|
|
קבירת גוי בבית קברות יהודי
|
|
שלום וברכה
נתבקשתי בשם שכן שלי שהוא עולה חדש מרוסיה לשאול את השאלה הבאה.
השאלה מתייחסת למקרה בו לפני כ-20 שנה ברוסיה נקבר גוי בבית הקברות היהודי (המיועד ליהודים בלבד).
אותו גוי היה בן לאב יהודי ואם נוכריה כך שמבחינת השלטונות ברוסיה הוא היה נחשב כיהודי ללא קשר לסטטוס ההלכתי-יהודי שלו המגדיר אותו כלא יהודי.
השאלה היא שאלה עיונית למדנית ולא פרקטית משום שכאמור מקרה זה היה לפני 20 שנה ולא מדובר על אופציה להוציא כעת את הקבר.
בכל אופן זה נורא מטריד את השכן שלי האם מעשה קבורה זה היה כדין? לטענתו יתכן ומלו את הגוי לאחר הפטירה..האם דבר זה משנה במשהו את יכולת הקבורה בבית קברות יהודי?
האם כיוון שמדובר ברוסיה דאז הרי שמפני חשש מאיבה מותר היה הדבר??
סיכומו של דבר הוא נורא היה מעוניין לדעת האם מה שנעשה היה בצורה עקרונית ראוי הלכתית ומהם השיקולים בכל פסיקה בעניין? כמו-כן למרות שכאמור אין זה נראה סביר שכעת ייעשו שינויים בעניין, האם מן הדין יש צורך לעשות משהו בנידון..
בתודה מראש ובציפייה לתשובה מפורטת
|
התשובה:
|
|
סוגיית קבורת נכרים בבית קברות יהודי ארוכה והמעיין בתשובת הגראי"ה קוק (שו"ת דעת כהן סי' רא) יראה שבשטח שקודש לצורך קבורת יהודים אי אפשר לקבור נכרי.
ראה שם באריכות דבריו ומהם משמע שיש להבדיל בין קבורת נכרי בבית קברות יהודי, שאינה מחללת את קדושת המקום, ואף שאין קוברים צדיק אצל רשע ואין קוברים יהודי ונכרי במקום אחד, אבל אם כבר נקבר, לא חוללה קדושת המקום.
גם אם מלו את הנכרי, זה לא משנה את המציאות שהוא לא נולד לאם יהודיה ולא גויר כהלכה.
לפני מספר שנים דנו בכך הרבנים הראשיים, אבי מורי שליט"א ועמיתו הראשון לציון הגר"א בקשי דורון שליט"א, אבא פרסם את דבריו בתשובתו בספרו יחל ישראל חלק ב, והרב בקשי פרסם את תשובתו בספרו בנין אב חלק ד. מסקנם היתה שכל חברה קדישא תקצה חלקה נפרדת לנכרים, במרחק שמונה אמות מחלקת ישראל, ויש לקבוע את המקום באזור שלא נתקדש על ידי החברא קדישא בקדושת בית קברות.
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
הנך מוזמן להגיב על
קבירת גוי בבית קברות יהודי
|
|
|
|
|
|
|
|
|