|
|
|
דחיית השידוכין מול מניעת ילודה.
|
|
|
לכבוד הרב.
אני בחור ישיבת הסדר בשעור ד , המתכנן בוודאות לצאת ללימודים אקדמאיים אחרי הישיבה.
רציתי לשתף את הרב בהתלבטות שעלתה לי בשיחה עם אחד הרבנים בישיבתי:
מכיוון שאני כרגע בשלב החיפושים עלה הנושא הכלכלי , כיוון שבמקרה שלי זו די-בעייה (אין לי גב כלכלי מההורים) והעלתי בפניו אפשרות של מניעת ילודה בשנים הראשונות לנישואין , במקרה שאמצא זיווג בשנים הקרובות (והכלה לא תהיה עשירה).
אותו הרב הזדעזע , וקישר את זה להשפעה של התרבות הכללית על האידיאל של להקים משפחה וכולי..
אולם מששאלתי אותו אם ראוי בשל כך לדחות את גיל הנישואין (לסרב להצעות שידוכין עד לביסוס כלכלי) הוא לא ממש ידע לענות ואמר שזה תלוי בהרגשה שלי.
רציתי לדעת אם מבחינה הלכתית טהורה יש בעייה במניעת ילודה (אצל האשה) מלבד ביטול מצוות עשה , שממילא מבוטלת כשאני דוחה את גיל הנישואין.
כמו כן אשמח לשמוע את חוות דעת הרב בעניין.
|
|
התשובה:
|
|
|
שלום וברכה
שאלה זו היא אחת משאלות הדור, וצודק רבך שייחס לשאלה זו משקל רב ונכבד. על כן, אני מתנה את השימוש בדברים שאכתוב בכך שהם יהוו רק את אחת הדעות, ויש לשאול רבנים נוספים, ואין להסתמך עלי בלבד.
אדגיש גם שדברתי עם רבים מגדולי ישראל ממש על שאלה זו, ועל הראיות השונות לכאן ולכאן, והדעות היו מחולקות ומקוטבות מאוד, והנראה לענ"ד אני כותב:
א. נקודת המוצא היסודית היא שאין לדחות לידה לאחר נישואין. הדבר נובע משני כיוונים עקרוניים: ראשון בהם הוא ההתחייבות ב"פרו ורבו", שזו מצוות עשה שיש לקיימה. השני נובע ממקום עמוק יותר – יסוד המשפחתיות הוא "ודבק באשתו והיו לבשר אחד". מהות הנישואין מתגלמת בלידת הילדים, ודחיית הלידה מהווה עיכוב בנישואין. למעלה מכך, צריך להתרגל מן היסוד להתאמץ, להשקיע, לראות בנישואין אידיאל שיש להגשימו גם במשפחות גדולות ועוד עניינים רבים אחרים.
ב. ברם, לא ניתן להתעלם מן העובדה שאנו דוחים לא אחת מצוות עשה מסיבות שונות. דוגמה לדבר: אין אנו מקפידים לערוך ברית מילה דווקא בהנץ, כי אם דוחים בשל "ברוב עם" ועוד נימוקים שונים. למעלה מכך, בימי קדם היו דוחים את הנישואין מן הארוסין לשנה (זו ראיה ששמעתי מאחד מגדולי הדור). גם מבחינת הנימוק השני – לעיתים דווקא לטובת המשפחות הגדולות יש להיזהר שלא ללחוץ יותר מידי. השיקול הכלכלי הוא בהחלט שיקול, והוא מופיע בגמרא בכתובות לפני תקנת אושא, שלא ייתכן שאדם יוליד ויטיל את הלידות על הציבור.
ג. כיצד אפוא מיישבים בין שני הדברים ? כאמור – נקודת המוצא היא ללדת מיד ולא להשתמש בשום אמצעי מניעה, ולתכן ילודה כדי שתהיה משפחה גדולה. ברם, במצבים מיוחדים, שיש להתייעץ בהם באופן אישי, דוחים לידה ראשונה לזמן קצר וקצוב. קצר – פירושו סדר גודל שנמדד בחודשים ולא בשנים. קצוב – פירושו של דבר שמראש מחליטים על דחייה מצומצמת שזמנה ידוע מראש, ולא מחכים עד שיהיה נוח ורק אז מתחילים לנסות.
ד. כאמור, כל זה במצבי בדיעבד, ולאחר שיחה עם תלמיד חכם, שיכול לסייע להסתכל על המציאות בעין פחות סובייקטיבית.
כל טוב
|
|
|
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
|
הנך מוזמן להגיב על
דחיית השידוכין מול מניעת ילודה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כשרות
RSS