|
|
טומאה
|
|
ב"ה
שלום כבוד הרב רצון ערוסי
מדוע הרב כותב ירמוז ?
תודה ממשה
פסוקים קודמים: כט וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא בַּשֶּׁרֶץ הַשּׁרֵץ עַל-הָאָרֶץ הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר וְהַצָּב לְמִינֵהוּ: ל וְהָאֲנָקָה וְהַכּחַ וְהַלְּטָאָה וְהַחֹמֶט וְהַתִּנְשָׁמֶת: לא אֵלֶּה הַטְּמֵאִים לָכֶם בְּכָל-הַשָּׁרֶץ כָּל-הַנּגֵעַ בָּהֶם בְּמתָם יִטְמָא עַד-הָעָרֶב
ויקרא פרק יא לב
וְכל אֲשֶׁר-יִפּל-עָלָיו מֵהֶם בְּמתָם יִטְמָא מִכָּל-כְּלִי-עֵץ אוֹ בֶגֶד אוֹ-עוֹר אוֹ שָׂק כָּל-כְּלִי אֲשֶׁר-יֵעָשֶׂה מְלָאכָה בָּהֶם בַּמַּיִם יוּבָא וְטָמֵא עַד-הָעֶרֶב וְטָהֵר
רמב"ן
וכל אשר יפול עליו מהם במותם יטמא מכל כלי עץ - הקרוב אלי בזה, כי "מהם במותם" ירמוז לכל הנזכרים למעלה
|
התשובה:
|
|
בפסוק לא, דין הנוגע באחד מן השרצים שנזכרו - יטמא, ובפסוק לב, דין שרץ מת שנפל על דבר מן הדברים שנמנו בפרק לב פסוק ט.
ועל כך כתב הרמב''ן, ''מהם כמותם'' (בלשון רבים) ירמוז, שכל אחד מן השרצים שנמנו בפסוק לא לענין דין הנגיעה, מטמא גם בנפילה.
כי דבר זה לא נאמר במפורש, ובלעדי הרמז, של ''מהו במותם'', יכולנו לומר מי מהם ולא כולם.
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
הנך מוזמן להגיב על
טומאה
|
|
|
|
|
|
|
|
|