|
|
עירוב
|
|
שלום לרב שליט"א
גדר שעשויה מחוטי ברזל מדין לבוד. בשמונים ס"מ הראשונים מהרצפה יש פרצה כך שאין לגדר דין לבוד.
למעלה יש את החוט שהוא מחובר מעמוד אחד לשני. החוט מחובר בצדדים של העמוד ולא עובר מעל העמוד.
האם בדיעבד גדול מאד אפשר לומר שזו צורת הפתח כדי להינצל מאיסור הוצאה מרשות לרשות ?
קראתי שיש סוברים שדעת הרי"ף והרמב"ם שאין פסול שהחוט יעבור בצד והסברה הזאת כתובה בשו"ת חלקת יעקב.
כמובן מדובר בדיעבד גדול כי זה מה שקרה תקופה די ארוכה במושב שאני גר ורק עכשיו גילו את הבעיה.
תודה לרב.
|
התשובה:
|
|
לכתחילה יש להעמיד קרש מתחת לחוט כדי לעשות גוד אחית, ובדיעבד גם ללא היתר גוד אחית אין איסור, כיון שבמושב בדרך כלל זה ודאי לא רשות הרבים.
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
הנך מוזמן להגיב על
עירוב
|
|
|
|
רשימת התגובות  
|
|
|
עירוב
- השואל, 03/03/2020
שלום לרב
מחילה שאני שוב שואל. אני רק רוצה לדעת שהבנתי נכון את תשובת הרב. העירוב של המושב מקיף את המושב וישוב שנמצא ממש לידו.
בגדר אחת יש חוטי ברזל מדין לבוד והיתה פרצה בתוך השמונים ס``מ למטה. יש את החוט ברזל שלמעלה שמחבר בין שני העמודים אבל החוט עובר בצד. אין גוד אחית.
מתשובת הרב הבנתי שמותר בדיעבד.
אם זה לא נחשב צורת הפתח אז איך מותר בדיעבד הרי זה לא צורת הפתח?
|
עירוב א. פירצה נחשבת אם גדיים בוקעים לתוכה.
ב. הגדר היא העיקר ולכן בדיעבד זה בסדר, אלא שיש לתקן את הפירצה ולא להשאירה שתתרחב.
ג. אי אפשר לקיים שני עירובין, גם גדר וגם צורת הפתח, אלא או גדר או צורת הפתח.
|
|
עירוב
- השואל, 03/03/2020
שלום לרב
1. מה הסיבה שמותר בדיעבד ?
2. האם באמת דעת הרמב``ם והרי``ף שאפשר לעשות צורת הפתח עם חוט שנמצא בצד ולא מעל העמודים ?
3. שכחתי לציין שהמושב שלי נמצא בסמיכות לישוב ממש צמודים, והעירוב מקיף את המושב ואת הישוב.
האם התשובה נשארת אותו דבר שמותר בדיעבד?
4. לו יצויר שהמקרה הנ``ל היה קורה בעיר. מה הדין?
|
עירוב א. כי אין לנו דין רשות הרבים ודאי, אלא כרמלית.
ב. בתנאי שמניחים ברזל או קרש תחת החוט `גוד אחית`.
ג. זה הרבה יותר טוב, כיון שזה סיפוח של המושב לעיר
ד. בעיר זה פשוט כיון שזה מתחלק לכל חלקי העיר.
|
|
|
|
|
|
|