|
|
ברכות/שבת
|
|
שלום לרב שליט"א
1. אם אדם בירך על גרניום לימוני עשבי במקום עצי, מדוע יצא ידי חובה בדיעבד ? הרי הגרניום הוא עץ ולא עשב, ויש לנו כלל שאם הוציא דבר אמת מפיו הברכה תקינה ואם הוציא דבר שקר מפיו הברכה לא תקינה.
2. אני גר ביחידת דיור של חמי. חמי גר בבית פרטי. היחידה צמודה אליו ומה שמפריד בינינו זה קיר גבס. כלומר מבחינה חזותית של הבית, מדובר על אותו בית ולא על יחידת דיור מרוחקת ונפרדת שנמצאת כמה מטרים לידו.
יש דלת כניסה לחמי, ודלת כניסה לדירה שלנו. השאלה שלי האם בכל פעם שאני בא לחמי וחוזר לדירה שלנו האם יש היסח הדעת בברכות ?
3. האם מותר לחמם גבינה צהובה על הפלטה בשבת ?
4. ראיתי באחת התשובות שהרב אוסר אזיקון בשבת, והרב עובדיה זצ"ל מתיר להשתמש באזיקון בשבת.(חזון עובדיה). מדוע יש הבדל בפסיקה ?
5. אדם שאכל בסעודות שבת לחמניה מתוקה-כזית או כביצה, במקום לחם רגיל. האם בדיעבד גדול מאוד יצא ידי חובה ?
תודה לרב.
|
התשובה:
|
|
א. כיון שגזעו רך ונראה כעין עשב ולא קשה כעץ.
ב. אלו שתי רשויות. הגע בעצמך שאם חמיך רוצה להיכנס עליו להקיש בדלת, וכן אתה אצל חמיך.
ג. מותר כיון שהחלב עבר פיסטור ונחשב ליבש.
ד. בודאי שלא אעמיד דברי מול דברי אבי מו''ר מרן זצ''ל. דברי נכתבו לפני מה שנכתב בחזו''ע.
ה. יצא ידי קידוש במקום סעודה. ובסעודה שלישית יצא בדיעבד. ובראשונה והשניה צריך לאכול פת או 216 גרם.
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
הנך מוזמן להגיב על
ברכות/שבת
|
|
|
|
רשימת התגובות  
|
|
|
ברכות/שבת
- השואל, 30/06/2020
שלום לרב
1. אמנם מדובר בשתי כניסות. ולכל אחד יש את הפרטיות שלו, אבל בסופו של דבר זה אותו בית.
יש לציין שחמי הוא בעל היחידת דיור והיא לא שלנו, ויוצא שכאילו אנחנו גרים בתוך חדר גדול בתוך הבית שלו, מה שמפריד זה קיר גבס.
עוד דבר שממחיש שמדובר על בעל בית אחד חמי ורשות אחת, שלא היינו צריכים לעשות עירוב חצרות אנחנו לא סומכים על העירוב, שהרי רק חמי בעל הבית.
האם יש מקום להקל ולומר שלא צריך לחזור ולברך מצד ספק ברכות להקל ?
2. מהיכן מוכיח מרן הרב עובדיה זצ``ל שאם בירך על עץ שהוא רך מאד ודומה לעשב, אם בירך עשבי יצא?
מה המקור לכך? האם זה כתוב בגמרא, בפוסקים?
אשמח אם הרב יפנה אותי למקור.
3. אם ספרדי מתארח אצל אשכנזי ושמע קידוש על יין שרובו מים יצא ידי חובה, שהרי האשכנזי עשה כדעת רבותיו. האם בדיעבד גדול בסעודות השבת שהוא מתארח אצל האשכנזי ויש רק לחמניות מתוקות ואין לחם רגיל, האם הוא נגרר אחריו לענין הלחמניות, כמו שהוא נגרר אחריו לענין קידוש שבדיעבד יצא.
|
ברכות ושבת א. עירוב חצרות לאעושים במקום שיש בו עירוב, ואין שייכות לעירוב חצרות עם העברה מבית לבית. גם מי שלא סומך על העירוב, יכול לסמוך לכתחילה על עירוב חצרות שעושה הרב המקומי. ובסופו של דבר אלו שני בתים שלא נכנסים אליהם כמו מחדר לחדר.
ב. זו סברא ברורה כיון שגזעו רך כעשב.
ג. אין דמיון. הקידוש זו מצוה, וכיון שלשיטתו יש אחיזה למצוה, הרי הוא מוציא גם את הספרדי. משא``כ בלחם שזו ברכת הנהנין, לשיטתו אינו מברך המוציא אלא מזונות.
|
|
|
|
|
|
|