|
|
נידה
|
|
ב"ה
לכבוד כבוד הרב אברהם יוסף
האם זבה נוהג כיום ? אני לא מבין את: ודרשו רבותינו בפרשה זו, אחד עשר יום יש בין סוף נדה לתחלת נדה, שכל שלשה רצופין שתראה באחד עשר יום הללו, תהא זבה. האם תוכל לתת לי דוגמא בבקשה שאבין.
ויקרא פרק טו כה
וְאִשָּׁה כִּי-יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים בְּלֹא עֶת-נִדָּתָהּ אוֹ כִי-תָזוּב עַל-נִדָּתָהּ כָּל-יְמֵי זוֹב טֻמְאָתָהּ כִּימֵי נִדָּתָהּ תִּהְיֶה טְמֵאָה הִוא
רש"י, על נדתה - מופלג (חלוק/מופרד [סטטוס נידה מסטטוס זבה]) מנדתה יום אחד, זו היא זבה ומשפטה חרוץ בפרשה זו, ולא כדת הנדה, שזו (הזבה) טעונה ספירת שבעה נקיים וקרבן, והנדה אינה טעונה ספירת שבעה נקיים, אלא שבעת ימים תהיה בנדתה בין רואה (דם) בין שאינה רואה. ודרשו רבותינו בפרשה זו, אחד עשר יום יש בין סוף נדה לתחלת נדה , שכל שלשה רצופין שתראה באחד עשר יום הללו, תהא זבה.
תודה ממשה
|
התשובה:
|
|
הגמ' מלמדת שבנות ישראל החמירו על עצמן שאפילו רואה טיפת דם כחרדל יושבת עליה שבעה נקיים. זו ההלכה.
דין תורה מחולק לשתי הגדרות, הנדה סופרת שבעה מלוכלכים, דהיינו אפילו אם רואה בכל שבעת הימים, ופסקה מלראות ביום השביעי, פוסקת בטהרה וטובלת בליל שמיני (רק בלילה). הזבה קטנה שרואה יום אחד או יומיים לאחר שבעת ימי הנדה, ולטהרתה סופרת יום כנגד יום, וטובלת למחרת במשך היום (לא בהכרח בלילה), וטהורה לבעלה בלילה.
ונחלקו רבותינו הראשונים בהבנה של אחד עשר יום אלו, וכיון שאין הדברים ברורים לכן החמירו להחשיב את הנשים בימינו כנדה וזבה, דהיינו אינה יכולה לטבול מבעוד יום, ובכל מצב חייבת לספור שבעה נקיים לאחר הפסק בטהרה.
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
הנך מוזמן להגיב על
נידה
|
|
|
|
|
|
|
|
|