יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 שווה עיון:
לצאת עם משתמט?

 
שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה
דף הבית » שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה » שאלות שנשאל מו''ר שליט''א ברדיו
 


» לצפייה בתשובות הרבנית שולמית בן שעיה
חיפוש
» מתקדם

 תגיות
   7 נקיים    אבות    אזכרה    אינטרנט    אירוח שבת    אירוסין    אישה    אישות    אישות ומשפחה    אמונה    אתרוג    בגידה    בחורה    בינו לבינה    בית    בית כנסת    בית מדרש    בית ספר    בעל    בר מצווה    ברית מילה    ברכה    ברכות    ברכות הנהנין    ברכות השחר    ברכת החמה    ברכת הלבנה    ברכת המזון    ברכת כהנים    בשר וחלב    בשרי    בת מצווה    גזל    גיור    גירושין    גניזה    גשם    דבר תורה    דברי תורה    דגים    דעות    דתי    הדלקה    הדלקת נרות    הוראה ותלמוד תורה    הורדות    הורדת שירים    החזר מס    היחיד והחברה
 אינדקס נושאים
 
» אינדקס נושאים ותגיות

שאלות שנשאל מו''ר שליט''א ברדיו

מתוך: שבת ומועד » שבת פורסם בכ"ט בטבת התשפ"א
בס"ד

שלום וברכה לכבוד מו"ר שליט"א, ה' יאריך ימיו בטוב ובנעימים אמן
שמענו מספר שאלות שנשאר כת"ר ברדיו, וברשות כבוד הרב מספר בירורים לגבי התשובות שענה כבודו :
א. שאלה אחת היתה בענין השענות בתפילה על קרש המחובר לעץ בשבת, וכבוד הרב שליט"א ענה שמותר, ולכאורה מרן אוסר (ש”ע שלו, יג) להשתמש גם בצידי העץ ?
ב. בהמשך נשאל כבודו לגבי השענות קלה על העץ כסמיכה, וכבודו אסר, אע"פ שמ"ב מתיר שם לכאורה (להשען באילן אם האדם בריא ואינו תש כוחו).
ג. בענין הדלקת נר לאשה שמקבלת שבת בהדלקה, כבוד הרב אמר שאע"פ שמקבלת שבת מכל מקום מותר לה לכבות את המצת או הגפרור בידיים ממש, ולכאורה הרי אם קיבלה על עצמה שבת איך יהיה מותר לה לעשות פעולת כיבוי שכבר אינה קשורה לעצם ההדלקה ?
ד. כבוד הרב שליט"א נשאל לגבי נתינת מעיל לאשה שקר לה, שאם המעיל ניכר שהוא של גבר אסור, ולכאורה מדוע לא לומר שאפשר לעשות צירוף של שני דברים להקל, שהאשה אינה מתכוונת ללבוש מעיל של גבר בדוקא וגם לצרף את הצער מהצינה יהיה אפשר להתיר, על פי דעת הב"ח והט"ז יורה דעה (סימן קפב סק"ד) שאין איסור לא ילבש כאשר עושה כן כדי להגן על עצמו מפני החמה או הצינה או הגשמים. ואמנם בספר יד הקטנה חלק ב' (דף רעט-רפ) האריך לחלוק על זה. ע"ש. אולם למעשה נוקטים להתיר וכאשר כתבו בשו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ב' (סימן סא ד"ה ובאם) ובשו"ת יביע אומר חלק ו' (יורה דעה סימן יד אות ג-ו) ובשו"ת יחוה דעת חלק ה' (סימן נה ד"ה וגדולה) ובשו"ת שרגא המאיר חלק ז' (סימן קכד). וכן ראה בשו"ת נזר כהן חלק א' (חלק יורה דעה סימן ז).

ישר כח גדול מאד לכבוד מו"ר שליט"א ומחילה רבה על האריכות


התשובה:
א. יש שתי משמעויות למושג צידי האילן, האחת שמניח עליו כלי או וו כדי להשתמש בהם וזה אסור. והשניה להשען על האילן שגם זה אסור. אולם אם הניח יתד בצידי האילן ותלה בו את הכלי או הוו, מותר להשתמש בכלי או בוו, כיון שזה נחשב צידי צדדין. ולכן מותר גם לתלות נדנדה על היתד ולהשתמש בה בשבת, כי השימוש הוא בנדנדה שהיא מחוברת לצידי האילן, ולכן השענות קלה מותרת כיון שאין משעין את כל גופו על האילן, והמבחן הוא בהנטל העץ אם היה נופל, זו הישענות אסורה, ואם לאו מותר. ע''ש בביאור הלכה ד''ה ומותר.
ב. גמר הפעולה של הדלקת הנר היא בכיבוי הגפרור. ומי שרוצה להחמיר יניח את הגפרור שיכבה מאליו.
ג. הצדק אתך, כיון שכל הכונה היא רק להגן מפני הצינה אפשר להקל וכמ''ש ביחו''ד.
 
כתוב תגובה
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
הנך מוזמן להגיב על שאלות שנשאל מו''ר שליט''א ברדיו
*שם:
  דוא''ל:
האם לפרסם את כתובת המייל בתגובה
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 
רשימת התגובות  
שבת - כיבוי גפרור לאחר הדלקת נרות שבת, 20/01/2021
ב``ה

תודה רבה, ומחילה שלא שאלתי כראוי את כבודו.
כבוד הרב שליט``א ברדיו ענה בענין הדלקת נר לאשה שמקבלת שבת בהדלקה, שאע``פ שמקבלת שבת מכל מקום מותר לה לכבות את המצת או הגפרור בידיים ממש לאחר ההדלקה, מאחר שהכיבוי נגרר אחרי פעולת ההדלקה. ואם אכן פעולת ההדלקה תסתיים רק בכיבוי הגפרור, אז יוצא לכאורה שמי ששכחה לברך על נרות שבת והדליקה, והגפרור עדיין בידה, תוכל לברך בדיעבד אחרי כן?
ואם נאמר שלא תוכל לברך בדיעבד למפרע אם שכחה לספרדים, הרי אם קיבלה על עצמה שבת בהדלקה, איך יהיה מותר לה מעיקר הדין לכבות את הגפרור, משמע מכאן שיוצא שיש עדיין המשכיות של המצוה, ומכאן מה שונה בין כיבוי הגפרור לברכה על ההדלקה בדיעבד?

חזק וברוך, ישר כח גדול.
חשוב למסור לכב` הרב שליט``א שאנחנו מאד שמחים ומאד מתחזקים משיעורי כבוד הרב שליט``א!
שבת
הדימוי אינו נכון. כי גם אשה שמקבלת שבת בהדלקה, הרי בדעתה לסיים את מעשה ההדלקה שזה כולל גם את כיבוי הגפרור והמצית, ואחר כך אסור לה לעשות מלאכה.
לעומת זה הברכה שהיא על המצוה, אין מי שיאמר שיש מצוה בכיבוי הגפרור או המצית, וכשסיימה להדליק שוב אינה יכולה לברך למפרע.
שאלה ג` - שאלה ג`, 19/01/2021
ב``ה
תודה רבה לכבוד הרב שליט``א

בעניין כיבוי הגפרור לאחר הדלקת נרות שבת, אם זה מותר כי מלאכת ההדלקה לא הסתיימה, האם כמעין זה מי ששכחה לברך אחרי ההדלקה והגפרור עדיין בידה דלוק, האם יכולה עדיין לברך כי ההדלקה עדיין לא תמה אלא רק לאחר כיבוי הגפרור ?

ישר כח
שבת
מה הקשר בין חילול שבת, שזה ענין כיבוי הגפרור לאחר ההדלקה, שכל זמן שלא קיבלה שבת יכולה לכבות, לבין הברכה שהיא על המצוה, וכשסיימה את ההדלקה נסתיימה המצוה.


פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines