יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 שווה עיון:
בעל תפילה בימים נוראים

 
שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה
דף הבית » שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה » פיתוח יכולות פסיקה ספציפיות בעקבות המתרחש בימינו-2
 


» לצפייה בתשובות הרבנית שולמית בן שעיה
חיפוש
» מתקדם

 תגיות
 אינדקס נושאים
 
» אינדקס נושאים ותגיות

פיתוח יכולות פסיקה ספציפיות בעקבות המתרחש בימינו-2

מתוך: מצוות וקיומן » הוראה ותלמוד תורה פורסם בכ"ח בתשרי התשס"ו
לכבוד הרב שרלו שלום וברכה,

אני כותב את הדברים כהמשך למכתבי הקודם, ובעיקר כדברי הסבר אל מול התמיהה שהביע הרב על הצורך שהבעתי לפתח "יכולות פסיקה ספציפיות".
אין הרב מחוייב לענות למכתב, אך כמובן אשמח אם כן ימצא נקודות להתייחסות ויאיר בהן את עיניי.

אנו חיים כנראה בתקופה מבלבלת בה הברכה והקללה משמשות בעירבוביא, שבה, יותר מתמיד, מי שתובע, מעורר ומרמז אודות המוטיבציות והזרמים התת-קרקעיים הרוחשים בעמנו, הוא במקרים רבים דווקא "השטח". ייתכן שהתהליכים העוברים עלינו הם כה עמוקים ומקיפים את הכל ואת כולנו, עד אשר עומק התיקון ועוצמתו שעברו על כלל ישראל עד למצב בו אנו נמצאים היום, הם כה גדולים, עד כדי שלרחשי ליבו הרוחניים של עמנו יש לא רק מקום עמוק ונרחב יותר מאי-פעם, אלא שעל ההנהגה התורנית גם לפתח דרכי הקשבה חדשות אליו, ולהציב אותן במקום יותר מרכזי במה שנוגע לעיצוב הדרך האמונית והלכתית.

אחד ממוקדי הבעיה הוא, סתירה והתנגשות הקיימות בין שתי מוטיבציות ותחושות נאמנות גדולות, עמוקות ועיקריות, הקיימות אצל מי שמבקש לחפש ולעבוד את ה' באמת:
מצד אחד, התחושה והוודאות העמוקות לגבי אמיתותו של התהליך הפנימי העובר עליו, הקשורות עם נאמנות ואהבה עמוקות ועזות אל ה', ואל כל מה שמתגלה ממנו דרך העולם.
מצד שני, אמונת החכמים העמוקה, השואבת את כוחה וחיותה מתוך אהבת התורה ונותנה, והנאמנות אליה ואליו (ממש כיחס הכבוד, הרגש והאחריות כלפי בת-מלך שהמלך הפקיד בידינו), וכתוצאה מכך תחושות הנאמנות והמחוייבות העמוקות כלפי מי שמונה והוסמך ע"י נותן התורה להעביר ולהנחיל אותה מדור לדור. כמו כן קיימת תחושת הזהירות, המחוייבות והנאמנות שלא לקום כנגד, או ללכת בדרך, שעלולה להחליש ולסתור את המנגנון העדין והמופלא של אמונת החכמים והעברת התורה מדור לדור.

אם ננסח זאת במונחים חסידיים, מה שגדולי התורה מייחסים היום לדרך אותה "רוצה" להתוות התורה שבכתב (כל מה שעם ישראל לדורותיו כבר ניכס ומיזג לתורה אשר מלמעלה למטה), עומד בסתירה חריפה, קורעת ושוברת, אל מול מה ש"רוצה" להתוות התורה שבעל-פה, הלא היא האנרגיות האלוקיות, התורניות והרוחניות הבאות מתוך תוכן של נפשות בני עמנו (כל מה שעם ישראל עוד לא הפך לתורה, ומחפש את דרכו להתפרץ וללבוש צורה של עולם טוב ונעלה יותר).

את המושג "אמונת חכמים", המתייחס אל האמונה בחכמי התורה מתוך מי ומה שהם מייצגים, אולי ניתן וצריך לדרוש גם לכיוון ההפוך. הווי אומר, אמונתם של החכמים במי שמבקשים את ה' ואת תורתו. אמונה, המהווה כר לטיפוח, הצמחה וחיזוק של הכוחות הטובים אצל מי שחפץ בתורת ה' ובקיומה, והמבקש לדבוק במי שמופקדים על המשכתה והנחלתה.

רבים האנשים כמוני, שכאשר הם מעלים את מחשבותיהם, ומספרים על דרכם, בפני בני תורה ורבנים (ואני חושב שלא אגזים אם אומר שעדיין מדובר היום על רוב בני התורה והרבנים), הם נתקלים בתגובות אלה או אחרות של אזהרה כלפי דרכינו המסוכנות, של ביקורת עדינה או חריפה, של התנשאות, של אמירות בסגנון "זוהי צורת חשיבה והתנהגות המסכנת את המשך שלשלת העברת התורה בעם ישראל, ואחריתה מי ישורנה". תגובות אלה מביאות והביאו אצלי, ואני מניח שאצל רבים אחרים, לרתיעה מפני מחשבותינו שלנו, לחוסר אמון עצמי כלפי אמיתות מחשבותינו והתנהגויותינו, לרגשי אשמה, ולהדחקת והחנקת חלק מ- או כל דרכנו. כמו כן רבים האנשים אשר כלל לא מתחילים לחשוב, ופוסלים מראש, כל מיני צורות חשיבה והתנהגות, אשר נובעות ממקומות טובים, פנימיים קדושים, מתוקנים ונכונים, אשר עומדים בסתירה שלכאורה או ממשית אל מול אופן החשיבה האורתודוכסי של ימינו, כפי שהוא מלומד ומונחל ע"י רוב הרבנים הגדולים של ימינו.

חלק מתהליך ההתפתחות הרוחני, הוא מפגש וקשר עם סמכות תורנית רוחנית, אשר מכילה באהבה ובאמון את הלכי נפשו של היהודי בעבודת ה' שלו, בבחינת הדביקות בשכינה דרך דביקות בתלמידי חכמים, וזהו חלק מאמונת החכמים הדו-כיוונית עליה כתבתי למעלה.

לפעמים יש ילד אשר הוריו, באופן ראייתם התנהגויות מסויימות שלו, עלולים "ללכלך" אצלו בפני עצמו את ההתנהגויות האלה גם אם הן טובות באמת, התנהגויות שכאשר הן עלו אצלו, הוא חש שהן באות ממקום תמים וטוב. זאת, בשל המקום הסמכותי והבונה שלהם כלפיו. באותה מידה, סמכות תורנית או הנהגה תורנית שלמה, עלולות "ללכלכך" אצל אנשים בודדים או אף אצל חברה או דור שלמים, את החוויה העמוקה של דבקות, כנות, נאמנות ואמיתיות המקום ממנו באות רבות ממחשבותיהם, רגשותיהם והתנהגויותיהם. הדבר גורם במקרים רבים לקריעה פנימית, תסכול ואף יאוש מהדרך, ולבסוף אף לנטישתה ולניכור ואף שנאה כלפיה. ובמקום שמעז יצא מתוק, יוצא ח"ו מהמתוק עז.

דווקא לגבי כבוד הרב, אני רואה אותו כאחת הדמויות האמיתיות והמרכזיות של דורנו, המודעת לבעיות שהעליתי, והעושה רבות כדי לפעול מתוך מודעות זו, עשייה ממנה הושפעתי רבות אף אני, ועל כך יבורך הרב מן השמיים.

בברכה,


התשובה:
שלום וברכה
אני מסכים עם הפתיחה של דבריך. איני חושב שדורנו מיוחד בזה, ואני מייחס חשיבות עצומה ל"פוק חי מאי עמא דבר", לא רק במישור הטכני כי אם כאחד מגילויי נשמת ישראל במהותה. על כן חובה על גדולי הדור ומנהיגיו להיות קשובים היטב למה שמתרחש בעם, ולכלול את תפיסת העולם הזו בתוך מהלך הבירור של הדרך התורנית.

אני גם מסכים עם הדרך העדינה והטובה שהצגת בדבר הקישור הן להכרה הפנימית האמיתית שבלב האדם והן לקישור במסורת ואמונת חכמים.

אמת הדבר שאנו שומעים הרבה מהעולם הרבני על החששות ואותות האזהרה. הדבר נובע מאחריות כבדה ומתחושה משמעותית של ניסיון רע ומר עם שינויים. ברם, הדבר נובע פעמים רבות גם מאטימת הלב והאוזן מהמחיר הכבד של החשדנות המתמדת והפחד מפני שינויים, הגורם בסופו של דבר לציבור להצביע ברגליים. אולם אין הדבר חייב להביא אותך לרגשי אשמה או לחוסר אמון בעצמך. תגובות אלה יכולות להיות מבורכות בשעה שהן מביאות אותך לאחריות גדולה יותר, לענווה, לזהירות, לחישוב האפשרויות להתדרדרות במדרון החלקלק ולבניית סכרים בפני התדרדרות זו, אולם לא לעצירת המחשבה החופשית ולהבנה הפנימית כפי שאתה באמת מבין אותה בעומק נפשך.

הראי"ה לימד אותנו כי במקום בו תביעה לא נענית בבית המדרש, ובית המדרש מגיב בחוסר אמון ובחוסר הערכה המחיר האמוני של מציאות זו הוא כבד מאוד, והעם בסופו של דבר מצביע ברגליים.

על כן, הדרך הענוותנית הזהירה, הרואה מחויבות של ממש לקשב פנימי ולאותנטיות, והנאבקת באופן מתמיד על החרות הפנימית, תוך הקשבה לדברי האזהרה הנאמרים מפי ישישים חכמים וזקנים נבוני תורה, והתחשבות בדברים אלה אך לא במידה שתחנוק את הרעננות המחשבתית וההלכתית – היא הדרך הראויה.

כל טוב
 
כתוב תגובה
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
הנך מוזמן להגיב על פיתוח יכולות פסיקה ספציפיות בעקבות המתרחש בימינו-2
*שם:
  דוא''ל:
האם לפרסם את כתובת המייל בתגובה
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 


פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines