|
|
שופר
|
|
שלום לכבוד הרב
1. מובא בהלכה שאין להתוודות בין הקולות, כי יש לנו ספק מה התרועה הנכונה, ופוסקים לפי מרן והפשטנים ולא כאר"י ז"ל שאומר שכל הקולות נצרכים, ואילו בתפילת הלחש אנו פוסקים לא כמו מרן אלא כאר"י ז"ל שיש לתקוע תשר"ת תש"ת תר"ת בסיום הברכות (כי סוף סוף הרי יש גם שוני בקולות), למה שלא נלך גם בתפילת הלחש כמו מרן או שבתקיעות המיושב נלך גם לפי האר"י ז"ל ?
2. ועוד, כבוד הרב ציין בשיעור של אתמול בבני ברק שאנו הולכים בלחש כמו המקובלים ולא מפסידים מכך והרי סוף סוף יש שינוי בקולות ?
3. בחזון עובדיה-ימים נוראים עמוד קסד, מובא שאלה מדוע בקידוש אנו אומרים שהחיינו בכל יום ואילו בשופר מברכים רק ביום הראשון, אך לא הבנתי את התירוץ או שיתכן אולי שהוא השאיר זאת פתוח ללא תשובה.
האם יש על כך תשובה ?
בברכה והצלחה ובשורות טובות.
|
התשובה:
|
|
א. אין כאן סתירה, כי מרן לא אסר את התקיעות בתפילת הלחש אלא משום בלבול, ואם יכולים למנוע את הבלבול נוהגים כדברי המקובלים. ולענין איזה תקיעות נעשה, מרן כתב כפי מה שראה, ואין זה מעכב גם לדעת מרן אם עושה תשר''ת תש''ת תר''ת בכל ברכה, במקום תשר''ת שלש פעמים וכו'. אולם בהפסק שבין התקיעות, כל זמן שלא סיים את שלש האפשרויות לצאת מהספק אינו רשאי להפסיק בדיבור כל שהוא.
ג. הביא שם כמה תירוצים, והחזיר בהסבר של הריטב''א שהקידוש הוא על היום, ואע''פ שהוא כיומא אריכתא, היינו לחומרא, ולכן מברכים על כל בפני עצמו. משא''כ בשופר שזו מצוה, בברכה שביום הראשון פטרנו גם את המצוה של היום השני. ואני מוסיף, כשם שבקריאת מגילה עיקר המצוה היא ביום, ובכל זאת מברכים שהחיינו רק בלילה, כי בפעם הראשונה שפוגשים את המצוה מברכים.
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
הנך מוזמן להגיב על
שופר
|
|
|
|
|
|
|
|
|