יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 שווה עיון:
בעל תפילה בימים נוראים

 
שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה
דף הבית » שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה » הנאה מספק גזל
 


» לצפייה בתשובות הרבנית שולמית בן שעיה
חיפוש
» מתקדם

 תגיות
   7 נקיים    אבות    אזכרה    אינטרנט    אירוח שבת    אירוסין    אישה    אישות    אישות ומשפחה    אמונה    אתרוג    בגידה    בחורה    בינו לבינה    בית    בית כנסת    בית מדרש    בית ספר    בעל    בר מצווה    ברית מילה    ברכה    ברכות    ברכות הנהנין    ברכות השחר    ברכת החמה    ברכת הלבנה    ברכת המזון    ברכת כהנים    בשר וחלב    בשרי    בת מצווה    גזל    גיור    גירושין    גניזה    גשם    דבר תורה    דברי תורה    דגים    דעות    דתי    הדלקה    הדלקת נרות    הוראה ותלמוד תורה    הורדות    הורדת שירים    החזר מס    היחיד והחברה
 אינדקס נושאים
 
» אינדקס נושאים ותגיות

הנאה מספק גזל

מתוך: משפט » גזל וגניבה, נזקי ממון פורסם בט"ז בניסן התש"פ
שלום
גנן בשכונה נתן לי כמה פירות מעצי פרי בבית שהוא עבד בו ואמר שבעלי הבית מרשים לו לקחת חופשי. למען האמת אני קצת בספק אם הוא קיבל אישור כזה אבל אין לי הוכחה, רק תחושת בטן. האם אני יכול ליהנות מספק גזל או שמא אדם מוחזק ככשר עד שהוכח אחרת?


התשובה:
ספק גזל
פסק השו''ע (חו''מ שס''ט,ג)
''אסור ליהנות מהגזלן ( שהוחזק ממונו שבא בגזילה) (טור ס''ה). ואם היה מיעוט שלו, אף על פי שרוב ממונו גזול, מותר ליהנות ממנו, עד שידע בודאי שדבר זה גזול בידו''.
מדברים אלו עולה שאם יש ספק גזל- מותר ליהנות ולקנות עד שאנו יודעים בוודאות שהדבר גזול.
האחרונים הקשו על כך: נאמר בשולחן ערוך (חו''מ שנח,ב-ד):
אין לוקחין עצים או פירות משומרי פירות, אלא בזמן שהם יושבים ומוכרים והסלים והפלס בפניהם, שהרי הדבר גלוי ויש לו קול; והוא שיהיה על פתח הגנה.
וכולם שאמרו: הטמן, אסור לקחת מהם.
מותר ליקח מהאריס, שהרי יש לו חלק בפירות ובעצים. הגה: וי''א דדוקא לאחר שחלקו, דסתמא שלו הוא מוכר; אבל קודם חלוקה אסור, דחיישינן שלא יתן לבעל הבית נגד מה שנטל (טור סכ''א).
מדברים אלו עולה שרק אם אנו יכולים לתלות שאכן הפירות הן של האריס מותר לקנות ממנו, אבל אם אין לנו בטחון כזה- אסור?
נחלקו הסמ''ע והט''ז כיצד ליישב את הקושיא:
הסמ''ע כתב:
דיש לחלק, דברועים ואינך דלשם דהן בחזקת גנבים, ומסתמא כל מה שבידם הוא בחזקת גנוב כי כל מלאכתן בזה, אלא שיש מיעוט רועים שאינן גנבים כלל, ותלינן לזה שבא לקנות ממנו בהרוב, משא''כ כאן דמיירי בידוע בו שיש בידו של זה מיעוט ממון שאינו גזול
כלומר יש אנשים שכל ממונם בחזקת גנוב, ואנשים כאלו חל עלינו איסור לקנות מהם, כי אין לנו שום ידיעה על כך שיש בידם ממון שהוא שלהם, ולכן אסור לנו לקנות מהם דבר (סימן שסט). לעומת זאת יש אנשים שאנו יודעים שיש להם ממון משלהם ואנשים כאלו מותר לקנות מהם.
הט''ז בשם המ''מ סובר אחרת:
דהתם איירי בדבר שהוא קונה בחזקת גנוב, או רוב אותו דבר גנוב, כגון דברים שאין דרך אדם למכור משלו, משו''ה אזלינן בתר רובא, אבל הכא מיירי שאותו דבר שהוא קונה אינו בחזקת גנוב כלל אלא המוכר הוא (ה)גזלן, משו''ה אפילו המיעוט משלו שרי
כלומר, אם דנים על החפץ שיש חשש שהוא גזול ורוב הדברים הללו גזולים אז יש להחמיר בספק, אך אם מדברים על האדם שם כיוון שיש לו מיעוט חפצים שאינם גזולים אין להחמיר (והט''ז ביאר את ההבדל בין שני הדברים בגלל דיני קבוע עיי''ש).
בפשטות יש לדמות את הגנן לשומרי פירות. כששולחן ערוך הרב הביא את ההלכה של שומרי הפירות הוא כתב:
כשם שאסור ליהנות בדבר הגזול בודאי אלא לאחר יאוש וש''ר, כך אסור ליהנות בדבר הגנוב, ואפילו אינו גנוב בודאי אלא שחזקתו גנוב, כגון שומרי פירות שמוכרים פירות במקום צנוע, או שרוב הדבר ההוא חזקתו גנוב, כגון רועי בהמות שמוכרים חלב וגבינה.
כלומר, אם לא רואים שמוכר במקום צנוע- מותר.
נושא נוסף שיש לדון בו הוא האם יש הבדל בין קניה מגנב שהוא מחזק את ידי עובר העבירה וגורם לו למעשה לגנוב עוד, ובין מקרה בו הוא רק מקבל מתנה במקרה כזה יש פחות מקום לומר שהוא מחזק את ידי הגנב. בנוסף יש מקום לומר שאין לו שום סיבה לגנוב מאחר כדי לתת מתנות ואדם לא יגנוב כאשר הוא לא נהנה מזה כל כך (אין אדם חוטא ולא לו). נוכל להוסיף עוד סברה מציאותית, שבימינו אם המעסיק אינו חקלאי כמעט ולא ניתן לאדם אחד ליהנות מכל הפירות המבורכים של העץ, ואם כן סביר מאוד שהוא נתן רשות לגנן לקחת פירות כל עוד אינו לוקח בצורה מוגזמת. ואכן סברה זו העלה שולחן ערוך הרב שם בקונטרס אחרון שלו:
...שלולי דברי המ''מ והסמ''ע היה אפשר לפרש שלקנות חמור מהנאה בחנם, שהרי בהנאה אינו מחזיק ידי הגזלן ואינו גורם לו שיגנוב, משא''כ בקונה ממנו
ואע''פ שכתב כך לולי דברי הסמ''ע והמ''מ היינו ביישוב הקושיא והסתירה אבל אולי יש מקום לומר כך מסברה גם כן.
מסקנה
מתור להשתמש בפירות שהגנן מביא, אא''כ מדובר על כמות מוגזמת.
 
כתוב תגובה
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
הנך מוזמן להגיב על הנאה מספק גזל
*שם:
  דוא''ל:
האם לפרסם את כתובת המייל בתגובה
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 


פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines