יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 שווה עיון:
עשרה בטבת

 
שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה
דף הבית » שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה » שותפים שהתנו שכשתתפרק השותפות לא יעבדו באותה עבודה
 


» לצפייה בתשובות הרבנית שולמית בן שעיה
חיפוש
» מתקדם

 תגיות
   7 נקיים    אבות    אזכרה    אינטרנט    אירוח שבת    אירוסין    אישה    אישות    אישות ומשפחה    אמונה    אתרוג    בגידה    בחורה    בינו לבינה    בית    בית כנסת    בית מדרש    בית ספר    בעל    בר מצווה    ברית מילה    ברכה    ברכות    ברכות הנהנין    ברכות השחר    ברכת החמה    ברכת הלבנה    ברכת המזון    ברכת כהנים    בשר וחלב    בשרי    בת מצווה    גזל    גיור    גירושין    גניזה    גשם    דבר תורה    דברי תורה    דגים    דעות    דתי    הדלקה    הדלקת נרות    הוראה ותלמוד תורה    הורדות    הורדת שירים    החזר מס    היחיד והחברה
 אינדקס נושאים
 
» אינדקס נושאים ותגיות

שותפים שהתנו שכשתתפרק השותפות לא יעבדו באותה עבודה

מתוך: משק וכלכלה » עובדים ומעבידים פורסם בד' באב התשע"ח
אני עובד עם שותף כמעט 30 שנה. מתברר שבהסכם שחתמנו בזמנו מוזכר שאם אחד פורש השני לא יכול להמשיך באותה סוג עבודה. עורך דין אומר שאין לזה רגליים. מה מבט ההלכתי בנדון? מסגרת העבודה השתנה במשך ה-30 שנה ועתה הנושא הזה עולה. אינני מחפש ריב ואציע פשרה אך נקודת המוצא היא האם יש תוקף לביטוי הנ"ל?


התשובה:
כיוון שהתשובה תלויה בפרטים רבים וביניהם בנוסח ההסכם וכן במהות העבודה שלכם, לא ניתן לענות על השאלה בצורה מפורטת. לכן ננסה לפרוס את היריעה של השיטות השונות בלבד, ללא הכרעה ברורה.
קניין דברים
ככלל, התחייבות לא לבצע דבר מסוים במסגרת הסכם שותפות היא בעייתית מבחינה הלכתית, שכן הדבר מוגדר כקניין דברים (חו''מ קנז,ב, וסימן רג,א).
ואכן המהרשד''ם (חו''מ רעד) פסק במקרה בו שני אחים קנו דירות והתחייבו בעת הקניה לא למכור לאף אחד אחר אלא האחד לשני אפילו אם יציעו להם מחיר גבוה, שאין תוקף להתחייבות בגלל קניין דברים. אך אם הקבלה לא לעשות היתה בלשון התחייבות על האדם כתב המהרשד''ם (סימן שע) שההתחייבות חלה.
באופן דומה פסק בשו''ת מהר''ם מלובלין סימן קח, שאדם העושה קניין ''שלא יהא לו רשות למכור הבית אין שום קנין חל על דברים כאלה דקנין דברים הן''.
אולם בשו''ת פרח מטה אהרון (סימן יג) הביא בשם הרב שמואל גאון שתנאי הנעשה בשעת התחלת השותפות או בשעת חלוקת השותפות תקף כיוון שבשעת הקניין זכה כל אחד בחלקו על דעת זה התנאי ואחר כך לא ניתן לשנות את ההתחייבות. דבריו הובאו בפד''ר ח''ג עמוד 343 וראו שם מה שכתבו לחלק בין המקרה הזה ובין המקרה של המהרשד''ם.
אף לפי השיטות שאומרת שהתנאי לא מחייב ניתן היה לחייב את הצדדים לעמוד בתנאי על ידי הטלת קנס (באופן המועיל ראו חו''מ רז יד-טז) על מי שמפר את התחייבותו.
חיוב מדין תשלום שכר שכיר
החתם סופר (יורה דעה סימן ט) דן בשוחט שלימד אדם אחר לשחוט, והמתלמד התחייב לא לשחוט בעירו של השוחט. החת''ס פסק שהתנאי תקף, כיוון ש''הוא עובר על לאו לא תעשוק שכר עני ואביון שזהו מכלל שכר פעולתו'' כלומר לדעת החתם סופר אפשר לשלם לשכיר על ידי אי עשיה, כמו במקרה שבא לפניו, שהתלמיד שילם למורה ע''י ההתחייבות לא לשחוט בעירו. קדם לחתם סופר הריב''ש (סימן רפ) שהסביר את התחייבותו של משה רבינו לא לעזוב את בית יתרו מאותו הטעם.
לפי החת''ס הסתפק הרב גולדברג (תחומין יח עמוד 182) האם יש מקום לראות בתנאים מעין אלו חלק מהתשלום גם בהסכמי מכירה של דירות, ואם כן אולי גם בהסכמי פירוק שותפות. בשבט הלוי (חלק ד סימן רכ) חידש שישנם מקרים שאסור לעובד לעשות שימוש במידע אפילו ללא הסכם מפורש: '' ופשוט אצלי שפועל שעובד במקום שעובדים בדברים סודיים או שמשתמשים במכשירים שהם עדיין בגדר סוד או אפילו פעולה שהיא המצאה של בעל העבודה, שאסור לו לפועל להעתיק לעצמו או לאחרים ובגדר גזל הוא מן הדין, גם אם לא עשו תקנה מיוחדת לזה, כיון שהם דברים שסתמא מקפידין מאד על גלוים.''
וראו שו''ת 'דבר יהושע' ח''ג חו''מ סי''ח בנוגע להסכם רוטציה, שמחייב מכיוון שהוא חלק משכר השכיר, ומעוד טעמים.
תנאי לא לעבוד שאינו פוגע בשותף
הפוסקים הנ''ל דנו בתנאי שיש לו פגיעה ממשית במעסיק או בשותף. במקרה של החת''ס מדובר על שוחט שהתפרנס מעבודה זו ופתיחת תחרות תפסיק את חיותו. הרב וואזנר דן במקרה בו מדובר על מידע רגיש וייחודי לעסק. אם המקרה שלכם אינו כזה, אלא התנאי נועד בעצם לחזק את השותפות ולמנוע את פירוקה בקלות, אך לא יגרם נזק ממשי לשותף שנשאר, לא ברור שהיו רואים בתנאי הזה חלק מהשכר של השותפים, או תנאי שעל דעתו נעשתה השותפות (ראו פתחי חושן שכירות פרק ח הערה ג סברה מעין זו בנוגע לעניין אחר). עוד מין הראוי להעיר, שאם כל הסכם השותפות נעשה על פי החוק ולא לפי דין תורה (ראו חו''מ סימן קעו כיצד מייצרים שותפות לפי דין תורה), ממילא תוקף ההסכם יהיה רק מכוח סיטומתא, וכל דיני השותפות נעשו רק על דעת החוק וכמו שכתבתם מבחינה חוקית אין לתנאי הזה תוקף.
מסקנה
לסיכום, לפי דין תורה, פעמים יש לתנאי מעין זה תוקף, אולם מכל מקום אפילו אם יש לתנאי הזה תוקף אם הוא לא עוגן בקנס, בית הדין יפשר בין הצדדים על סכום הפיצוי בגין הפרת התנאי (ראו בפד''ר שם, שבסופו של דבר פישרו בין הצדדים בנוגע לסכום התשלום שישלם הצד המפר את התנאי).

התשובה נכתבה ע''י עמוס ראבילו
 
כתוב תגובה
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
הנך מוזמן להגיב על שותפים שהתנו שכשתתפרק השותפות לא יעבדו באותה עבודה
*שם:
  דוא''ל:
האם לפרסם את כתובת המייל בתגובה
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 


פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines