יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 שווה עיון:
לצאת עם משתמט?

 
שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה
דף הבית » שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה » ``דברים אלו וכיוצא בהן`` - אלו דברים?
 


» לצפייה בתשובות הרבנית שולמית בן שעיה
חיפוש
» מתקדם

 תגיות
 אינדקס נושאים
 
» אינדקס נושאים ותגיות

"דברים אלו וכיוצא בהן" - אלו דברים?

מתוך: רפואה » סגולות וקמיעות פורסם בכ"ח בניסן התשס"ה
בתורה, דברים יח, לאחר פירוט של כמה איסורים שקשורים לעבודה זרה (קוסם קסמים, מעונן ומנחש ומכשף, ושואל אוב וידעוני, ודורש אל המתים), בא פסוק שמכליל וכותב: "כי תועבת ה' אלהיך *כל* עושה אלה". מהכללה זאת נראה שיש דברים נוספים שאסור לעשות, מעבר למה שנזכר בפירוש.
כך נראה גם מדברי הרמב"ם, בהלכות עבודה-זרה פרק יא, בסוף הפרק שעוסק באיסורי ניחוש וכישוף (http://mechon-mamre.org/i/1411.htm):

(כ) ודברים האלו - כולן, דברי שקר וכזב הן; והן שהטעו בהן עובדי עבודה זרה הקדמונים לגויי הארצות, כדי שיינהו אחריהן. ואין ראוי לישראל, שהן חכמים מחוכמים, להימשך בהבלים אלו, ולא להעלות על הלב שיש בהן תעלה: שנאמר "כי לא נחש ביעקוב, ולא קסם בישראל" (במדבר כג,כג), ונאמר "כי הגויים האלה, אשר אתה יורש אותם--אל מעוננים ואל קוסמים, ישמעו; ואתה--לא כן, נתן לך ה' אלוהיך" (דברים יח,יד).
(כא) כל המאמין בדברים אלו, וכיוצא בהן, ומחשב בליבו שהן אמת ודברי חכמה, אבל התורה אסרה אותן--אינו אלא מן הסכלים ומחסרי הדעת, ובכלל הנשים והקטנים שאין דעתן שלמה. אבל בעלי החכמה ותמימי הדעת, יידעו בראיות ברורות--שכל אלו הדברים שאסרה תורה, אינן דברי חכמה, אלא תוהו והבל שנמשכו בהן חסרי הדעת, ונטשו כל דרכי האמת בגללן. ומפני זה אמרה תורה, כשהזהירה על כל אלו ההבלים, "תמים תהיה, עם ה' אלוהיך" (דברים יח,יג).

מדברי הרמב"ם נראה, שלא רק הדברים שנאסרו בתורה בפירוש הם "דברי שקר וכזב", אלא גם דברים נוספים "כיוצא בהם".
ואכן, אנשים רבים בימינו מתנגדים לכל דבר שיש בו מאגיה או מיסטיקה (קריאה בקלפים או בקפה, ריפוי באנרגיות וכו'...), ומסתמכים על דברים אלה של התורה ושל הרמב"ם.

אך, אם באמת יש כאן איסור, יש להגדיר את האיסור בצורה מדויקת. וכאן יש לשאול: מהי ההגדרה הכללית והמדוייקת לאותם "דברי שקר וכזב" שאסור לעסוק בהם? למשל:
* מדוע אסור להגיד "אני רואה ענן בצורת מכונית, ולכן כנראה תהיה לי תאונה" אך מותר להגיד "אני רואה ענן גדול ולכן כנראה יהיה גשם"?
* מדוע אסור לרפא כאבים בהנפת יד, אך מותר לרפא במכשיר אולטראסאונד?
וכו'...

בדקתי כמה הגדרות אפשריות, ולא מצאתי הגדרה טובה:

א. ניסוי מדעי

הגדרה מקובלת היא: "דברים אלו" הם אמצעים לחיזוי העתיד או לשינוי המציאות, שתועלתם לא הוכחה בניסוי מדעי. בהגדרה זו יש בעיה:
* כדי להוכיח תועלת בצורה מדעית, צריך לבצע ניסויים רבים. אך, אם אסור לבצע פעולה מסויימת, גם אין אפשרות לנסות אותה! (למשל: מכיוון שאסור לכשף, אין אפשרות לעשות כשפים כדי לבדוק אם הם מועילים או לא!). לכן, לכאורה כמעט כל פעולה היא אסורה ותישאר אסורה לנצח! לא סביר שלכך התכוונה התורה.

הגדרה אחרת היא: "דברים אלו" הם אמצעים לחיזוי העתיד או לשינוי המציאות, שתועלתם הופרכה בניסוי מדעי. גם בהגדרה זו יש בעיה:
* בכל יום נוצרים "אמצעים" מאגיים חדשים. העובדה שהפרכנו אחד מהם, עדיין לא מוכיחה - מבחינה מדעית - שגם האחרים שגויים. יותר מזה: גם אם הוכחנו, למשל, שאדם מסויים ש"קורא בקפה" טועה - זה לא מוכיח שום דבר לגבי השיטה בכללה, כי ייתכן שאותו אדם הוא רמאי או חסר-כישרון (גם במדעים מכובדים כגון רפואה יש אנשים כאלה; העובדה שהם לא מצליחים לרפא לא מוכיחה שמדע הרפואה בכללו שגוי). לכן, התהליך של הפרכת אמצעים מאגיים עלול להיות מאד ארוך ומסובך, כמעט אינסופי. לא ייתכן שהתורה תצווה עלינו לעשות בדיקות אינסופיות רק כדי להגדיר את האיסור. חייבת להיות הגדרה פשוטה יותר.

בעיות נוספות בשתי ההגדרות שמסתמכות על הוכחה מדעית:
* בני-ישראל בימי מתן תורה לא הכירו את התהליך המדעי המקובל בימינו. לכן, לא סביר שהתורה תצווה עליהם מצווה שעצם ההגדרה שלה תלויה בתהליך שהם אינם מכירים, ולא נזכר בתורה שבכתב או בתורה שבעל-פה.
* הרמב"ם לא הזכיר, בכל הפרק הנ"ל, שום ניסוי מדעי (אפילו לפי המדע של ימיו) שנעשה כדי להוכיח שהדברים האסורים הם דברי-הבל. אם הרמב"ם היה חושב, שההגדרה של "דברים אלה" תלויה בניסוי מדעי, הוא היה צריך לתעד לפחות ניסוי אחד, למשל בקשר לאיסור קסם ("יש מן הקוסמים שהוא ממשמש בחול או באבנים, ויש מהן מי שגוהר לארץ וצועק, ויש מי שמסתכל במראה של ברזל או עששית ומדמין ואומרין. ויש מי שאוחז מקל בידו ונשען עליו, ומכה בו עד שתיפנה מחשבתו ומדבר") היה עליו לתעד ניסוי שהוכיח שמי שמסתכל במראה של ברזל וכד' אינו מצליח לחזות את העתיד. מכיוון שהרמב"ם לא תיעד שום ניסוי מסוג זה, ניתן להסיק שההגדרה אינה תלויה בניסויים מדעיים, אלא יש הגדרה אחרת - פשוטה יותר.


ב. תועלת מוכחת

אפשר לתקן את הגדרה א, ולקבוע שאין צורך בניסוי מדעי דווקא כדי "להכשיר" אמצעי מסויים לשימוש; אם אנחנו רואים שהוא עובד - זה מספיק ומותר להשתמש בו. אך גם בהגדרה זו יש בעיות:
* לכל אמצעי מאגי חדש שמומצא, יש קהל של תומכים, שטוענים שהאמצעי הזה "עובד", ורבים מהם אף מאמינים בכך בכל ליבם. האם לאותם אנשים מותר להשתמש באמצעים אלה? לא סביר.
* גם בתלמוד יש סיפורים על אנשים שהלכו לבתי עבודה-זרה והתרפאו, ובכל-זאת לא הסיקו מכאן שמותר ללכת לשם.
מכאן, ש"קריטריון התועלת" אינו מספק.


ג. סיבה ותוצאה

הגדרה מקובלת אחרת היא: "דברים אלו" הם אמצעים לחיזוי העתיד או לשינוי המציאות, שאינם מסתמכים על כוחות חומריים/גשמיים/טבעיים.
כדי להשתמש בהגדרה זו, יש להגדיר את המושגים המופיעים בה: מה זה "חומרי/גשמי/טבעי"? אם נגדיר "טבעי" כ"דבר שתועלתו הוכחה בדרך הטבע" - נחזור להגדרה א ולבעיות שיש בה; ולכן יש להגדיר "טבעי" כ"דבר שמייחסים לו תועלת שמסתמכת על קשרים של סיבה ותוצאה על-פי חוקי טבע". לפי הגדרה זו, ייתכנו אמצעים טבעיים שאינם פועלים (למשל, תרופה לא מוצלחת), אך הם עדיין מותרים בשימוש, כי מי שהמציא אותם טוען שהם מועילים מסיבה טבעית. ייתכנו גם אמצעים על-טבעיים שפועלים (למשל, בתי העבודה-הזרה בימי התלמוד, שהזכרתי למעלה), אך הם אסורים בשימוש.
אך גם בהגדרה זו יש בעיה:
* כל אדם שממציא אמצעי מאגי חדש, יכול להתאים את התיאור שלו לשפה המקובלת באותה תקופה. למשל, בימי הרמב"ם, האסטרולוגים טענו שהכוכבים שולטים בחיינו כי יש להם שכל ורצון חופשי; בימינו, האסטרולוגים טוענים שהכוכבים שולטים בחיינו ע"י כוח הכובד (כמו הגאות והשפל שנגרמים ע"י כוח הכובד של הירח). לכן, לפי הגדרה ג, האסטרולוגיה בימינו היא אמצעי "טבעי" ומותר להשתמש בו! זה כמובן לא הגיוני, ולכן נראה שיש בעיה בהגדרה.


ד. פניה אל כוחות רוחניים

הגדרה מקובלת אחרת היא: "דברים אלו" הם אמצעים לחיזוי העתיד או לשינוי המציאות, שמסתמכים על כוחות רוחניים/מיסטיים/על-טבעיים.
בהגדרה זו יש אותה הבעיה שבהגדרה ג (אפשר לתאר כל אמצעי בצורה חומרית), ובנוסף לכך יש בעיה נוספת:
* הרמב"ם, בתארו את האיסורים המופיעים בתורה (למשל איסור קסם) לא מתייחס לכוחות רוחניים כלשהם, כלומר - הוא לא אומר שהאיסור של קסם חל רק על מי שפונה לכוח רוחני כלשהו; כל אדם שמסתכל במראה של ברזל כדי לדעת את העתיד הוא "קוסם", גם אם הוא לא פנה אל כוח עליון/רוחני כלשהו, אלא נתן לעצמו הצדקה חומרית.


ה. "אין צורך בהגדרה, זה מובן מאליו!"

זה מובן מאליו עד שמגיע מקרה חדש שיש לגביו מחלוקת. אם אין הגדרה - אין אפשרות להתקדם ולהכריע במחלוקת, כל אחד מתבצר בעמדתו ומאשים את השני בהאשמות שאי-אפשר לדחות כי אינן מוגדרות היטב.


ו. שלילת הבחירה החופשית

לאחר שכתבתי דברים אלה, קראתי את דברי הרב כאן: http://www.moreshet.co.il/shut/shut2.asp?id=14366 ), בעניין קריאה בכף היד: "אם שיטה זו מניחה כי גורלו של אדם נקבע מראש לאור קווי ידו וכדו', או אפילו שקווי ידו מעידים על מסלול ללא יכולת שינוי על ידי בחירה - הדבר אסור. אם יש הוכחה מדעית בדבר הקשר בין תכונות האדם לבין קווי ידו, ומתייעצים על התכונות הבסיסיות של האדם הבאים לידי ביטוי בקווי ידו, אין הבדל בין זה לבין כל טיפול פסיכולוגי, ואז הדבר מותר".

מכאן ניתן, אולי, לנסח הגדרה כללית: ""דברים אלו" הם אמצעים לחיזוי העתיד או לשינוי המציאות, ששוללים את יכולת הבחירה החופשית של האדם", כלומר - שטוענים שדבריהם יתקיימו בהכרח, ולאדם אין אפשרות לשנותם.

לפי זה, רופא שאומר לחולה "יש לך 6 חודשים לחיות, ושום דבר שתעשה לא יעזור" - נכלל ב"דברים אלו", ואסור לפנות אליו; ומצד שני, אם מגדת-עתידות אומרת לאדם "אני רואה בכדור-הבדולח שלי שאתה עומד למות עוד 6 חודשים, אבל אם תתפלל, יש סיכוי שה' יבטל את הגזירה" - זה מותר.

אך הרב דחה את דבריי, וכתב כאן: http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=51427: "אין הנידון דומה לראיה: הרופא מתאר את המציאות, אך אינו קובע לאדם מהי הבחירה החופשית שהוא רשאי לבחור במציאות הנתונה, אף אם היא מרה. לעומת זאת, ה"נחש" מורה לאדם כי זהו הדבר שהוא חייב לעשות מכוחות "עליונים" המלמדים אותו כי זה הדבר הנכון, ובכך האדם מעניק את בחירתו החופשית לכוחות זרים – והדבר אסור.
מגדת עתידות אינה אסורה משום איסור "נחש", ואין לכך קשר. היא אסורה מפני איסורים הדומים לכשפים, בעל אוב וידעוני. לדעת ראב"ע התורה אסרה את הדבר כי פשוט זה שקר, ואסור ללכת אחר השקר. לדעת הרמב"ן הדבר נאסר בשל העובדה שהתורה ציוותה עלינו לפעול במגרת הכוחות הפועלים בעולם, ואסור לנו לטשטש את ההבדל בין בורא לנברא"

דברי ראב"ע נכללים בהגדרות א ו-ב שדחיתי למעלה, ודברי רמב"ן נכללים בהגדרות ג ו-ד שדחיתי למעלה; אם כך, שוב נשאלת השאלה - מהם "דברים אלה"?


התשובה:
שלום וברכה

אין אנו יודעים להגדיר עד תום את מה הרמב"ם היה מגדיר כדברים אסורים. הגישה המקובלת לשיטת הרמב"ם היא דברים שלא ניתן לתלות אותם בסיבה ומסובב שהקשר בין הסיבה למסובב וודאי בשיטות הרגילות שבני אדם מגיעים לוודאות, כלומר: הבנת התהליך, או ניסיון הפועל תמיד, או החושים וכיוצא בזה.
על כן, קשר בין ענן לתאונה אינו עומד באף אחד מהמבחנים האלה. לעומת זאת, קשר בין ענן לגשם עונה בלפחות אחד מהמבחנים, ואולי אף ביותר.
ריפוי כאב בהנפת יד אינו עומד במבחן זה, ולו הוא יעמוד לפחות במבחן הסיבה והמסובב באופן קבוע כנראה שהוא יהיה מותר אך הוא לא עומד במבחן זה, ואילו אולטראסאונד עומד בלפחות מבחן אחד.
יש להדגיש כי לא מדובר בניסוי מדעי במובן המקובל של המילה, כי אם במובן הקיומי של המילה, ובדרך בה בני אדם עובדים.

אין זה נכון שאסור לנסות. מדברי הגמרא כי "לעשותם" אסור כך להורותם מותר, נראה שמותר לבחון דבר במבחן.


יודגש כי זהו מבחנו (כנראה) של הרמב"ם. במשנת הרמב"ן מדובר על דבר אחר לגמרי – הרמב"ן שולל את הדברים מצד המבחן הרוחני שלהם, אף אם יש בהם ביסוס מדעי.

כל טוב
 
כתוב תגובה
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
הנך מוזמן להגיב על ''דברים אלו וכיוצא בהן'' - אלו דברים?
*שם:
  דוא''ל:
האם לפרסם את כתובת המייל בתגובה
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 


פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines