|
|
|
חלה
|
|
|
ב"ה
שלום כבוד הרב אברהם יוסף, להלן קטעים ושאלות בסופם
במדבר פרק טו כ
רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה כִּתְרוּמַת גּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אתָהּ
ספר החינוך מצוה שפה - מצות חלה
עיסה שנילושה בין במים בין בכל שאר משקין, ובין שאפאה בתנור או בקרקע או במחבת ומרחשת.
מנחת מרחשת - מנחה מטוגנת בתוך כלי עמוק שנותנים לתוכו הרבה שמן.
איך אפשר הרי אם זה טיגון זה לא חייב בחלה.
מה הכוונה בקרקע ?
להפריש חלה מכל עריסה וליתן אותה לכהן, שנאמר [במדבר טו, כ] ראשית ערסתכם.
ועיסת ארנונא. כלומר משותפת בין ישראל וגוי, חייבת בחלה אם יש בחלק הישראל שיעור חלה.
האם מפריש באחוזים כפי חלקו בבעלות ?
ושמעתי שיש מקומות שנהגו להפריש חלה גדולה כשיעור שנתנו לנו חכמים בה, ונותנין אותה לכהן קטן שאין טומאה יוצאת עליו מגופו או לכהנת קטנה שעדין לא ראתה. מה הכוונה שאין טומאה יוצאת עליו מגופו ?
תודה ממשה
|
|
התשובה:
|
|
|
א. אפאה בתנור, הוא כפשוטו ובזה חייב בחלה תמיד.
ב. מרחשת הוא בשמן עמוק, וכיון שחלק ממנו נאפה בתנור (ואפילו חלק קטן), חייב בחלה בברכה גם בימינו.
ג. כאשר הקרקע חמה, וכמו שמצוי בעיצומו של הקיץ במקומות פתוחים, מניחים את הבצע בבור שבקרקע ונאפה. ואע''פ שאין זו אפיה בתנור, חייבים בהפרשת חלה כדין.
ד. עיסה בשותפות של יהודים חייבת בחלה. בשותפות עם הגוי, ויש בחלק היהודי כשיעור (1.560 ק''ג) חייב בחלה.
ה. אסור לתת בימינו את החלה לאכילה, כשם שאסור לתת את התרומה גדולה ותרומת מעשר, וגם לא לתינוקות.
ו. אם הוא זב או שהיא פירסה נידה. בימינו מוציאים חתיכה קטנה ושורפים אותה, כפי שנפסק בש''ע.
|
|
|
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
|
הנך מוזמן להגיב על
חלה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כשרות
RSS