יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 שווה עיון:
בעל תפילה בימים נוראים

 
שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה
דף הבית » שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה » עוד כמה נושאים
 


» לצפייה בתשובות הרבנית שולמית בן שעיה
חיפוש
» מתקדם

 תגיות
   7 נקיים    אבות    אזכרה    אינטרנט    אירוח שבת    אירוסין    אישה    אישות    אישות ומשפחה    אמונה    אתרוג    בגידה    בחורה    בינו לבינה    בית    בית כנסת    בית מדרש    בית ספר    בעל    בר מצווה    ברית מילה    ברכה    ברכות    ברכות הנהנין    ברכות השחר    ברכת החמה    ברכת הלבנה    ברכת המזון    ברכת כהנים    בשר וחלב    בשרי    בת מצווה    גזל    גיור    גירושין    גניזה    גשם    דבר תורה    דברי תורה    דגים    דעות    דתי    הדלקה    הדלקת נרות    הוראה ותלמוד תורה    הורדות    הורדת שירים    החזר מס    היחיד והחברה
 אינדקס נושאים
 
» אינדקס נושאים ותגיות

עוד כמה נושאים

מתוך: מחשבת היהדות » עיקרי האמונה פורסם בל' באב התשע"ז
שלום הרב שרלו,
עוד שאלות, בנושאים אחרים.
1. קראתי בריפרוף על כנס לגבי נישואין אזרחיים, ואני שוב באה עם שאלה תמימה. נכון שזה סבוך, אבל מרוב פרטים נראה לי שאנחנו מאבדים את העיקר.
אם מישהו שצריך להתחתן כדת משה וישראל מתחתן בחו"ל בנישואין אזרחיים, אנחנו דורשים ממנו גט. לדעתי זה טוב ונכון. המשמעות היא שאנחנו מקבלים שטקס נישואין אזרחי הוא מקביל לקידושין במידה מסויימת.
אם כן, איך יתכן שטקס אזרחי לא יקביל לגט? אינני חושבת שהוא צריך להקביל, אבל לא יתכן שנקבל צד אחד של המטבע ולא את הצד השני. קידושין וגט נלמדו מאותו מקום, אנחנו קובעים מה הגדרים.
אם נישואין אזרחיים הם של פסולי חיתון, מימלא אין צרוך בגט. אנחנו במדינה שמנהלת רשימות כאלה, אז זה די פשוט לדעת.
2. עגינות. במהלך אלפי המאות התפתחו דיני הנישואין והגט ללא כל קשר למה שכתוב בתורה. זו עובדה. כי יקח איש אישה ושנאה ונתן לה גט כריתות ושילחה מביתו, לא חייב להגיד שרק הוא נותן גט ורק הוא מקדש. בחרנו בזה כי ככה הייתה החברה, ככה היה בעולם. העולם מזמן איננו כזה. אני מבינה שרבנים היום לא ישנו את זה, וחלק מהסיבה היא החשש והפחד מביטול דברי תורה, ממזרות וכל מיני דברים. סליחה, זה פשוט קישקוש. אינני מתכוונת לזלז בכבוד רבנים, אבל אם היום אין רב שהיה מקבל עבדות, וזה לא רק בגלל החוקים המודרניים. במקרה עבדות זה אף מותר ברור שחור על גבי לבן. הרי יש מערכת שלמה של איך, למה, מתי. אז ביטלנו דאורייתא כמעט בהינף יד, אבל את הדבר שמשתמע לשתי פנים החלטנו להשאיר?

אם גבר אינו מעוניין לחיות עם אישתו, זו הסכמה לגט, כמו שקידושין הם הסכמה למערכת חיים משותפת. ברגע שאישה אינה מוכנה להיות נשואה לגבר, המערכת התפרקה. אפשר הרי בכל הקלות להגיד שמכיוום שאסור לחייב אישה להישאר בנישואין שאינה מעוניינת בהם, וכשהגבר התחתן איתה הוא ידע את זה (וצריך להבהיר את זה מתחת לחופה), ולכן הגבר נתן את הסכמתו לגט, בית הדין הוא שליח ושלום על ישראל. את זה אנו לא עושים אך קניית גט שהיא אסורה בתכלית האיסור אנחנו מסכימים לו.

אינני הרי נשואה, אבל אם חס וחלילה הייתי במצב זה הייתי שוכרת משיהו שיאיים אל בעלי, על משפחתו, שיכה אותו, יערוב לו, יביא אותו לבית הדין עם רובה שלוף אם צריך. זה איננו תלוי ברצונו, ואין זכות לבתי הדין לא לכפות את הגבר כאשר יש ביסוס הלכתי גדול כמו הרמב"ם ולהתעלם מכפיית האישה. בתי הדין אינם עושים עבודת קודש, הם עוברים על דאורייתא בחוקים של בן אדם לחברו. הם אומרים שניתן לקבל כפיית הלכה על האישה בניגוד להלכה ועושים אותה משנית ואז זכויותיה ההלכתיות משניות לגבר, ומנציחים בכך את חשיבותו של הגבר, נותנים כוח לגבר (שאיננו באמת קיים, זה הרי פיקטיבי, ניתן להפריך את כוחו בקלות רבה) וממסדים את תלות האישה ברשע. זה כבר לא עניין של זכויות נשים, זה לעבור על דברי חז"ל. אני אינני משנית לגבר, לא מבחינת הלכה ולא בעיני הקב"ה, ואני גם לא עד כדי כך שונה. אני מחחוייבת למצוות ומצפה כי מייצגי ולומדי ההלכה יתייחסו אלי בשיווין גמור לגבר, כי בתחום הזה יש שיוויון. גם אם נגיד שישנו שוני וחיובים שונים מבחינה הלכתית, אנו עדיין שווים ואין זכויות גבר או חובות גבר יכולים לבוא על הזכויות והחובות שלי.

אינני בורה בהלכה ומצד שני ברור לי שיש הרבה מאוד דקויות שאינני יודעת. אני עושה דוקטורט בלימודי ארץ ישראל על בית שמאי ובית הלל מכיוון שנכון להיות אין באמת מקום שאוכל ללמוד בו להיות פוסקת הלכה, וזו מטרה עתידית שלי. פרופסור שלי ותלמיד חכם פעם אמר שברור שאינני מגיעה מתוך המערכת הישיבתית, וזה נהדר כי זה שונה, מרענן ונותן מבט חדש על המערכת. נשגב מבינתי איך הצלחנו לקחת את הלכות בית הלל שאמורים להשתלב בחיים שלנו ולעשות אותנו שבויים של ההלכה, כאשר יש כל כך רבנים במשך כל כך הרבה דורות שאמרו כל כך הרבה דברים שאפשר להשתמש בהם בצורה זו או אחרת.
אחרי השואה פטרו בעיות ממזרות מתוך כל מיני עילות, שהתבררו לפעמים כלא נכונות, אבל אל הכריזו על משפחה שלמה כממזרים. אנחנו יכולים לעשות כל דבר עם ההלכה. אני אפילו משוכנעת שניתן היה להכשיר חזיר אם רק היינו רוצים. הכשרנו נשך וריבית, עבודה בשמיטה ועוד כהנה וכהנה דברים, אנו מתעלמים מבניין המקדש באלגנטיות כי המציאות היא שונה. אינני אומרת שצריך הכל להכשיר, אבל איך יתכן שבדיני נפשות איננו יכולים למצוא פתרון? האם התשובה הפשוטה ביותר היא לא לפעמים הנכונה?
אני מבינה שהרבנות הראשית היא מוסד קלוקל ואטום. אני תוהה אם רבני צוהר היו עוישם שינויים כל כך מפליגים, הרי קל לדבר כשאתה (אנחנו) באופוזיציה.
אני אודה שעד שנולדו הילדים שלי, היה לי ברור שאם יש לי בחירה אתחתן כדת משה ושיראל, אך לא דרך הרבנות. אינני מוכנה שרב ישאל אם הלכתי למקווה כי זה אינו ראוי או צנוע, אלמד הלכות אישות ממישהי שאני סומכת עליה ומאמינה בה ומתאימה לה ולא בנוסף לרבנות אלא במקום, המילה בתולתא תופיע רק את זה יופיע גם ליד שמו של החתן או לא בכלל, כי אין זה עיניינו של אף אחד, והסכם קדם נישואין יהיה חד וברור מפקיע נישואין במקרה של עגינות, שלו או שלי, וממנה את בית הדין שליח מראש. אם תהיה בידי האופציה, יתכן מאוד שחלק מדברים אלה עוד אעשה, מכיוון שהחיים שלי בשותפות מלאה עם בנאדם אחר ואינה יכולה להיות שותפות אם יש פוטנציאל לעבדות נוראית. כמו שהוא לא שבוי שלי.

3. גיוס נשים. אני מבינה שהחברה שלנו אינה תומכת בגיוס נשים, ויש לה בעיקר התנגדות לקרבי, אני חושבת שזה כי זה רעיון כל כך מדהים לבת, שהיא יכולה לשרת את מדינה ישראל עם נשק, להגם על עם ישראל בשעת מלחמת מצווה, להיות חלק אמיתי בחברה הישראלית ועוד ועוד. אני מבינה שאנו מעודדים לשירות לאומי, אבל זה מתיש כבר. אותה חברה שלי שכבר ציינתי לפניך אינה מאמינה בגיוס נשים לצה"ל, וגם לה נמאס לשמוע על הנושא. אם אתה קורא ערוץ 7 זה אינו נגמר, נראה כאילו זה הדבר היחיד שחשוב בחברה הדתית וגם גובל באלימות מילולית, עד שחיילת נהרגת או הורגת מחבל. אז היא פתאום קדושה/גיבורה. זה מזכיר לי את האמרה "מתנחל טוב הוא מתנחל מת", שתמיד מאוד בולט כשנרצחות משפחות ביישובים שעד אותו רגע הרבה אני שם רצו שלא יהיו שם. אי אפשר לאחוז בחבל משתי קצותיו. בת ישראל שמגינה על עם ישראל עושה עבודת קודש, גם אם נגיד שלדעתנו זהו במקום שאינו אידילי או רצוי בעבורה. היא נלחמת על קדושת התורה, העם והארץ בזמן מלחמת מצווה.
היחס הגרוע ביותר מקבלות בנות המגזר שמתגייסות. הרבה פעמים המשפחות מתביישות בכך, אבות לא גאים בבנותיהן, צריך להסתיר את זה בדייטים, בישובים, ועוד. מילא אם החלטנו לא לעודד, קיבלתי, אבל לא לתמוך? לא לתת לה רוח גבית אם היא צריכה עזרה? מורים, מורות, רבנים מפנים אליה עורף כשהיא צריכה עזרה. אז לא לעודד, אבל לעזור לה לנווט במים הלא מוכרים האלה. איך יתכן בשפלך תומכים ובמקומות כמו חורב וצפירה לא?
אינני מדברת על עמידה בגאון מול כל העולם עם שופר שהינה הינה, הבנות שלנו מתגייסות. מותר לעודד שירות לאומי, וזה טוב ויפה, אך אחרי שבת כבר מתגייסת צריך להגיד לה - גם אם אנחנו לא מסכימים, תמיד יש לך פה אוזן קשבת. אנחנו גאים באהבת עם ישראל והארץ שלך והרצון לשרת. קשה לך? דברי איתנו.
אנחנו הדור הבוגר. אנחנו אנשים מבוגרים המבינים שהעולם יותר מסובך, ושמה שרוצים עבור ילדינו אינו תמיד מה שאנו מקבלים, וצריך לתמוך בהם. היא התגייסה לקרבי, היא לא רצחה את רבין. אם חשוב לנו שבת כזאת תצא חזקה כמו שנכנסה, צריך לתת לה למי להתקשר כשקשה לה, בייחוד כשזה רבנים ומורים שמבינים את המערכת הצבאית. צריך שבנים יבינו שמה שקובע הוא לא אם בת שירתה בצה"ל או בשירות לאומי, אלא איך היא יצאה משירות זה, כמו שהרבה פחות משנה באיזה אולפנה מישהי למדה, אלא איך יצאה ממנה, בדיוק כמו בכל מצב אחר והדבר נכון לגברים ונשים.

אני עשיתי שירות לאומי, בגאון. אינני מתחרטת למרות שעמדתי על סף גיוס. לא התגייסתי כי לא היה קרבי לבנות, אם היה זו לא הייתה שאלה. אני מניחה שהייתי יוצאת שונה, אבל אולי לא אדם אחר. למזלי הרב, ההורים שלי היו תומכים בי בגאון, כי שירות של ילדיהם במדי צה"ל אחרי 2,000 שנות גלות, אחרי השואה, במדינה יהודית הייתה מנצחת כל חשש ובושה, וביחד עם זאת הם היו גאים בי לאין שיעור שהלכתי לשירות לאומי והם ציפו שזה יהיה שנתיים, והיו גאים בי אף על כך. על אף זה ולמרות גאוותי הגדולה בשירות שלי, אני לא אשקר שכואב לי שלא יכולתי לשרת במדי צה"ל. כשאבא לשי הלך לבקו"ם עם אחי הגדול, הוא בכה. עלי הוא התרגש לקראת הדרך החדשה, אבל זה לא אותו דבר. אני גם יודעת שהם שמחו שבסוף הלכתי לשירות לאומי, על אף שהצלחתי קצת להפחיד אותם, כי אחי הגדול שירת קרוב לבית, ואילו אני בכפר דרום. בסופו של דבר אני הראשונה ששירתה בחזית במשפחה שלי. הבת שלי תקבל את האופציה, ואהיה גאה בה בכל מקרה, ואתמוך בה בכל מקרה, כי כך נכון בתור אמא וכך נכון חינוכית, אם תאבד לה הדרך אעשה כל מה שביכולתי לעזור לה, בדיוק כמו לבן שלי, כי אותו תפקיד.

ארגון צוהר, כמו פורום תקנה, הוא ארגון שמקדש שם שמיים. הוא יכול לקחת את כל הנושאים הללו ולהילחם עליהם. הוא בעל כוח פוליטי וברבות הימים אולי תהווה תחליף לרבנות. הוא ארגון שיש ביכולתו לצאת באחריות על כל הנושאים הללו, כולל בשאלתי הקודמת על הומוסקסואליים בחברה הדתית, ולדעתי הוא המקום היחיד בו ניתן להעלות נושאים כאלה עם דמויות סמכות יהוו הנהגה. להגיד שישנן אופציות, שאיננו מעודדים אך יש מה לעשות, זה לתת לאנשים תקווה ומענה למצבי חיים. לקבור הרי את הראש באדמה ולקוות שלא יגיע למשפחה שלנו, לישיבה שלנו, לאולפנות שלנו מקרים כאלה הוא הרי לא ריאלי ולא נכון.
זהו ארגון שמתמחה באהבת ישראל ותיקון עולם, ומקדש בכך את שם שמיים.

אינני מתכוונת לצאת חריפה או חוצפנית. אני כותבת לך כי אני מכבדת אותך וחושבת שיש ביכולתך לשנות, אתה נגיש, בעל אמפתיה ואכפתיות ולפעמים אני חושבת שאתה מרגיש שכל העולם תלוי על כתפך. אולי הוא כן. אולי כשמקבלית את האותיות רב לפני השם זה מה שזה אמור לעשות. אני כותבת לך כי יש לך נגישות לכל כך הרבה מהנהגת הציונות הדתית, מכל הקצוות. ארגון תקנה הוא מבחינות רבות סנהדרין, גם אם בנושא מסויים. יש כל כך הרבה גישות, וזה אומר שיש כל כך הרבה ידע הלכתי שאפשר לנצל אותו, כל כך הרבה ראשי ישיבות ואולפנות שיכולים לחנך וללמד.

בברכה ובאמת בכבוד רב,
בתשבע


התשובה:
שלום וברכה

אענה בקיצור, ואם תרצי להאריך בנקודה מסוימת - אשמח:
דרישת הגט בנישואין אזרחיים אינה מעידה על הכרה בנישואין אזרחיים. היא ״גט לחומרא״ (שלדעתי ראוי לוותר עליו, כי הוא גורם נזק הלכתי יותר מאשר תועלת, ולטעות אפשרית בטיעון שיש הכרה בנישואין אלה), ועל כן - אין מקום הלכתי כלשהו של הכרה בנישואין אזרחיים. כל השיטה של ״גט לחומרא״ או ״גיור לחומרא״ נוצרה כדי לצאת ידי חובת כל השיטות, אך יש לה גם מחירים. בכל מקרה, אין בה הכרה בנישואין אזרחיים.
ההנחה שלך כי התפתחות דיני הנישואין הייתה רק על פי פרשנות לאורך הדורות היא המקור לטיעון שלך. אלא שאת מתחמקת מהכרה בפרשנויות שלא נולדו כך, אלא נאמרו למשה מסיני. אין לנו יכולת לקבוע מה בתורה שבעל פה שלנו נאמר למשה מסיני ומה התפתח במשך הדורות, ואנו מתייחסים לתורה שבעל פה כולה כנקודת מוצא מחייבת, ולא כאפשרויות לשינוי.
נכון הדבר שיש הקפאה של תחומים מסוימים - למן הוצאה להורג של מחללי שבת, דרך העבדות, ועוד נושאים רבים. אולם מה שאת מדברת עליו הוא נושא מרחיק לכת הרבה יותר - הוא שינוי דבר שמחולל את הנישואין ואת הגירושין עצמם, ולא מדובר ב״קשקוש״, אלא בנאמנות להלכה, ובאמונה שחלק מהותי מאוד מדברים אלה נאמר למשה מסיני, ואינו תוצאה של פרשנות. מעבר לכך, הכפיפות לפרשנות הדורות הקודמים היא חזקה מאוד - אמנם לא מוחלטת, אבל חזקה מאוד.
ההנחות שלך ביחס להסכמה לגט שטמונה במהות הנישואין - יכולה להיות מעניינת מאוד, אולם אין לה שום קשר להלכה. יש הלכה, והיא לא קיבלה את העמדה הזו, אלא את הצורך ברצון מובע וספציפי לגט. הטעות בדברייך היא זו: את טוענת כי כיוון שזה היה רצונה של האישה (ונניח הסכמתו של האיש בחופה) - מכאן ואילך הכל פועל לאור הרצון שלהם. אלא שההלכה, בנושאים רבים ומגוונים, לא פועלת כך. לדוגמה: נדר נעשה רק מרצון חופשי, אולם משעה שהנדר חל - אין הרצון המקורי רלוונטי; הדבר נכון באופן ספציפי לנישואין: העובדה (נניח) שהם רוצים נישואים פתוחים, ועל דעת זאת הם התחתנו - אינה רלוונטית. משעה שהם התקדשו כדת משה וישראל - רצונם המקורי אינו רלוונטי, והנישואין פועלים לאור קדושת השם וקדושת ההלכה.
לעומת זאת, הטענות בדבר חובת בתי הדין לא לספק כוח לבעלים נבלים (ולנשים נבלות, במקרים מועטים יותר, אך קיימים), היא נכונה מאוד. אני פועל שנים רבות כדי שבתי הדין יפעילו את ארסנל הכלים המלא שיש בידיהם, ויחששו לא רק ל״גט מעושה״, אלא גם לעולמה של האישה, של האיש, ושל כל המחוברים בזה. את זה חייבים לשנות.
מניסיוני האישי למדתי, כי בניגוד מוחלט לדברייך - לא נכון לטעון כי אם היה רצון להתיר דברים הייתה גם דרך לעשות זאת. זה לא נכון. לדוגמה: אין בי מיליגרם של הומופוביה, וליבי יוצא אל הבחורים והבחורות האלה, ואיני חושב שיש דרך כלשהי להתיר. זו דוגמה אחת, מני רבות. עבודת ד׳ אין משמעותה שאנחנו כופפים את ההלכה לרצוננו ולדברינו. היא מהווה מעין ״ריקוד״, שאכן יש בו כוח גדול של פרשנות, אבל לא בלתי מוגבל.

כל טוב והרבה שמחה
 
כתוב תגובה
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
הנך מוזמן להגיב על עוד כמה נושאים
*שם:
  דוא''ל:
האם לפרסם את כתובת המייל בתגובה
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 
רשימת התגובות  
מזדהה ....אבל - עובר אורח , 27/08/2017
חבל.חבל. שבשאלה המורכבת והטובה הכנסת את גיוס חיילות לקרבי .ההתנגדות שלי לגיוס ליחידות מעורבות !!!.גברים נשים מבלי להתייחס לעובדה שיש הבדלים פיזיים בין המינים


פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines