|
|
שעור קביעת סעודה
|
|
לגבי עניין קביעת סעודה על מזונות, כתב הרמב"ם בהלכות ברכות פ"ג, ט' בפשטות "ואם קבע סעודתו עליה –מברך המוציא" ולא פירט מהו שיעור קביעת סעודה, וראיתי בהערה ל"ב בפרק ג' של הספר ברכת משה שמהרי"ק השיב תשובה "אין שיעור בכמות, אלא כל שהוא ארוחת בוקר של אדם, או ארוחת צהרים ואינו אוכל עוד הרי זה קביעת סעודה, וכל אדם לפי מה שהוא. הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו. אמנם האחרונים קבעו שיעורים וכמויות אך אינם לדעת רבינו" עכ"ל.
עם זאת, כתב הרמב"ם במקום אחר לגבי אכילת עראי הבאה רק להשקיט את רעבונו, שאינה קביעת סעודה.
ומסתפק אני בדבר, שהרי גם אם אין שיעור בכמות, עדיין - מהו שיעור המינימום? ולצורך השאלה אביא דוגמא נפוצה: אדם האוכל כל בוקר עוגיות (26 גרם) וזה מספיק לו עד שעת ארוחת הצהרים שרק אז אוכל סעודה גדולה ומלאה.
מחד- ברור לאותו אדם שזו ארוחת הבוקר שלו וקבע סעודתו על אכילה זו מדעת ברורה ואינו אוכל עד ארוחת הצהרים, כך כל יום. (גם אם קרה שבפועל יאכל דבר מה אם יזדמן לו, הרי שלא התכוון לכך בעת שאכל).
מאידך- הוא לא שבע ממה שאכל אלא השקיט את רעבונו בלבד, ותיאורטית יכול היה לאכול עוד אלא שמפאת עיסוקו יום יום, הוא אוכל אכילה זו שזה בשבילו ארוחת הבוקר שלו וממשיך הלאה.
מה דינה של אכילה זו? האם ברכת מזונות ועל המחיה או שמא נטילה, המוציא וברכת המזון? האם זה נחשב קביעת סעודה של ארוחת הבוקר או שמא אכילת עראי בלבד?
|
התשובה:
|
|
נראה שהשיעור המינימאלי הוא כביצה, ובתנאי כאמור שבכוונתו שזוהי ארוחתו, עד לארוחה הבאה.
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
הנך מוזמן להגיב על
שעור קביעת סעודה
|
|
|
|
|
|
|
|
|