתו זכר מברך הטוב והמיטיב, ומזה משמע שאין לברך על לידת הבת. עיין מ"ב, או"ח, רסג, ס"ק ב. אפילו היו לו הרבה ילדים זכרים והוא תאב לבת.
אולם רבינו, וחבל פוסקים רבים לא הביאו ברייתא זו להלכה, עיין עיניים למשפט להרב אריאלי, על ברכות, שם, שיש חבל פוסקים שהביאוה להלכה.
ויש ניסיונות שונים להסביר פשר ההשמטה שרבינו השמיט הלכה זו.
ולי נראה דווקא בכיוון העיתוי של הערוך שולחן, או"ח, רכג, ב, שמדובר באדם שתאב שאשתו תלד זכר, ואמרו לו, בישרו לו שאשתו ילדה זכר. וכיצד נפסוק הלכה לפי תאוותו של אדם מסוים, הרי זה כבר כלול בהלכה שאם שמע שמועה טובה מברך הטוב והמטיב.
היש הגיון לקבוע שדווקא על לידת זכר ולא נקבה, רק בגלל תאוותו של בן אדם מסוים. אתמהה.
ולכן כל אדם לפי תאוותו, יברך על השמועה הטובה לו.
ובאמת שגם התכאליל של יהודי תימן לא הביאוה כלל.
ושאלתי זקנים רבים, והם העידו שלא בירכו לא הזכר ולא הנקבה, ומהרי"ק על הרמב"ם, ברכות, י, אות ז, כתוב שסמכו על ברכת שהחיינו על המילה שעולה למילה ולבשורה.
ואף שגם אשתו נהנית, הרי כיון שבירך שהחיינו זו על המילה שרק הוא יכול לברך אותה, יצא ידי הטוב והמטיב, והעיד שמנהגנו לברך הטוב והמטיב, אם נולד מהול, ויש רק הפת ברית, שבשעת הטפת ברית, מברך הטוב והמטיב. וזהו חידוש גדול בשבילי.
 
כתוב תגובה
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
הנך מוזמן להגיב על ברכת הטוב והמטיב
*שם:
  דוא''ל:
האם לפרסם את כתובת המייל בתגובה
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 

פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines