יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 שווה עיון:
לצאת עם משתמט?

 
שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה
דף הבית » שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה » לישה בשבת
 


» לצפייה בתשובות הרבנית שולמית בן שעיה
חיפוש
» מתקדם

 תגיות
   7 נקיים    אבות    אזכרה    אינטרנט    אירוח שבת    אירוסין    אישה    אישות    אישות ומשפחה    אמונה    אתרוג    בגידה    בחורה    בינו לבינה    בית    בית כנסת    בית מדרש    בית ספר    בעל    בר מצווה    ברית מילה    ברכה    ברכות    ברכות הנהנין    ברכות השחר    ברכת החמה    ברכת הלבנה    ברכת המזון    ברכת כהנים    בשר וחלב    בשרי    בת מצווה    גזל    גיור    גירושין    גניזה    גשם    דבר תורה    דברי תורה    דגים    דעות    דתי    הדלקה    הדלקת נרות    הוראה ותלמוד תורה    הורדות    הורדת שירים    החזר מס    היחיד והחברה
 אינדקס נושאים
 
» אינדקס נושאים ותגיות

לישה בשבת

מתוך: שבת ומועד » שבת פורסם בכ"ו באב התשע"ח
שלום רב לכבוד הגאון שליט"א,
באתי לשאול את כבודו בענייני שבת החמורים ומכיון שאיני יודע מה להגיד ומה לומר, מבקש אני את חוות דעת מעכת"ר. הנה, הט"ז (סי' שכא ס"ק יא) דן לגבי גיבול קמח מצה ומשקין בשבת ע"י עשיית בלילה רכה ואסר כיון שאין ידוע מהו הסדר הידוע כדי לשנות כדמבו' בשבת (קנו.) ובשו"ע (שם סעי' יד). ע"ש.
[וכבר העירו ע"ד הרבה אחרונים דבתרה"ד סי' נג מבואר דבכה"ג עבדינן כשינוייא המבואר בתלמוד, ע"ש. עי' בפמ"ג, בתוספת שבת, בחיי אדם, במשנ"ב ובכה"ח ועוד]
וראיתי בערוך השולחן (סעי' כ) שכתב לדון בדברי הט"ז מטעם דאין לישה אחר לישה, וכיון דקמח מצה נילוש כבר, תו לית ביה איסורא. ע"ש. ומקור האי עניינא מבואר בכמה וכמה גדולי האחרונים שכתבו דכי היכי דאין בישול אחר בישול, ואין טחינה אחר טחינה, נימא הכי נמי דאין לישה אחר לישה. עי' באג"ט, ובשו"ת מהרש"ם (ח"ז סי' ז) ועוד. וכ"מ מדברי הבאו"ה (סעי' יד ד"ה אין) למעיין שם.
אמנם, לכאורה היה נראה לחלק בפשיטות מדברי האחרונים לנדו"ד. דכל מה שדנו בזה האח' לא הוי אלא לעניין עיסה שלא נאפית ועדיין הלישה לפנינו, ולכן ע"י לישה נוספת אין כ"כ מעלה, ובזה י"ל דאין לישה אחר לישה. אבל בדברי הערוה"ש יש לעיין, שהרי העיסה נאפית כבר ולכן אזל מיניה מעלת הלישה מהעיסה, וכשיבוא ויגבל שוב, הו"ל לישה מחודשת, ובזה שפיר יש מקום לחייבו, (וכדמצינן בכה"ג לגבי בישול אחר בישול בלח או בישול אחר אפייה וצליה וכדו'). וא"כ מה עניין זה לזה.
והיה מקום לומר דאין כוונת הערוה"ש להתיר מטעם אין לישה אחר לישה דכתבו האחרונים, אלא להתיר ע"פ יסוד הבאור הלכה (ד"ה שמא) שכתב בדעת בדעת התוס' דשרי לגבל מעט מעט בקמח קלי הוי משום דתיקון אוכל הוא וכנותן רוטב לתוך התבשיל דמי, ולא הוי מענייני לישה, עש"ב. וי"ל דה"ה לגבי לישה אחרי שנאפית העיסה דתו לא הוי ממלאכות עריכת הלחם אלא כתיקון אוכל בעלמא דמי. ודו"ק.
אמנם, כל זה איננו שוה לי כראות דברי התוספתא (פי"ג מהל' שבת הי"ב) דאיתא התם מפרפרין גלוסקין לחולה בשבת ובלבד שלא יגבל, ע"ש. ועי' במנחת ביכורים שם. וא"כ מבואר להדיא דגלוסקין דהוו לחם שנאפה כבר דשייכא בהו לישה ף שנילוש כבר, והיאך כתב הערוה"ש דשרי מטעם אין לישה אחר לישה. (ובאמת דהוי קושיא נמי על יסוד הבאו"ה. ושו"מ בחזו"א סי' נח' שהעיר בזה בכמה מילים, וברוך שכיוונתי לדבר"ק)
[ואין לדייק דלחולה דוקא קאמר, עי' במשנ"ב לעיל מיניה סעי' יב' ובבאו"ה שם דדיבר בהווה, ואכמ"ל.]
ושו"מ בדברי המג"א (סי' שיט' ס"ק יט') שכתב דאין התוספתא הזאת נפסקה להלכה, ע"ש ובדברי המחצית השקל. אמנם מדברי האליה רבה והבאור הלכה (סוף סעי' יד) מבואר להדיא דלא ס"ל הכי והעימדו דברי התוספ' בגונא שלא שינה, [וכן מצאתי שכתב כן במנוחת אהבה (ח"ב פ"ט הע' 31) שהתוספ' איירי בגונא שלא עשה שינוי].
ומה מאוד תמהתי כראותי את דברי מרן מאור עינינו הגאון רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בחזון עובדיה (ח"ד עמוד רפד) שכתב לסמוך ע"ד הערוה"ש ולהתיר נידון הט"ז מכח טעמא דאין לישה אחר לישה, והביא עוד כמה וכמה אחרונים בדבר, וקשיא לי טובא על כבוד הגאון זיע"א דכל רז לא אניס ליה ממש ותורה פרוסה לפניו, היאך לא העיר מידי מדברי התוספתא בזה. ולענ"ד צ"ע.
ואשר לכן, באתי לפני כבוד כמתחננן לפניו שיעזור לי בדבר לבטל את הקושי הזה שכואב לי, ותורה היא וללמוד אני צריך. ויודעני שיש הרבה שקל בעיניהם לחלוק ע"ד גדולי ומאורי הדור, אבל אינני לנקוט את הדרך הזה אלא לברר אמיתה של תורה.
אשמח מאוד לקבל תשובה בדבר,
הבחור אליה סודרי.


התשובה:
שאלתך היא נכונה ומתבקשת. ראיתי שכבר ידידי הרה''ג אלון אבידר שליט''א בשו''ת אדני פז, ח''ג, כו, תמה על הרה''ג צבי פסח פרנק ז''ל שנעלמה ממנו תוספתא זו.
ואני תמהתי על ידידי כיצד לא תמה על רבינו הרמב''ם, שלא הביא תוספתא זו להלכה, שהרי דרכו להביא דינים מן התוספתא וממדרשי הלכה.
אולם על כרחנו שרבינו הרמב''ם הבין תוספתא זו, בדרך הבאה, ''ובלבד שלא יגבל'' כדרך המגבלים, ושזו עוד דוגמה לאיסור דרבנן במגבל.
 
כתוב תגובה
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
הנך מוזמן להגיב על לישה בשבת
*שם:
  דוא''ל:
האם לפרסם את כתובת המייל בתגובה
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 

פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines