|
|
|
פסיעה גסה
|
|
|
לכבוד מו"ר אברהם יוסף שליט"א
מצאנו שיש מי שהביא טעם לדבר, מדוע מי שפוסע פסיעה גסה נגרע ממאור עיניו: והנה יש לעיין, מדוע באמת מי שפוסע פסיעה גסה ניטל א' מה' מאות ממאור עיניו, וביאר בספר קרן אורה מסכת תענית (י, ב), פסיעה גסה נוטלת אחת מחמש מאות ממאור עיניו של אדם. נראה דעונשו הוא מדה במדה, דהמפסיע פסיעה גסה הוא מפני שרוצה לתור אחרי עיניו ורוצה להשיג מהרה מה שעינו רואה, על כן מתמעט מאור עיניו, ומשום הכי אמרו ז"ל (ברכות מג, ב), דמהדר לה בקידושא ואבדלתא, דעל ידי קדושת שבת שנאמר בו (שמות טז, כט): אל יצא איש ממקומו שבו איש תחתיו לא יתורו עיניו חוץ למקומן, ועל ידי זה יחזור לו מאור עיניו ע"כ.
לפי זה, אם קרה שאדם הוצרך לפסוע פסיעה גסה בימות הגשמים מהכביש אל המדרכה מחמת המים הרבים שביניהם, אין לו לחשוש כלל, ואין לו צורך לתקן ע"י הסתכלות בנרות שבת ובכוס הקידוש בשעת אמירת הקידוש (כי הפסיעה שלו אינה מהטעם שרוצה לתור אחר עיניו כנ"ל). האם זה נכון ?
תודה רבה למעכ"ת.
|
|
התשובה:
|
|
|
|
מדרשות אין להכריע בהלכה או בהנהגה, ואמנם הפירוש יפה ויש בו מוסר גדול, אך למעשה הענין הוא פיזי, והחזרתו היא ענין רוחני.
|
|
|
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
|
הנך מוזמן להגיב על
פסיעה גסה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כשרות
RSS