יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 שווה עיון:
לצאת עם משתמט?

 
שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה
דף הבית » שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה » הכשרת לבבות מעודכן
 


» לצפייה בתשובות הרבנית שולמית בן שעיה
חיפוש
» מתקדם

 תגיות
   7 נקיים    אבות    אזכרה    אינטרנט    אירוח שבת    אירוסין    אישה    אישות    אישות ומשפחה    אמונה    אתרוג    בגידה    בחורה    בינו לבינה    בית    בית כנסת    בית מדרש    בית ספר    בעל    בר מצווה    ברית מילה    ברכה    ברכות    ברכות הנהנין    ברכות השחר    ברכת החמה    ברכת הלבנה    ברכת המזון    ברכת כהנים    בשר וחלב    בשרי    בת מצווה    גזל    גיור    גירושין    גניזה    גשם    דבר תורה    דברי תורה    דגים    דעות    דתי    הדלקה    הדלקת נרות    הוראה ותלמוד תורה    הורדות    הורדת שירים    החזר מס    היחיד והחברה
 אינדקס נושאים
 
» אינדקס נושאים ותגיות

לבבות מכשול חמור-מה דעתכם?

מתוך: כשרות » דגים, דם פורסם בט"ו בשבט התשס"ו
האם ניתן לצלות לבבות כשהלבבות מושחלים בתוך שיפוד
תודה


התשובה: הכשרת לבבות מעודכן
שלום
הנה הלכה מפורשת ביו"ד סימן ע"ב סעיף א. "הלב מתקבץ הדם בתוכו בשעת שחיטה לפיכך צריך לקורעו קודם מליחה ולהוציא דמו ולמולחו אח"כ"
ובסעיף ב. "מלחו ולא קרעו קורעו אחר מליחתו......"
ובסעיף ג. והוא הדין אם צלאו ולא קרעו שקורעו לאחר צליתו ומותר אבל אם בשלו בלי קריעה אסור עד שיהיה 60 כנגד הלב"
ובהג"ה "ואפילו בדאיכא 60, הלב עצמו אסור ויקלוף מעט סביב הלב ויש מחמירין אפילו במליחה לאסור שאר בשר שנמלח עימו... דהוי דם ממש" ע"כ . מובן מכל הנ"ל שאת הדם הזה הכנוס בחדרי הלב אין שום היתר לאוכלו,

-------------------------------------וכאן בא העיקר שים לב-------------------------------------------------------------בהמשך הסימן כותב הרמ"א "ואין חילוק אם הלב פתוח או סגור למעלה" והט"ז כותב "ומיהו אם הניחו על פיו דאיכא מקום לדם לזוב איכא למימר דמיקרי קרוע" כלומר רק אם הלב מחורר בקצהו (כמו בשיפודים דנן) אבל והניחו את הלב על האש כשהקצה הפתוח לכיוון האש , אזאי יש להתיר ,אבל בצורה שמשפדים כיום כמות לבבות בשכיבה על האש וגם הלבבות מהודקים אחד אל השני הנה הדם הכנוס בחדרי הלב נשאר בתוך חדרי הלב ואסור לכל הדיעות לאוכלו .

ואני פונה כאן לכל סועד שנכנס לסטקיה או מסעדה שצולים לבבות ללא קריעה, להעיר ע"כ למשגיח במקום ולפנות עם זה גם לרה"ר לישראל כדי שיאכפו את העניין ההלכתי הזה

======================= הרחבת העניין==================================

הב"ח בטור יו"ד סימן ע"ב כותב: "כתב האיסור והיתר הארוך(כלל ט"ו דין א-ד)דהא דתנן קורעו לאחר בישולו(היינו צלייתו) לאו דוקא קריעה ממש אלא שהוא פתוח למעלה ומוציא משם דמו כגון ע"י נענוע עד שיפול הדם מתוכו או ע"י קיסם נמי שפיר דמי...והא דתנן קורעו הוא משום אורחא דמילתא...
ומהר"ם בת"ח השיג עליו דאין לחלק אם סגור בלב או פתוח למעלה...ע"כ . ומסיים הב"ח ופוסק כהאיסור והיתר ולא כהרמ"א.
אך הש"ך על המקום כותב על דברי הרמ"א "וכן עיקר וכן משמע מדברי כל הפוסקים...שלא כהב"ח

ואמר לי רב אחד שאוליי כשהשיפוד מחורר את הלב לכל ארכו הרי זה כאילו קרעו ויש מקום לדם לזוב
ונראה לי שזה אינו נכון כי:

א. בכל מקרה ודאי שיתכן שהשיפוד דלג ועקף את אחד הלבבות ובפרט לב הודו שהוא רחב יותר
ב.מלשון שהובא בט"ז מובן שהלב צריך לעמוד כשהפתח מכוון לאש, וגם מלשון ה"איסור והיתר" (שאפילו לא נפסק להלכה כמותו) ע"י נענוע עד שיצא דמו מתוכו או ע"י קיסם משמע שיש לודא שאכן יצא הדם. ודאות שאין לנו בשיפודים שלנו
ג. וזה העיקר ה"יד יהודה" אומר על דברי הט"ז שלהלכה אין להתיר אפילו בדעבד אם לא ק ר ע ו מ מ ש ואף
לא מועיל נענוע או קיסום ולא מועיל הפתח מלמעלה

*.ויתכן מאד שהיד יהודה כתב כך כי ראה במעשה לפועל שללא קריעה ממש אזאי נשארים גושי הדם בחדרי
הלב
{ועיין עוד בסוגיה זו ב"דרכי תשובה" ובמה שכותב עליו ה"שבט הלוי" מרן הרב וואזנר שליט"א)

ושוב אני אומר אם למאן דהוא יש דעה ללמד זכות על המקילין אשמח לשמוע (ב"הוסף תגובה" שבסוף העמוד)

כתיבה וחתימה טובה
 
כתוב תגובה
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
הנך מוזמן להגיב על לבבות מכשול חמור-מה דעתכם?
*שם:
  דוא''ל:
האם לפרסם את כתובת המייל בתגובה
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 
רשימת התגובות  
ראה תשובת הרב דוד לאו - מגיב, 04/07/2004
ראה תשובת הרב דוד לאו - רב העיר מודיעין:
``
הוראתי בכשרות הרבנות מודיעין היא חד-משמעית, אין להניח לב על שיפוד ללא קריעתו.
זאת בלא להתייחס לעצם אכילת הלבבות.
אגב, לא כתבת בשם מי נאמרו הדברים, מדוע לא?
``

איך ניתן לדעת אם סטקייה מקפידה על זה? - :-), 01/07/2004
כשאדם מגיע למסעדה, איך הוא יכול לבדוק אם אותה מסעדה מקפידה על זה? במידה והלבבות נראות שלמות זה אומר שלא מקפידים על זה?

נכון
ראה תשובת הרב שמואל אליהו - מגיב, 01/07/2004
ראה תשובת כבוד הרב שמואל אליהו - רב העיר צפת על השאלה מהתגובה הקודמת:
``
בס``ד

לדעתי אתה צודק.

בכל הכשר של רבנות צפת אנחנו מקפידים שיחתכו את הלבבות לפני הצליה כדי שיצא הדם. וזכורני לפני שנים רבות שהעפתי משגיח מהעבודה בגלל שבסטקייה שבה הוא עבד לא הקפידו על הדבר הזה.

חזק ואמץ.
``

א``כ הרבנות צפת היא מהיחידות בארץ
וישר כח למנהל מחלקת הכשרות הרב מרדכי ביסטריצקי רב העיר האשכנזי המיועד
שלחתי את השאלה ל2 רבנים והנה התשובות: - מגיב, 28/06/2004
השאלה ששלחתי:
``
לכבוד הרב שלום,
ידוע שכשעושים לבבות על האש יש לחתוך אותם ולהוציא את הדם מחדרי הלב.
אם כך, מדוע נאמר שרוב הרבנויות בארץ לא מקפידות על זה
(למשל במסעדות,סטקיות)? האם יש להם על מי לסמוך?
ראה תשובת אחד הרבנים בתוספת מקורות מההלכה:
``
הנה הלכה מפורשת ביו``ד סימן ע``ב סעיף א. ``הלב מתקבץ הדם בתוכו בשעת שחיטה לפיכך צריך לקורעו קודם מליחה ולהוציא דמו ולמולחו אח``כ``
ובסעיף ב. ``מלחו ולא קרעו קורעו אחר מליחתו......``
ובסעיף ג. והוא הדין אם צלאו ולא קרעו שקורעו לאחר צליתו ומותר אבל אם בשלו בלי קריעה אסור עד שיהיה 60 כנגד הלב``
ובהג``ה ``ואפילו בדאיכא 60, הלב עצמו אסור ויקלוף מעט סביב הלב ויש מחמירין אפילו במליחה לאסור שאר בשר שנמלח עימו... דהוי דם ממש`` ע``כ . מובן מכל הנ``ל שאת הדם הזה הכנוס בחדרי הלב אין שום היתר לאוכלו,

-------------------------------------וכאן בא העיקר שים לב-------------------------------------------------------------בהמשך הסימן כותב הרמ``א ``ואין חילוק אם הלב פתוח או סגור למעלה`` והט``ז כותב ``ומיהו אם הניחו על פיו דאיכא מקום לדם לזוב איכא למימר דמיקרי קרוע`` כלומר רק אם הלב מחורר בקצהו (כמו בשיפודים דנן) אבל והניחו את הלב על האש כשהקצה הפתוח לכיוון האש , אזאי יש להתיר ,אבל בצורה שמשפדים כיום כמות לבבות בשכיבה על האש וגם הלבבות מהודקים אחד אל השני הנה הדם הכנוס בחדרי הלב נשאר בתוך חדרי הלב ואסור לכל הדיעות לאוכלו .

ואני פונה כאן לכל סועד שנכנס לסטקיה או מסעדה שצולים לבבות ללא קריעה, להעיר ע``כ למשגיח במקום ולפנות עם זה גם לרה``ר לישראל כדי שיאכפו את העניין ההלכתי הזה

======================= הרחבת העניין==================================

הב``ח בטור יו``ד סימן ע``ב כותב: ``כתב האיסור והיתר הארוך(כלל ט``ו דין א-ד)דהא דתנן קורעו לאחר בישולו(היינו צלייתו) לאו דוקא קריעה ממש אלא שהוא פתוח למעלה ומוציא משם דמו כגון ע``י נענוע עד שיפול הדם מתוכו או ע``י קיסם נמי שפיר דמי...והא דתנן קורעו הוא משום אורחא דמילתא...
ומהר``ם בת``ח השיג עליו דאין לחלק אם סגור בלב או פתוח למעלה...ע``כ . ומסיים הב``ח ופוסק כהאיסור והיתר ולא כהרמ``א.
אך הש``ך על המקום כותב על דברי הרמ``א ``וכן עיקר וכן משמע מדברי כל הפוסקים...שלא כהב``ח

ואמר לי רב אחד שאוליי כשהשיפוד מחורר את הלב לכל ארכו הרי זה כאילו קרעו ויש מקום לדם לזוב
ונראה לי שזה אינו נכון כי:

א. בכל מקרה ודאי שיתכן שהשיפוד דלג ועקף את אחד הלבבות ובפרט לב הודו שהוא רחב יותר
ב.מלשון שהובא בט``ז מובן שהלב צריך לעמוד כשהפתח מכוון לאש, וגם מלשון ה``איסור והיתר`` (שאפילו לא נפסק להלכה כמותו) ע``י נענוע עד שיצא דמו מתוכו או ע``י קיסם משמע שיש לודא שאכן יצא הדם. ודאות שאין לנו בשיפודים שלנו
ג. וזה העיקר ה``יד יהודה`` אומר על דברי הט``ז שלהלכה אין להתיר אפילו בדעבד אם לא ק ר ע ו מ מ ש ואף
לא מועיל נענוע או קיסום ולא מועיל הפתח מלמעלה

*.ויתכן מאד שהיד יהודה כתב כך כי ראה במעשה לפועל שללא קריעה ממש אזאי נשארים גושי הדם בחדרי
הלב

ועיין עוד בסוגיה זו ב``דרכי תשובה`` ובמה שכותב עליו ה``שבט הלוי`` מרן הרב וואזנר שליט``א)

ושוב אני אומר אם למאן דהוא יש דעה ללמד זכות על המקילין אשמח לשמוע (ב``הוסף תגובה`` שבסוף העמוד)

כתיבה וחתימה טובה :תוכן התשובה
``

בתודה מראש
``
תגובת כבוד הרב משה כץ, ארגון ``כושרות``:``הוראת הרבנות הראשית ישראל:אסור לצלות לב כשהוא סגור.

ישר כח!!``
תגובת כבוד הרב עוזיאל אליהו, רב המועצה האזורית משגב:
``ב``ה


שלום.

אסור לצלות לב ללא קריעתו. וכך נהוג במקומותינו -הכשר רבנות.

חוץ מזה נראה לי כי זה לא יאה לשלוח אותה שאלה לכמה רבנים .כי למה לגזול את זמננו? ``וטהר ליבנו לעבדך באמת`` והוא רחום יכפר. אמן.




בברכה,

עוזיאל
``

לבבות מכשול הצילו - דוד, 29/10/2003 rmakover@zahav.net.il
בס``ד א` חשון תשס,ד


לכבוד
הרב שטיינברגר
שו``ת מורשת מס`- 28117

ניסית מאתמול בערב להעביר את תשובתי בשאלת ``שיפודי הלבבות ``,אולם ללא הצלחה. בכל פעם שניסיתי לשלוח את התשובה דרך האינטרנט לא הצליחה ההעברה.
לכן אני מעביר אליכם ישירות את התשובה ונא להעבירו לכ` הרב.


שלום רב.

אמנם לא ראיתי את ה``יד יהודה`` אולם במקרה זה אין צורך ב``יהודה ועוד לקרא`` שהרי הדברים ברורים ע``פ מפרשי השו``ע.

בלב יש שני דמים, הדם הבלוע בשריר הלב, והדם הכנוס בחלל הלב.

הדם הבלוע בשריר הלב יוצא ע``י מליחה או צליה, ואילו הדם הכנוס בחללו אינו יוצא אלא ע``י קריעה והוצאת הדם באופן מכני.

לשני הדמים יש דין דם פליטה. וע``כ גם אם מלחו או צלאו סגור אינו נאסר ויכול לקורעו אח``כ , ואז יכל גם לבשלו.

עכ``פ מוכח מסוף דברי הט``ז כי קריעה למעלה אפי` רק מצד אחד ואפי` אם לא קרע את חדרי הלב מבפנים . זה מועיל. אלא שצריך להניחו עם הפתח למטה כדי שהדם יזוב ויצא .
ואז יכל למולחו או לצלותו ואח``כ גם לבשלו.

אולם כאן לכאורה יש סתירה בין שני דינים. שהרי הכבד יש בו סמפונות ובהם כנוס דם רב. וע``כ צריך קריעה שתי וערב וחיתוך למטה. כדי שיצא הדם הכנוס בו (כמו בלב).
והנה הרמ``א בסימן ע``ג סעיף ג` פסק להלכה כי בכבד שצולהו על האש אין צריך לקרוע כלל , ומסביר הגר``א במקום כי הסיבה שנורא מישאב שאיב אפילו בלי קריעה וחיתוך. ( ומה שמצריך בגמ` חיתוך וקריעה זה רק למליחה לפי השיטות שכבד מותר במליחה. ר``ת והרמב``ם)
וא``כ קשה למה אם צלה הלב בלא קריעה פסק שצריך לקרוע אחר הצליה ולא אמרינן שהאש מישאב שאיב כמו בקנוקנות הכבד?

אלא שברור שהחילוק הוא כי הלב ``שייע`` ולא בולע ולכן אין האש יכולה להוציא הדם הכנוס בתוכו אם הוא סגור. אולם הכבד אינו ``שייע`` והאש מוציאה גם הדם הכנוס בקנוקנות.

ולכן גם אם ניקב את הלב ע``י השיפוד והניחו על האש שהנקבים בצידו ודאי אמרינן שהאש מישאב שאיב ומוציאה את הדם הכנוס בו. ולא צריך עוד קריעה אחר צליה זו.

אמנם אם פתח רק מלמעלה והניחו על האש שהפתח מלמעלה יש לחשוש שהאש לא שואב
( למרות שיש גם בזה גם ראיות שכן מועיל אם היה בתנור סגור שחום האש מגיע מכל הצדדים.)

עכ``פ לשון מפרשי השו``ע ( לגבי כבד) שהיות ונורא מישאב שאיב . שאין לחשוש שנשאר קצת דם כי דם שבישלו אינו עובר עליו.

לכן נראה כי בכבדים המשופדים אין להחמיר .

דוד מקובר
טל` 03-6198070

החלטתי כן להמשיך את הדיון ואני אשמח אם הגולשים יביעו את דעתם בדיון זה,

שוב כבודו אומר ``סברות`` ואני מצטט מדבריך ``אמנם אם הפתח רק מלמעלה והניחו על האש שהפתח מלמעלה יש לחשוש שהאש לא שואב`` זאת אומרת לדבריך אם הפתח מונח בשכיבה,זה כן שואב לפי הט``ז,אך הט``ז כותב אחרת,שרק אם הפתח כלפי מטה,


והרי גם הט``ז ידע את הסברות שהאש שואבת וכו`` ובכ``ז טען שרק כשמונח כלפי מטה......

ומדוע כבודו חולק על ה``יד יהודה`` שחולק על הט``ז ואומר שגם ע``י קיסם או נענוע אסור וכדאי לך לעיין ביד יהודה הארוך והקצר

ועוד, הינך כותב שהדבר ברור לפי כל מפרשי השו``ע,
והרי הט``ז הוא היחיד שמתיר בצורה שהפתח כלפי מטה, ולא הש``ך,ולא התורת חטאת,ושוב עיין ב``יד יהודה`` שחולק על הט``ז מהסיבה הזו בדיוק,``שמסתימת כל הפוסקים משמע אחרת מהט``ז``

אני מקווה שעיינת בטו``ר ובתורת חטאת ובאיסור והיתר הארוך

בכבוד רב
ובברכת התורה
הרב יוסף שטיינברגר
לבבות מכשול חמור הצילו - דוד, 26/10/2003 rmakover@zahav.net.il
בס``ד שלום לכב` הרב
מאחר וכב` חוזר שוב ושוב לט``ז בס``ק (ח) אתעסק בו ע``פ ההסבר של הפ``מ
אומר הט``ז ``דלא כאו``ה שסובר בסגור למעלה אסור אפי` במליחה וצלייה ``.
פמ``ג : הרי חומרא,
ט``ז: ``ובפתוח למעלה סגי כמו קרוע ואם בישלו אח``כ מותר ``
פמ``ג: ואי פתוח למעלה יוצא הדם ע``י מליחה, הרי קולא, ואנן לא קיימא לן כן, אלא כל שאין קרוע ממש אין דם בעין יוצא ע``י מליחה ואסור אם נתבשל, ואם לא נתבשל קורע לאחר מליחה וצליה אף שכולו סגור.
ט``ז: ומיהו אם הניחו על פיו דאיכא מקום לדם לזוב איכא למימר דמיקרי קרוע, כל זה כתוב בת``ח ודבריו נכונים.
העולה מאמור כי דעת הט``ז כי פתוח מלמעלה בלבד הרי הוא כקרוע ( אפילו שהלב אינו קרוע בפנים), אלא שאין המליחה מועילה להוציא הדם בעין הכנוס בו ,ולכן אם הניחו עם הפתח כלפי מטה הרי הדם שותת ויורד באופן טבעי, ודי בכך ,ואחר המליחה יכול לבשלו.
ז``א שיעילות הקריעה תלויה באפשרות הטכנית שהדם הכנוס יצא . ולא החסרון בקריעה למעלה בלבד.
איני מוצא בט``ז סימוכין לאסור הלבבות שנקובים בשני צידיהם ע``י השיפד, ומונחים על צידם על האש ונורא מישאב שאיב , אין זה גרוע מפתוח למעלה שמונח על ראשו ללא אש.

ראשית אתה אומר ``סברה`` בט``ז, אך הט``ז כותב דווקא כשהפתח כלפי מטה,ואם כדבריך שדי שהלב מחורר לאורכו, מדוע הט``ז לא כתב זאת, ועוד, מניין שכל הדם יוצא בצורה זו הרי יתכן שהשיפוד מדלג על חדרי הלב והדם כנוס בתוכם, ועוד, שהלב מונח בשכיבה, ועוד, שהלבבות מהודקים אחד לשני כנגד הפתח, אך כל זה ``סברות שלנו`` ולנו אין לנו אלא להצמד לדברי השו``ע אלא א``כ פוסקים גדולים פירשו אחרת את השו``ע ונ``כ אך במקרה דנן יש לנו את ה``יד יהודה``

ה``יד יהודה`` כותב לא כמו שכבודו מנסה להסביר

אלא פוסק ---דבעינן דווקא קריעה---ואם לא קרעו ממש אין לסמוך להקל ----אף בדיעבד---- אף אם הניחו על פיו והוציא דמו ע``י קיסום ונענוע עיי``ש---

ולענ``ד הוא כותב זאת כי בדק ומצא שגם אם מונח על הפתח וגם ע``י קיסם ונענוע עדיין נשאר דם כנוס

אני מאד מקווה שכבודו לא מתכונן לחלוק על ה``יד יהודה``

בברכת התורה
הכשרת לבבות מעודכן - דוד, 23/10/2003 rmakover@zahav.net.il
שלום לרב.
1. מאחר והמדובר בדם שבישלו שאינו אלא מדרבנן. ומאחר ונפסק בגמ` פסחים ע``ד שדם הכנוס ( נצרר דם או הדם שבמזרקי הדם) אם נצלו על אש נורא משאב שאיב, ולא נדרש דווקא שהפתחים יהיו למטה.הרי אם הלב מנוקב בשיפודים אין זה שונה .

כבודו שוב נתפס ל``סברות``אך הם בניגוד לשולחן ערוך
איך כבודו יכול לומר ``לא נדרש שהפתחים יהיו למטה``
בזמן שהט``ז כותב שרק בכזו צורה מותר``
הכשרת לבבות - דוד, 23/10/2003 rmakover@zahav.net.il
שלום כב` .
1. מה שכתבתי שהדיון הוא על בשר שנמלח ולא שנצלה עם הלב,התייחסתי לרמ``א שציטט כב` (ס``ב בהג``ה).
2. האו``ה שציטט כב` ומובא בב``ח אכן סובר כי לב שנצלה סגור אין לו תקנה בקריעה. אולם הוא יחיד בדעתו והרמ``א והש``ך וכל האחרונים לא פסקו כמותו. אלא שאפילו אם נצלה סגור מותר לאוכלו בקריעה, כיון שלב שיע ולא בלע או שאומרים כבכ``פ. וכן כתב בד``מ שלא לפסוק כאו``ה.
3. מה שאומר האו``ה להוציא הדם עם קיסם , זה כמובן לפני צליה לשיטתו שלב שצלאו סגור אסור.
4. לגבי הלבבות שנצלים בשיפודים הרי השיפודים מנקבים הלבבות והם נצלים ומתהפכים על האש והדם שבתוכם נשרף ומתייבש בצלייה ( תוס` קי``א ד``ה דמא)
ואפילו אם כב` הרב סבור שנשאר בתוכם דם לאחר הצליה (אני לא מצאתי) . הרי אפשר לקורעם לאחר הצליה למי שחושש. אולם כמדומני שבשעת הוצאת השיפודים הלבבות נקרעים.

קביעתך שתחיבת השיפוד בלב, דינה כקריעה אין לה מקור.
וכך כותב הט``ז
``דכל שלא קרעו ממש אין שום היתר במקום שצריך קריעה``

ורק אם מניחים הפתח כנגד האש מותר וה``יד יהודה`` אוסר גם זאת ובשיפודים שלנו אפילו הפחח לא כנגד האש
וגם לדעת האו``ה--שכולם דחו את דבריו--כותב:``פתוח מלמעלה ומוציא דמו כגון ע``י נענוע --עד שיפול הדם מתוכו`` משמע שלא די בפתיחה אלא יש לוודא שהדם יצא,
וזאת אין לנו במקרה דנן,שיתכן שהשיפוד דילג את חדרי הלב,ובפרט בלב הודו שעבה יותר,{אך שוב לא נפסק כלל כאו``ה}

ומה שכתבת שהלבבות נקרעים בצאתם מהשיפוד אין זה ודאי כלל ובאמת אם קורעים ומוציאים הדם מותר אך כשהרבנות חתומה על תעודה,הסועד לא יודע שצריך לקורעו
הכשרת לבבות -מעודכן - דוד, 21/10/2003 rmakover@zahav.net.il
תנוח דעתך . הכבדים הצלויים בשיפודיות אם הם משחיטה כשרה למהדרין אין בעיה לאוכלם.
כב` הרב ציטט את הרמ``א בסימן ע``ב שכתב לאסור הבשר שנמלח עם הלב אם אין שישים כי ``דם הלב הכנוס בתוכו הוי דם ממש ולא מיקרי דם פליטה ``. אולם לא המשיך לצטט את הרמ``א שממשיך `` והמנהג להקל וכן עיקר דגם זה מקרי דם פליטה`` .
אולם העיקר הוא כי כל הדיון שם הוא לגבי מליחת עוף עם הלב ביחד. אבל לב לבד אין בעיה כי אנו פוסקים שהלב שיע ולא בולע כלל. וודאי שבצליה אומרים כן .
ומה שהביא בשם הב``ח והאו``ה לגבי פתח הלב שצריך להיות למטה שיזוב הדם . הנדון שם רק לגבי מליחה ולא לגבי צליה ששם ודאי שהאש שואב את כל הדם ( נורא מישאב שאיב).ואין שום חשש לצלות הכבדים משופדים לאורכם ויאכלו ענווים וישבעו.

א.תודה על תגובתך
ב.כנראה בטעות כתבת כבדים
ג.מה שהרמ``א כותב שהמנהג להקל הוא רק שלא נאסר
הבשר שנמלח עימו ולא זה הדיון כאן ולכן לא המשכתי את דברי הרמ``א

ואילו לטענתך שכל הדיון בשו``ע נסוב רק מקרה של צליה מהיכן לך זאת והרי כתוב במפורש בסימן ע``ב סעיף ב.מלחו ולא קרעו קורעו אחר מליחתו,ובסעיף ג.
והוא הדין אם --צלאו-- ולא קרעו שקורעו לאחר
--צלייתו-- ומותר כלומר שמדובר גם בצליה על האש

וגם בהמשך הסימן ``ואין חילוק אם הלב פתוח או סגור מלמעלה`` מדובר גם בצליה על האש. כי הב``ח
כותב ``דהא דתנן קורעו לאחר בישולו( ----היינו צלייתו----)`` ועל זה המחלוקת בין האיסור והיתר לבין הרמ``א ושהש``ך אומר דלא כהב``ח

מכל הנ``ל מוכרח שמדובר גם אודות צליה במפורש
שע``ז כתבתי
א. שיתכן שלמעשה השיפוד עקף את חדרי הלב
ב. מהט``ז מובן שצ``ל פתח כנגד האש
ג. מהאו``ה משמע להוציא ע``ע קיסם היינו
לוודא שבדם יצא ואילו בשיפודים דנן למעשה כשפותחים ניתן למצוא דם
ד.דברי היד יהוה ככתוב בתשובתי

אשמח להמשיך איתך את הדיון

בשורות טובות
לא השגה - דני, 02/09/2003
כתב כת``ר שאם יש ``השגות`` - נא להוסיפן.
ואני, מי אני שאשיג על דבר תורה? רק שאלה אחת לי.
בשלושים השנים שאני פוקד סטקיות (כשרות כמובן) בהם נמצא משגיח צמוד, לא ראיתי הקפדה זו.
ולפי דברי כבודו מסתבר שהמוני בית ישראל אוכלים טרפה חו``ח בהשגחה צמודה.
וזו ללא ספק הוצאת שם רע וקיטרוג גדול.
וה` הטוב יכפר.

לכן אני חוזר ומבקש בכל לשון של בקשה ממאן דהוא למצוא איזשהו צד להקל כדי שיהיה מהיכן ללמד זכות

כתיבה וחתימה טובה


פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines