|
|
שוחד
|
|
ב"ה
לכבוד כבוד הרב אברהם יוסף
ספר החינוך מצוה פג - שלא ליקח שוחד [שמות כג, ח] מדיני המצוה, מה שאמרו זכרונם לברכה שהנותן והמקבל עוברין בלאו, הנותן משום ולפני עור לא תתן מכשול [ויקרא יט, יד], ואם קיבלו שהוא בכלל ארור (לעיל), וחייב להחזירו, ושאסור לדיין להגדיל מעלתו לכוונה כדי להרבות שכר לסופריו, ושאפילו שוחד דברים (1) אסור ליקח אלא יראה עצמו כאלו אינו משים לבו כלל אל הדברים אם אולי יכבדוהו בעלי הדין בדברים, כללו של דבר, אסור לדיין לקבל הנאה מבעלי הדין כלל בשביל דיניו, אבל אם הדיין הוא בעל מלאכה התירו לו חכמים לשאול מבעלי הדין שכר בטלתו ממלאכתו בעוד שיעסוק בדינם, והוא שיהא הדבר ניכר שהוא שכר הבטלה בלבד ולא יותר, ויטול משניהם בשוה, ויתר פרטיה, בסנהדרין.
שאפילו שוחד דברים - האם רק שלא לעזור לו פיזית או גם בדיבור להחמיא לו וכדומה ?
תודה ממשה
|
התשובה:
|
|
שוחד דברים הוא כל דבר שאינו שגרתי, שניכר שהוא כמכיר טובה על הדיון. ולכן יש מחלוקת אם מותר לומר תודה, ולהלכה המיקל יש לו על מה לסמוך.
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
הנך מוזמן להגיב על
שוחד
|
|
|
|
|
|
|
|
|