יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 שווה עיון:
לצאת עם משתמט?

 
שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה
דף הבית » שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה » בנפול אויבך אל תשמח
 


» לצפייה בתשובות הרבנית שולמית בן שעיה
חיפוש
» מתקדם

 תגיות
 אינדקס נושאים
 
» אינדקס נושאים ותגיות

בנפול אויבך אל תשמח

מתוך: חברה » בין ישראל לעמים, היחס לגוי פורסם בכ' בחשוון התשס"ה
שלום כבוד הרב
בימים האחרונים כלי התקשורת מעדכנים על ההחמרה הגוברת והולכת במצבו הבריאותי של יו"ר הרשות הפלשתינית יאסר ערפאת.
האם הציווי "בנפול אויבך אל תשמח" תקף גם לגביו?
ובכלל, ברמה העקרונית,
מהו "סדר הגודל" הנדרש של "אויבות" המצדיק שמחה עם הסתלקות אויב ויריב מר?
תודה לכבוד הרב


התשובה:
שלום וברכה
במות רוצח ובאבוד רשעים רינה גדולה.
אנו שמחים מאוד שהעולם משתחרר מרוצח כזה. שמחה זו היא על אף העובדה שייתכן שהבא אחריו יהיה גרוע יותר לנו, ואפשרות זו אינה מבטלת את השמחה הגדולה שיש במות רשע.
הגמרא במגילה (טז ע"א) מחדדת את ההבנה כי ההנחיה "אל תשמח" מכוונת כלפי מי שהוא אוייב פנימי מבני עמנו, אולם במות רשעים מאומות העולם אנו שמחים מאוד.

כל טוב
 
כתוב תגובה
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
הנך מוזמן להגיב על בנפול אויבך אל תשמח
*שם:
  דוא''ל:
האם לפרסם את כתובת המייל בתגובה
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 
רשימת התגובות  
אולי שינוי בגישה - שלמה, 18/07/2014
בס``ד
שלום לרב יובל שרלו
לאור המצב בזמננו שבו פרצה קנאות ושנאת אחרים בהכללה רבה וגרמה לכשל גדול ולחילול שם שמים ברבים והעיבה והחשיכה מופת עליון של מנהיגות טבעית ואצילה של שלושת המשפחות, אני מצרף דברים מאת הרב יעקב יחיאל וינברג
בנושא שהרי שימחה בזמן מלחמה מורכבת כל כך יכולה להביא לעוד קנאות ואובדן דרך
שבת שלום ובשורות טובות


אני מצטט כאן ''בדילוגים אחדים'' דברים שכתב, לאחר השואה, בהקשר לסוגיה זו, הרב יעקב יחיאל ווינברג בעל הספר ``שרידי אש`` :


``ארבע מאות שנה הכבידה יד הברזל של מצרים על גבם של ישראל, וכמשא של הררי עד העיקה עליהם וכיון ששקעו לעיניהם עכשיו סוס פרעה ורכבו בים - הוסרה המועקה, וכצריחה הבוקעת ועולה מלב נעוה, התפרצה לפתע רינת גאולים מפיותיהם של אלפי מאות בני אדם שנשתחררו מכבלי העבדות, והרינה כסערה הולכת היא הלֹך וגָבֹר, עָלֹה וסָאוֹן. ונזקקים להם מלאכי-השרת בשמי מרום ופותחים את פיהם בשירה אף הם לעומת מקהלת מזמרים הומייה. ברם, לפתע פתאום נאלם קול השירה וששון ההתלהבות נפסק. באמצע הרעש והשאון בת קול יוצאת וצווחת ``מעשי ידי טובעים בים ואתם רוצים לפתוח לפני בשירי ניצחון? רצונכם להתמכר לשמחה נטולת כל עיכוב ולחֹג חגים ברוב פאר - איך תוכלו ואיכה תעיזו לעשות כדבר הזה?`` נאלמה הרינה והשמחה נשתתקה. ושתוקה היא שמחת ישראל- מני אז ולעולמי עד...



דברי אלוקים אלה חתכו את גורלו של ישראל. לדורות ולנצח הטביעו את חותמם על מצפונו, מכאן ואילך אין חלק לישראל בשמחה כל זמן שבריותיו של הקב``ה טובעים. גורלו קשור בגורלה של כל האנושיות. ורק כשתבוא גאולה שלמה לאנושיות כולה, יגיע גם יום החג לישראל, אבל עד אז לא ניתן לישראל לפצוח בשיר של שמחה. - מעשי ידי טובעים בים ואתם רוצים לפתוח בשירי תהילה ושבח? עדים אתם שאלפים, אלפים מבריותי טובעים בים של עוני ודמעה - איך תוכלו לשמוח, איך תוכלו לשבת במנוחה למראה העוני שלא יסופר שנמשך בתוך בני-אדם?



כקול קורא מצלצלים באוזננו הדברים האלה, קול הקורא למצפון האדם ומכריז על סבלם ועונים של בני-אדם. קול אלוקים זה הקורא, נשאר דבוק בנשמתו של ישראל, ונעשה לכוח המניע שלה - היותר פועל וכביר. צליל זה הולך ומצלצל בתמידות בנשמתו של כל יהודי ויהודי, ההד של אותה בת קול, של קול ההשתתפות בצער הרחמים הישראליים. ואותו קול ההשתתפות והרחמים נעשה ליהודי לחוט השני שבמצפונו. המצפון היהודי, שרו של ישראל, אינו יכול להירגע ולהישאר אדיש בפני עוניים של בני אדם, בכל מקום שהוא חש בו, בכל מקום שהוא רואה עיוות דין, קלקול של ההרמוניה, של משפט וחירות - מיד הוא שומע בפנימיותו אותה בת קול הקוראת לו: ``מעשי ידי טובעים בים...``



``מעשי ידי טובעים בים ...`` זה מה שחתך לעולם את גורל ישראל, ושם את חותמו על המצפון היהודי. ברם, גורל ישראל ומצפונו - האינם שני דברים שהם אחד? רגש ההשתתפות הנו קו יסודי באופיו של היהודי, ובכלל סימן מובהק לבן ישראל אמיתי, כמאמר חז``ל ''יבמות עט, א'' ``שלושה סימנים יש באומה זו: הרחמנים, והביישין, וגומלי חסדים`` וכל-כך הרחיקו לכת בזה עד שאמרו שמי שאין בו מידות אלו אינו מזרע ישראל ואין דמו דם ישראל.

דבריו מעידים בבירור שלדעתו `מעשה ידי` שבדברי ר` יוחנן – הם המצרים.



פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines