|
|
|
שמיטה
|
|
|
לכבוד הרה"ג אברהם יוסף שליט"א שלום רב וכט"ס.
אני גר בבית הורי שיחיו בבית פרטי. ישנם ג' עצים בחצר בשנים לא משתמשים בפירות כיון שאנחנו לא אוכלים סוג כזה (תפוז וקלמנטינה ננסית-יותר לנוי) ועץ נוסף של לימון שמשתמשים.
אנחנו גרים בסביבה עירונית שאינה דתית ברובה ופחות מתאים ונח שכל מי שרוצה להיכנס לחצר יוכל לעשות זאת, פעמים שכנים שנראים כאוהבים עלולים להתגלות כאחרים-לצערנו, בנוסף אפילו אם נשים טלפון עם שעות שאפשר לקחת ואפילו השכנים מצוינים וטובים יש חשש של אנשים מפוקפים גנבים וכד' שעוברים שישמחו להיכנס בשעות שנקבע בשביל לבחון את השטח) בשונה מאם היינו גרים בישוב או שהיה מדובר על שדה בנפרד או גינה וכד' בפני עצמן.
א. חשוב לנו לקיים את המצוה היקרה הזו נשמח לדעת מה אפשר לעשות ?
ב. עוד אשמח לדעת שלכאורה למרות שזה הפקר הרי אני מכשילם מצד קדושת הפירות או שאין שייך לומר כן כיון שזה הפקר ?
ג. ד"א- פעמים שאני נמצא במציאות שהמברך בקידוש מגמגם בלשונו ומבליע מילים, מובא באחרונים ליתן עיניו בכוס ולומר איתו. מה הדין שבעל הבית מכסה עם ידו את הכוס, ואני לא יכול לראות הכוס שבידו או לכל הפחות לראות רק מעט מהחלק התחתון של הכוס שמחזיק בידו בלי לראות את היין שבתוכה או שאני יושב מרוחק ממנו כגון שהשלחן גדול. האם יש תקנה לזה ?
תודה רבה לכת"ר
|
|
התשובה:
|
|
|
א. אין צורך ולא תועלת בתליית שלט 'הפקר'. על בעל הבית לקטוף את הפירות, ולחלקם לאנשים שומרי תו''מ כדי שישמרו על קדושת שביעית. זה נכון בכל בית פרטי וגם בעיר.
ב. אין חיוב להסתכל על כל הכוס שבידי בעל הבית, אלא די להביט על ידיו, ולשתות מהיין לאחר סיום הקידוש. ואם בעל הבית לא שתה כמלא לוגמיו, עליו להקפיד לשתות גם כדי להוציא את בני הבית ידי חובה.
|
|
|
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
|
הנך מוזמן להגיב על
שמיטה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כשרות
RSS