יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 שווה עיון:
שטיפת כלים בזמן הדלקה

 
שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה
דף הבית » שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה » בן שמונים לגבורה
 


» לצפייה בתשובות הרבנית שולמית בן שעיה
חיפוש
» מתקדם

 תגיות
 אינדקס נושאים
 
» אינדקס נושאים ותגיות

בן שמונים לגבורה

מתוך: אישות ומשפחה » הורים וילדים פורסם בה' בכסלו התשס"ד
שלום לרב וחודש טוב.
סבתי היקרה חוגגת בקרוב את יום הולדתה השמונים (עד 120). ראיתי בפרקי אבות שכתוב "בן 80 לגבורה", ורציתי לדעת לאיזה גבורה מתכוונים חז"ל?
אודה לרב על תשובתו, ואשמח אם ישלח ברכה לאשה כל כך מופלאה.
תודה וחורף טוב.


התשובה:
סבתא יקרה,
לסבתא שלנו היקרה מפנינים,
חברנו יחדיו לחגוג לך הולדת שמונים.
בנות ובנים נכדים ונינים,
כולנו כאן לכבודך מזומנים.
יש החושבים כי גיבור הוא רק בן עשרים,
וחלש הוא בן שישים ותשעים.
אך לנו הגידו חכמים,
כי הגבורה היא לבני השמונים,
כי הם מלומדי החיים
ואין החכמה נמצאת אלא בישישים.
ועוד אמרו חכמים,
סבתא בבית - אוצר בבית.
הנה חלפו עברו שנים,
עברת את התורכים ואת האנגלים.
עברת את המלחמה העולמית השנייה
וראית בהקמת המדינה.
ועכשיו חג לך - חג לנו.
היי ברוכה סבתא יקרה,
מי ייתן ונראך בבריאות ובשמחה עוד ארבעים שנה.
ועד אז כבר יבוא המשיח בוודאי,
ונמשיל לחוג שמונה מאות ושמונים עד בלי די.
 

כתוב תגובה
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
הנך מוזמן להגיב על בן שמונים לגבורה
*שם:
  דוא''ל:
האם לפרסם את כתובת המייל בתגובה
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 
רשימת התגובות  
בן 80 לגבורה - דורון, 01/12/2003 doron-b@barak-online.net
בעז``ה,

ברשות הרב, אוסיף מעט פירושים למושג זה, כפי שלמדני מו``ר הרב אלון שליט``א:

אומרת המשנה במסכת אבות (פרק ה` משנה כ``א): ``בן חמש למקרא... בן שמונים לגבורות, בן תשעים לשוח וכו` ``.

מהמשנה עולה שאלה. אנו יכולים להבין שיש גיל המתאים להיפגש עם המקרא ויש גיל המתאים להיפגש עם המשנה, יש גיל של עצה, ויש גיל של בינה. וגם הגיל לזקנה, אין הכוונה בו לזקנה במשמעות של גיל כרונולוגי אלא במשמעות של ``זה-קנה חכמה``.

אך מהו ``בן שמונים לגבורות``?

נראה נא תחילה מספר פירושים, שעל-פי הנראה יש בהם קושי,קודם שנכנס לעובי הקורה בליבון מושג הגבורה.

רש``י בפירושו למסכת אבות מביא את הפירוש הבא:

``בן שמונים לגבורה כלומר דבר גדול הוא, אם יחיה אדם עד שמונים שנה דכתיב ``ואם בגבורות שמונים שנה``. שאם הוא חי יותר – בגבורתו של מקום הוא חי, ולא ברוב כח שבו, שהרי מכאן ואילך אין לו כח לאכול ולשתות``.

מפירוש רש``י עולה כי המושג `גבורה` או `גבורות` המוזכר כאן מתייחס לקב``ה ולא לאדם, ואין פירוש זה פשוט שכן ממשמעות לשון המשנה התכונות המיוחסות לגילאים הן תכונות המתייחסות לאדם ולא לקב``ה.

המאירי מפרש:

``בן שמונים לגבורה – הודיענו כי הזקן שכזה שיחטא ראוי הוא למידת הגבורה אשר היא מידת הדין``.

כלומר על-פי המאירי מושג הגבורות שלפנינו כאן הוא במשמעות של עונש. רוצה לומר, אדם שהגיע לגיל שמונים ובכל זאת חוטא ראוי הוא בודאי ובודאי לעונש שעל אף גילו הוא שב וחוטא.

גם פירוש זה קשה מפני שאין הוא עולה בקנה אחד עם משמעות לשון המשנה.

המדרש שמואל ( בן-דודו של האריז``ל בצפת) מביא שני פירושים:

בפירוש הראשון הוא אומר כך:

``ואמר עוד בן שמונים לגבורה, כלומר, אף אם האדם הגיע לשמונים שנה אל יתייאש מלהתגבר על יצרו, באומרו כי אחר שהגיע לשמונים לא יסיתהו היצר הרע עוד, כי אין בו כח, שהרי מצינו יוחנן כהן גדול ששימש בכהונה גדולה ולבסוף נעשה צדוקי. ועל כן אמר בן שמונים לגבורה, כלומר עדיין הוא צריך להתגבר על יצרו``.

כלומר, גם בגיל כזה מופלג עדיין יש מקום לעבודה רוחנית והתגברות על היצר.

ובפירוש השני אומר המדרש שמואל:

``ואפשר עוד שהוא על דרך ואם בגבורות שמונים שנה, כלומר כי גבורה גדולה היא מי שחי בדורות האלו שמונים שנה``.

פירוש זה מתייחס בצורה ברורה לתוחלת החיים הנמוכה שהייתה בדורם.

מכל מקום הקושי העולה מכל הפירושים הוא שחסרה לנו הבנה פנימית במושג הגבורה.

מה היא אם כן גבורה?

אנו נלך בכיוון שונה מן האמור עד כאן ונבקש ללמוד את הגבורה מן המשנה המגדירה לנו מיהו הגיבור האמיתי.

אומרת המשנה במסכת אבות (ד, א):

``בן זומא אומר: איזהו חכם? הלומד מכל אדם, שנאמר (תהלים קיט, צט) מכל מלמדי השכלתי. איזהו גיבור? הכובש את יצרו, שנאמר (משלי טז, לב) טוב ארך אפיים מגיבור ומושל ברוחו מלוכד עיר. איזהו עשיר? השמח בחלקו, שנאמר (תהלים קכח, ב) יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך. אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא. איזהו מכובד? המכבד את הבריות, שנאמר (שמואל א, ב, ל) כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו``.

בנוגע לדמות הגיבור כאן מצטייר בפנינו פירוש חורג במקצת. שכן אומרת המשנה: ``איזהו גיבור?`` ועונה בן-זומא – זה הכובש את יצרו. עד כאן טוב ויפה, אך אז מביא בן-זומא פסוק לראיה שלכאורה אינו ברור. אומר בן-זומא, שנאמר: ``טוב ארך אפים מגיבור ומושל ברוחו מלוכד עיר``. מכאן קשה – והלא בפסוק זה במשלי מתאר שלמה המלך מיהו אינו גיבור שנאמר: ``טוב ארך אפים מגיבור``, כלומר ארך אפים הוא טוב מגיבור. אם כן יוצא שהמושג גיבור הוא אינו ארך אפים, ואילו כאן מביא בן-זומא פסוק זה ללמדך ההיפך, כי הכובש את יצרו, כלומר – אותו ארך אפים – הוא הגיבור. קשה אם-כן.

הרב עובדיה מברטנורא שם לב לקושי זה ונותן פירוש נפלא באומרו:

``הכי הוי פירושא דקרא: טוב ארך אפים הבא מצד הגבורה של כיבוש היצר, לא מצד רכות הטבע. וכן מושל ברוחו כשבא מלוכד עיר, מן המלך שלאחר שכבש את העיר ובאו לידו האנשים המורדים בו – מושל ברוחו ואינו הורגן``.

דהיינו, אנו עד כאן הבנו כי הפסוק ``טוב ארך אפים מגיבור`` משמעותו טוב ארך אפים יותר מגיבור (המ` הינה מ` היתרון), אך באמת משמעות הדברים הוא: טוב ארך אפים הבא מגיבור, כלומר טובה אריכות אפים הנובעת מגבורה וכח איפוק. אך אריכות אף הנובעת מרכרוכיות אינה בהכרח דבר טוב.

אדם גיבור הוא אדם שיש ביכולתו לתקוף, אך הוא מאריך אף ואינו תוקף.

``ומושל ברוחו מלוכד עיר`` משמעותו – מתי יודע אתה כי אדם מושל ברוחו? בזמן שהוא כמו מלך הלוכד עיר. יש בידו להרוג את המורדים בו ובכל זאת הוא אינו הורגם. אחרי ביאור זה אנו כבר מתחילים להיכנס יותר ויותר להגדרת מושג הגבורה.

ישנם במקרא שני מושגים הפכים המתארים גבורה. ישנו ``גיבור להרע`` וישנו גיבור כקב``ה, בבחינת ``אתה גיבור לעולם ה```, ``מכין הרים בכוחו נאזר בגבורה``.

גבורה היא כשיש כח אדיר, אך בלום ומתועל. הגבורה היא אינה כוחנות בעלמא והראיה מהמשנה שהבאנו דלעיל שבן עשרים הוא לכח, אך בכדי להגיע לגבורה – זו כבר עבודה של חיים שלמים, זו עבודה ששייכת לבחינת ``בן שמונים לגבורה``.

בנוגע לדמות הגיבור כאן מצטייר בפנינו פירוש חורג במקצת. שכן אומרת המשנה: ``איזהו גיבור?`` ועונה בן-זומא – זה הכובש את יצרו. עד כאן טוב ויפה, אך אז מביא בן-זומא פסוק לראיה שלכאורה אינו ברור.
אומר בן-זומא, שנאמר: ``טוב ארך אפים מגיבור ומושל ברוחו מלוכד עיר``. מכאן קשה – והלא בפסוק זה במשלי מתאר שלמה המלך מיהו אינו גיבור שנאמר: ``טוב ארך אפים מגיבור``, כלומר ארך אפים הוא טוב מגיבור. אם כן יוצא שהמושג גיבור הוא אינו ארך אפים, ואילו כאן מביא בן-זומא פסוק זה ללמדך ההיפך, כי הכובש את יצרו, כלומר – אותו ארך אפים – הוא הגיבור. קשה אם-כן.

הרב עובדיה מברטנורא שם לב לקושי זה ונותן פירוש נפלא באומרו:

``הכי הוי פירושא דקרא: טוב ארך אפים הבא מצד הגבורה של כיבוש היצר, לא מצד רכות הטבע. וכן מושל ברוחו כשבא מלוכד עיר, מן המלך שלאחר שכבש את העיר ובאו לידו האנשים המורדים בו – מושל ברוחו ואינו הורגן``.

דהיינו, אנו עד כאן הבנו כי הפסוק ``טוב ארך אפים מגיבור`` משמעותו טוב ארך אפים יותר מגיבור (המ` הינה מ` היתרון), אך באמת משמעות הדברים הוא: טוב ארך אפים הבא מגיבור, כלומר טובה אריכות אפים הנובעת מגבורה וכח איפוק. אך אריכות אף הנובעת מרכרוכיות אינה בהכרח דבר טוב.

אדם גיבור הוא אדם שיש ביכולתו לתקוף, אך הוא מאריך אף ואינו תוקף.

``ומושל ברוחו מלוכד עיר`` משמעותו – מתי יודע אתה כי אדם מושל ברוחו? בזמן שהוא כמו מלך הלוכד עיר. יש בידו להרוג את המורדים בו ובכל זאת הוא אינו הורגם. אחרי ביאור זה אנו כבר מתחילים להיכנס יותר ויותר להגדרת מושג הגבורה.

ישנם במקרא שני מושגים הפכים המתארים גבורה. ישנו ``גיבור להרע`` וישנו גיבור כקב``ה, בבחינת ``אתה גיבור לעולם ה```, ``מכין הרים בכוחו נאזר בגבורה``.

גבורה היא כשיש כח אדיר, אך בלום ומתועל. הגבורה היא אינה כוחנות בעלמא והראיה מהמשנה שהבאנו דלעיל שבן עשרים הוא לכח, אך בכדי להגיע לגבורה – זו כבר עבודה של חיים שלמים, זו עבודה ששייכת לבחינת ``בן שמונים לגבורה``.

עד כאן דברי הרב אלון שליט``א.

שלח ברכותיי לסבתך, הראה לה עד כמה גבורתה משמעותית, ומי יתן ונזכה כולנו לגבורות ואף לשוח עד 120 באושר.



תודה ויפים דברי ידידי הרב אלון .


פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines