יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 שווה עיון:
לצאת עם משתמט?

 
שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה
דף הבית » שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה » שופר
 


» לצפייה בתשובות הרבנית שולמית בן שעיה
חיפוש
» מתקדם

 תגיות
   7 נקיים    אבות    אזכרה    אינטרנט    אירוח שבת    אירוסין    אישה    אישות    אישות ומשפחה    אמונה    אתרוג    בגידה    בחורה    בינו לבינה    בית    בית כנסת    בית מדרש    בית ספר    בעל    בר מצווה    ברית מילה    ברכה    ברכות    ברכות הנהנין    ברכות השחר    ברכת החמה    ברכת הלבנה    ברכת המזון    ברכת כהנים    בשר וחלב    בשרי    בת מצווה    גזל    גיור    גירושין    גניזה    גשם    דבר תורה    דברי תורה    דגים    דעות    דתי    הדלקה    הדלקת נרות    הוראה ותלמוד תורה    הורדות    הורדת שירים    החזר מס    היחיד והחברה
 אינדקס נושאים
 
» אינדקס נושאים ותגיות

שופר

מתוך: שבת ומועד » ראש השנה, יום כיפור פורסם בי"ח באלול התשע"ח
שלום לכבוד הרב

1. מובא בהלכה שאין להתוודות בין הקולות, כי יש לנו ספק מה התרועה הנכונה, ופוסקים לפי מרן והפשטנים ולא כאר"י ז"ל שאומר שכל הקולות נצרכים, ואילו בתפילת הלחש אנו פוסקים לא כמו מרן אלא כאר"י ז"ל שיש לתקוע תשר"ת תש"ת תר"ת בסיום הברכות (כי סוף סוף הרי יש גם שוני בקולות), למה שלא נלך גם בתפילת הלחש כמו מרן או שבתקיעות המיושב נלך גם לפי האר"י ז"ל ?
2. ועוד, כבוד הרב ציין בשיעור של אתמול בבני ברק שאנו הולכים בלחש כמו המקובלים ולא מפסידים מכך והרי סוף סוף יש שינוי בקולות ?
3. בחזון עובדיה-ימים נוראים עמוד קסד, מובא שאלה מדוע בקידוש אנו אומרים שהחיינו בכל יום ואילו בשופר מברכים רק ביום הראשון, אך לא הבנתי את התירוץ או שיתכן אולי שהוא השאיר זאת פתוח ללא תשובה.
האם יש על כך תשובה ?

בברכה והצלחה ובשורות טובות.


התשובה:
א. אין כאן סתירה, כי מרן לא אסר את התקיעות בתפילת הלחש אלא משום בלבול, ואם יכולים למנוע את הבלבול נוהגים כדברי המקובלים. ולענין איזה תקיעות נעשה, מרן כתב כפי מה שראה, ואין זה מעכב גם לדעת מרן אם עושה תשר''ת תש''ת תר''ת בכל ברכה, במקום תשר''ת שלש פעמים וכו'. אולם בהפסק שבין התקיעות, כל זמן שלא סיים את שלש האפשרויות לצאת מהספק אינו רשאי להפסיק בדיבור כל שהוא.
ג. הביא שם כמה תירוצים, והחזיר בהסבר של הריטב''א שהקידוש הוא על היום, ואע''פ שהוא כיומא אריכתא, היינו לחומרא, ולכן מברכים על כל בפני עצמו. משא''כ בשופר שזו מצוה, בברכה שביום הראשון פטרנו גם את המצוה של היום השני. ואני מוסיף, כשם שבקריאת מגילה עיקר המצוה היא ביום, ובכל זאת מברכים שהחיינו רק בלילה, כי בפעם הראשונה שפוגשים את המצוה מברכים.
 
כתוב תגובה
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
הנך מוזמן להגיב על שופר
*שם:
  דוא''ל:
האם לפרסם את כתובת המייל בתגובה
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 

פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines