יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 שווה עיון:
לצאת עם משתמט?

 
שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה
דף הבית » שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה » מהו הגדר של האיסור ובחוקותיהם לא תלכו?
 


» לצפייה בתשובות הרבנית שולמית בן שעיה
חיפוש
» מתקדם

 תגיות
   7 נקיים    אבות    אזכרה    אינטרנט    אירוח שבת    אירוסין    אישה    אישות    אישות ומשפחה    אמונה    אתרוג    בגידה    בחורה    בינו לבינה    בית    בית כנסת    בית מדרש    בית ספר    בעל    בר מצווה    ברית מילה    ברכה    ברכות    ברכות הנהנין    ברכות השחר    ברכת החמה    ברכת הלבנה    ברכת המזון    ברכת כהנים    בשר וחלב    בשרי    בת מצווה    גזל    גיור    גירושין    גניזה    גשם    דבר תורה    דברי תורה    דגים    דעות    דתי    הדלקה    הדלקת נרות    הוראה ותלמוד תורה    הורדות    הורדת שירים    החזר מס    היחיד והחברה
 אינדקס נושאים
 
» אינדקס נושאים ותגיות

מהו הגדר של האיסור ובחוקותיהם לא תלכו?

מתוך: חברה » בין ישראל לעמים, היחס לגוי פורסם בא' בסיוון התשע"ח
מהו הגדר של האיסור ללכת בחוקות הגויים?


התשובה:
וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכו
א. בתורה מוזכר מספר פעמים שלא ללכת בדרכי הגויים
''כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לֹא תַעֲשׂוּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ''. (ויקרא יח, ג)
ועוד נאמר: ''וְלֹא תֵלְכוּ בְּחֻקֹּת הַגּוֹי אֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם כִּי אֶת כָּל אֵלֶּה עָשׂוּ וָאָקֻץ בָּם''.
ב. על איזה עמים נאמר האיסור? ועל אלו מעשים חל האיסור? וניתן דוגמאות מעשיות מאורח חיינו.
ג. נחלקו הראשונים באיסור זה שלא ללכת בחוקות עמי אחרים על מי נאמר:
לדעת רבי אליעזר ממיץ בספר 'היראים' – האזהרה זו כוללת שלא ללכת בחוקות שבעת העממים שגרו מקדם בארץ ישראל וכמעשה ארץ מצריים.
ספר 'החינוך' - האיסור חל על כל העמים עובדי עבודה זרה.
ואילו שיטת הרמב''ם – האזהרה לא להידמות לא נאמרה רק על עמים עובדי אלילים דווקא, אלא מטרתה להבדיל בין ישראל לעמים.
ד. על אלו מעשים נאמרה אזהרה זו?
לדעת הרמ''א – נאמר רק על מעשים שיש בהם חוסר צניעות או מעשים שהם לשם עבודת כוכבים.
ואילו הגר''א – האיסור חל בכל מעשה הגויים, שיש חשיבות לא להידמות אליהם.
אלא אם כן המעשים האלו רמוזים בתורה ולכן נחשבים כמעשה ישראל.
ה. ניתן לכך כמה דוגמאות:
המנהג לקשט את בתי הכנסת באילנות בחג השבועות
מובא ברמ''א – ''ונוהגין לשטוח עשבים בשבועות בבית הכנסת והבתים, זכר לשמחת מתן תורה'' (תצד,ג)
והסביר המשנה ברורה - שהיו שם עשבים סביב הר סיני שכתוב: ''הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא''.... נוהגין להעמיד אילנות בבית הכנסת ובבתים זכר שבעצרת נידונו על פירות האילן,
והגר''א ביטל מנהג זה משום שעכשיו הוא חוק העמים להעמיד אילנות בחג שלהם.
ההלכה נפסקה כדעת הרמ''א.
ו. לבוש מערבי מודרני
שאלה זו נשאל בשו''ת 'אגרות משה' האם אלו שהגיעו מפולין לארה''ב עם לבוש יהודי פולני, והתחילו ללבוש לבוש מערבי האם יש בכך איסור? וכתב: ''פשוט שאין שום שמץ איסור בסתם בגדים שלובשים במדינה זו, אף שגם הנכרים לובשים בגדים אלו מדין מלבושי נכרים שאין בהם חשש שמץ עכו''ם .. אלא לנוי וכדומה''.
ז. הקמת אנדרטאות ,עמידה בצפירה ביום הזיכרון
כתב בשו''ת 'מנחת אשר' (הרב אשר וייס שליט''א) לא נמצא מקור לכך בדברי ימי ישראל, אומנם מוזכר שאבשלום עשה יד וזכר לשמו, אך לא מוזכר אם המעשה היה הגון, וכן בעמידה בצפירה לדעת הרמ''א מותר, ואין בכך משום הליכה ב'חוקות הגויים'. (האירו את תשומת ליבי שאין עם בעולם שעוצר לצפירת דומייה בכל המדינה לזכר חללים).
ח. הנחת זרים
בשו''ת יביע אומר ( ג,כד) - בנושא הנחת זרים שהנוהגים להניח זרי פרחים ושושנים על ארון או מיטת המת, יש להם על מה שיסמוכו במנהגם זה, ואין בזה משום ''ובחקותיהם לא תלכו''.
ולפי עניות דעתי העיקר להקל בזה. זולת להולכים בכל מנהגיהם על פי הגר''א. ובכל זאת נראה שכדאי להעיר למוסר אזנם לבל יחדשו מנהג זה בארצנו הקדושה, ובוודאי שאם אומרים להם זאת בדברי חן ונועם והסברה יקבלו את דברינו ברצון.
ומכל שכן בזמנינו זה בדורות החופש והדרור. ולפעמים מחמת מרירות לב האבלים, יתריסו נגד המוחים בידם בעוז ובתוקף, ובפרט בחשבם שמניעת דבר זה פוגע בכבוד המת, בהיות שהסכן הסכינו במנהגם זה בחוץ לארץ. ועל כל פנים אם הוכיחום ולא קבלו הנח להם לישראל שיש להם על מה שיסמכו.

ט. סעודה (אכילת תרנגול הודו) או עשיית שמחה 'בחג ההודיה' בארצות הברית –
מובא בשו''ת אגרות משה (ד , יב) אשר מתקשה להתיר לחוג יום זה
''הנה עניין יום ההודיה של ארצות הברית (טענקס - גיווינג), שלעשות שמחה וסעודה לכבוד היום חג ההודיה יש לאסור מדינא, אף שאין בזה חשש איסור יום אידיהן, דהא אינו מימי אידיהן שבדו הכומרים, אבל איכא בזה האיסור לאו של 'ובחוקותיהם לא תלכו' ... אבל ודאי אסור לקבוע זה לחובה ולמצווה, אלא לשמחת הרשות בפעם זה ובאופן ארעי, כזה יוכל גם בשנה האחרת לעשות כן. ואני מסיק שמכל מקום אסור לעניות דעתי לעשות יום קבוע בשנה לחוג זה.
ובעניין זה שמחין בעשיית וקביעת יום להילולא וחינגא ואכילת בשר תרנגול הודו אף כמה מאות שנים אחר כך, שזה נחשב דבר שאין בו טעם, אלא הוא דרכי האמורי שעושין דברים בלא טעם ובלא צורך. ולכן איכא בזה האיסור של 'ובחוקותיהם לא תלכו'.''
בָּרוּךְ הוּא אֱלֹקֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ. .... וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵנוּ.


 
כתוב תגובה
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
הנך מוזמן להגיב על מהו הגדר של האיסור ובחוקותיהם לא תלכו?
*שם:
  דוא''ל:
האם לפרסם את כתובת המייל בתגובה
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 

פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines