|
|
זקן ממרא
|
|
ב"ה
שלום כבוד הרב אברהם יוסף
איך או 'או בהפך' התמונה ? הרי אם הוא מחמיר על חלק מסוים שזה חלב אין לו עון שהחטיא את הרבים.
קטע מספר החינוך מצוה תצו - שלא להמרות על פי בית דין הגדול שיעמדו לישראל.
מדיני המצוה מה שאמרו זכרונם לברכה [סנהדרין פז ע"א] שאף על פי שהעובר על מה שפירשו חכמים בדברי התורה עובר על לאו זה דלא תסור, מכל מקום אין לו לאדם דין זקן ממרא הידוע בגמרא בסוף סנהדרין [פט ע"א] שהוא חייב מיתה עד שיהא חולק על בית דין הגדול, ושיהא הוא חכם שהגיע להוראה סמוך לסנהדרין, ויחלוק עליהם בדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת, ובין שהוא מיקל והם מחמירין או בהפך ויורה לעשות כהוראתו או יעשה הוא מעשה על פי הוראתו, שנאמר אשר יעשה בזדון, ולא שיורה לבד. אבל אם היה תלמיד שלא הגיע להוראה והורה פטור, שנאמר כי יפלא ממך דבר, מי שלא יפלא ממנו אלא דבר מופלא. וכן אם מצאן חוץ ללשכת הגזית והמרה עליהם פטור, שנאמר וקמת ועלית אל המקום, מלמד שהמקום גורם לו מיתה.
תודה ממשה
|
התשובה:
|
|
התורה היא אחת, ולכן הסנהדרין היו יושבים כגורן עגולה לראות זה את זה, ודנים מהקטן לגדול כדי לשמוע את דעת כל אחד ללא מורא מפני הגדול ממנו, ולאחר שהביעו את דעתם עומדים להכרעה בהצבעה, ולאחר שהוכרע הדין על פי הרוב, חייבים כולם לנהוג כפי הכרעת הדין ואין רשות לאחד מהם להקל או להחמיר, שאל''כ תהיה התורה כשתי תורות.
בימינו מחמירים או מקילים, כיון שאין לנו סנהדרין, ואמנם חייבים לשמוע להכרעת מרן הש''ע שהלכה כמותו בארץ ישראל וסביבותיה, אך מותר להחמיר כדעת החולקים.
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
הנך מוזמן להגיב על
זקן ממרא
|
|
|
|
|
|
|
|
|