|
|
הנהגות בבית כנסת ודיני עליה לתורה
|
|
שלום הרב
מעונין לקבל דעת הרב לענין הנהגת ציבור בביהכ"נ.
1. לאחר כמעט כל עליה לתורה בשבת, אנשים רבים מבקשים מהקורא בתורה, זולת זה שעלה שיעשה השכבות. זה גורם טורח ציבור רב. האם אפשר שיעשה הש"צ השכבות במרוכז לאחר קריאת ההפטרה, לפני שמברך את הציבור ?
2. האם כאשר עושים השכבה בבוקר בשחרית בשבת, יש חיוב שוב במנחה (אנשים כל הזמן מבקשים) ?
3. האם בימינו למי שלא חושש מעין הרע מותר להעלות לתורה אבא ובן בזה אחר זה ?
4. לגבי עליית כהן בהפסק ישראל (ש"ע קלה, י), מה הדין ביחס לכהן שחי עם אשה בלא נישואין (גרושתו למשל), האם בכהאי גוונא יהיה מותר להעלות כהן אחר כהן גם בלא הפסק ישראל ?
5. שמתי לב שעל ספרי התורה שלנו, לא מונחים הרימונים, אלא נשארים בהיכל. האם כדאי שישימו אותם ע"ג הספר ? (ראיתי בב"י סי' רפב שכתב לגבי פעמונים 'נהגו' על מנת שיעמדו כשס"ת מהלך).
תודה רבה.
|
התשובה:
|
|
א. מטרת הזכרת הנשמות היא לתועלתם, וכיון שעלה לתורה מקדיש את המצוה לע''נ, וזה מנהג הספרדים ואין לשנות.
ב. אין חיוב להזכיר נשמות למי שלא עלה לתורה, ובפרט כאשר יש בזה טורח ציבור. ומי שמבקש מסבירים לו שזה מיותר, ואין בזה כל תועלת.
ג. לדעת מרן (קמא, ו) האיסור הוא משום עין הרע, וגם מי שאינו מקפיד אינו רשאי. ורק אם מפסיק בקדיש מותר.
ד. מרן כתב על כהן כשר, וכהן שחי עם גרושה (וגם גרושתו) אסור להעלותו לתורה כלל עד שידור הנאה מהגרושות.
ה. מטרת הרימונים נועדה להרעיש בעת הולכת הספר להשמיע לציבור שיעמדו לכבוד התורה. לכן צריך להניחם.
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
הנך מוזמן להגיב על
הנהגות בבית כנסת ודיני עליה לתורה
|
|
|
|
|
|
|
|
|