|
|
כלי נגינה
|
|
ב"ה
שלום כבוד הרב אברהם יוסף. קטעים מספר החינוך מצוה שצד - מצות עבודת הלוי במקדש.
משרשי המצוה, לפי שכבוד המלך והמקום הוא להיות שם אנשים ידועים משבט ידוע קבועים לשרות, ולא יכנס זר ביניהם לעבודה, כעין מלכותא דארעא (בארץ) ימנו להם אנשים ידועים נכבדים להיות כל מלאכת ההיכל (1) נעשית על ידם, כי לא ראוי למלך שישנה בכל יום משרתים לפניו ויהיו הכל משתמשים בכתר שרות המלך, זה דבר ברור הוא.
כאן הרב התכוון לכהנים ולא ללויים, שלווים לא נכנסים להיכל ?
ואין פוחתין לעולם מתשעה כנורות. ומוסיפין עד לעולם. והצלצלים (מצלתיים) היה אחד בלבד. ומן הדומה כי הטעם לפי שקול המצלתים גדול ומבעית קצת, ואלו היו שם הרבה לא היו נשמעין יתר כלי הניגון ששם, וכל שכן שירת הפה. והחלילין שהיו מנגנין בהם, היה אבוב שלהם של קנה מפני שקולו ערב.
ושנים עשר יום בשנה החליל מכה (מנגנן) לפני המזבח, והוא דוחה שבת לפי שהוא מעבודת הקרבן, וקרבן דוחה הוא את השבת. האם הכוונה לשמות כלים כמו שהיום (לא נראה לי שהיו כינורות אז) ?
תודה ממשה
|
התשובה:
|
|
מלבד האבוב שכיום הוא בלון נפוח, ובזמנם היה עשוי מקנים (בוסים), שאר כל הכלים הם אותם כלים.
הלויים נחשבים כחלק מעבודת המקדש, גם אם אינם נכנסים להיכל.
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
הנך מוזמן להגיב על
כלי נגינה
|
|
|
|
|
|
|
|
|