|
|
נדרים, שהחיינו לחולה ביוה''כ
|
|
לכבוד הרב אברהם יוסף שליט"א
א. מה שכתוב 'והוא דתנו הלכתא' לענין התרת נדרים - האם למסקנת ההלכה די בעשרה שלומדים ילקוט יוסף (בלי ההערות למטה), או שצריך דוקא אברכים שבקיאים בכל השתלשלות ההלכה מהגמרא דרך ספרי הפוסקים והשו"תים וכו' ?
ב. חולה שנבצר ממנו להיות נוכח בבית הכנסת בשעת כל נדרי והוצאת ספרי התורה וכו' - האם רשאי בביתו לקום ממקומו ולברך שהחיינו בליל יוה"כ ולחזור לשבת ?
תודה רבה. בברכת להגדיל תורה ולהאדירה.
|
התשובה:
|
|
א. אם נוכחים במקום תלמידי חכמים להם משפט הבכורה, ואם אין, אפשר לסמוך על קובעי עתים בהלכה.
ב. בודאי. שהחיינו שייך לקדושת היום, וכיון שאין לנו קידוש ביוה''כ די באמירה בכל זמן.
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
הנך מוזמן להגיב על
נדרים, שהחיינו לחולה ביוה''כ
|
|
|
|
|
|
|
|
|