יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים
 שווה עיון:
חסימה רגשית

 
שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה
דף הבית » שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה » יו``ט שני של גלויות
 


» לצפייה בתשובות הרבנית שולמית בן שעיה
חיפוש
» מתקדם

 תגיות
   7 נקיים    אבות    אזכרה    אינטרנט    אירוח שבת    אירוסין    אישה    אישות    אישות ומשפחה    אמונה    אתרוג    בגידה    בחורה    בינו לבינה    בית    בית כנסת    בית מדרש    בית ספר    בעל    בר מצווה    ברית מילה    ברכה    ברכות    ברכות הנהנין    ברכות השחר    ברכת החמה    ברכת הלבנה    ברכת המזון    ברכת כהנים    בשר וחלב    בשרי    בת מצווה    גזל    גיור    גירושין    גניזה    גשם    דבר תורה    דברי תורה    דגים    דעות    דתי    הדלקה    הדלקת נרות    הוראה ותלמוד תורה    הורדות    הורדת שירים    החזר מס    היחיד והחברה
 אינדקס נושאים
 
» אינדקס נושאים ותגיות

יו"ט שני של גלויות

מתוך: שבת ומועד » יום טוב פורסם בכ"ג בתשרי התשס"ו
לכבוד הרב ערוסי שבוע טוב,

ראיתי באחד האחרונים (כך לפחות מונח בזכרוני) שסובר שלשיטת הרמב"ם והשו"ע אין התייחסות לבן חו"ל השוהה בא"י ו/או בן א"י השוהה בחו"ל בחג לעניין יו"ט שני, אלא רק התייחסות לבני מקום, ושעיקר המנהגים כיום הם על בסיס ספקות שהעלו האחרונים.

לאור זאת יש לעיין אם חיוב יו"ט שני הוא חיוב מקום (כלומר, מי ששוהה בחו"ל - בין אם זהו מקומו, בין אם לאו) או חיוב אדם (בן חו"ל חייב בכל מקום ובן א"י פטור גם בחו"ל).

א. מה מקובל לראות כשיטת הרמב"ם בנידון, וכיצד ראוי שינהג בן חו"ל בא"י או בן א"י בחו"ל?

ב. מה דינו של 'עולה' חדש. האם כיון שמנהג אבותיו היה לנהוג יו"ט שני, הוא צריך להמשיך בכך אפילו בא"י או שי"ל שמנהגם כך היה רק בחו"ל? (כנ"ל גם לגבי בן א"י שעבר להתגורר בחו"ל).

ג. איך יתכן שסוגיא כה משמעותית אינה ברורה ומתעוררת רק בדורות האחרונים?

בברכת חג שמח
אפרים


התשובה:
אין בדברי רבינו דין ההולך ממקום למקום לגבי יו"ט שני של גלויות. אבל יש בדברי רבינו דין ההולך ממקום שנהגו במנהג מסוים, והוא הלך למקום שנהגו מנהג אחר, כגון מנהג עשיית מלאכה בערב פסח או אי עשייה.
ולענ"ד אין דבר זה במקרה, והוא אומר דרשני, שהרי דין ההולך ממקום למקום לגבי יו"ט שני יותר שכיח, והוא מזמן המשנה והתלמוד, ומדוע במשנה ובתלמוד לא נתבארו דינים אלו. בעוד שהתייחסו לדין ההולך מקום למקום, שיש ביניהם הבדלי מנהגים, גם לגבי מאכלות אסורות.
והתשובה לכך, שהמנהגים המקומים לגבי איסור מלאכה, או מאכלות אסורות, הם אקרקפתא דגברא, ולכן נותנים חומרי מקום שיצא ממנו וחומרי מקום שהלך אליו. והדין משתנה אם הוא הולך ממקום למקום לצמיתות, או באורח זמני.
לא כן דין יו"ט שני הוא לא תלוי בקרקפתא דגברא, אלא במקום בלבד. דהיינו, כל הנמצא במקום שאליו לא הגיעו השלוחים של קידוש החדוש, נוהג באותו מקום יו"ט שני. ולא משנה, אם הגיע לאותו מקום באופן זמני או קבוע. וזוהי שיטת רבינו, לפי ענ"ד.
ולפי שיטה זו כל החילוקים והחילוקי חילוקים שחילקו האחרונים בדין יו"ט שני, שאין להם זכר לא במשנה ולא בתלמוד, ולא בדברי רבינו, הם אינם רלבנטיים כלל.
 
כתוב תגובה
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
הנך מוזמן להגיב על יו''ט שני של גלויות
*שם:
  דוא''ל:
האם לפרסם את כתובת המייל בתגובה
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 


פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines