|
|
הלכות ברכת שהחיינו בימי בין המיצרים ובספירת העומר
|
|
מהם הטעמים וההלכות לגבי ברכת שהחיינו בימי בין המיצרים?
|
התשובה:
|
|
ברכת שהחיינו בימי בין המצרים ובספירת העומר
א. ברכת שהחיינו מברכים על פירות וירקות ,או על חידוש בגדים חשובים, בזמנים קדומים הברכה הייתה על ראיית הפרי אף ללא אכילתו, אף אם רואהו על העץ, הברכה נקבעה על היצירה האלוקית הזו המרחיבה את הדעת. וכתב השולחן ערוך: ונהגו שלא לברך עד שעת האכילה.
ב. כל הברכות אדם הנהנה מהם חייב לברכם, ואם לא בירך כאילו מעל, ואילו ברכת שהחיינו מי שלא בירך לא נענש, שהיא ברכת הרשות ומכול מקום ראוי להיזהר שלא לבטלה. (משנ''ב רכה,ט)
ג. באכילת פרי יברך שהחיינו באכילה הראשונה, ואם לא בירך לא יכול לברך באכילה שניה, כי ההתלהבות והשמחה שעליה מברכים רק בהתלהבות הראשונית.
ד. מובא בירושלמי (סוף קידושין) רבי חזקיה ר' כהן בשם רב אמר: עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל שראתה עינו ולא אכל. ומסופר שם על אחד החכמים שהיה אוסף פרוטות כדי לאכול מכול המינים של הפירות באותה שנה. והסביר קרבן העדה שם: עשה כן, על מנת לברך שהחיינו ולתת שבח והודיה לה' על שברא בריות טובות ליהנות בהן בני אדם ברוך אל ההודאות.
ה. מובא בספר חסידים: יש חסידים מחסידים הראשונים שלא היו אוכלים שום פרי חדש בין י''ז בתמוז לט' באב כי אמרו איך נברך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. ויש מברכים על פרי חדש שיזדמן להם בשבתות שבין י''ז בתמוז לט' באב. וכתב הבית יוסף: כאשר לא ניתן לדחות את ברכת שהחיינו כגון במצוות פדיון הבן, יברך לא יפסיד הברכה.
ו. ובשולחן ערוך פסק בעקבותיו - טוב ליזהר מלומר שהחיינו בין המצרים על פרי או על מלבוש, אבל על פדיון הבן אומר, ולא יחמיץ המצווה (וכן בפרי שלא ימצא אחר ט' באב, מותר לברך ולאכלו בין המצרים). ובכתבי האר''י: אסר אפילו בשבת ולא נוהגים כמותו.
ז. בטעם האיסור לברך שהחיינו דנו הפוסקים האם האיסור משום אבלות או משום שהוא זמן פורענות לישראל, אם לא מברכים שהחיינו משום אבלות. ההסבר קשה - שהרי אבל יכול לברך שהחיינו אפילו ביום הראשון לאבלות, שהאבלות ביום הראשון מהתורה. מברך כאשר הוא מקבל ירושה, אלא חייבים להסביר שאיסור ברכת שהחיינו הוא מפני שאלו ימי פורענות וכיצד יאמר שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה (מג''א) .
ח. פוסקים אחרים שללו את ההסבר והתירו לברך וראשון להם הגר''א שכתב: ''חומרא יתירה היא לא לברך שהחיינו, שימים אלה אינם חמורים מאבל שמברך שהחיינו'' והוסיף הט''ז הסבר למה לא לדחות ברכת שהחיינו מפני: ''שמא ימות האדם קודם שקיים מצוה זו''. ואף רבי עקיבא איגר צמצם האיסור מלברך בראש חודש שמותר כמו בשבת.
ט. סידור קול יעקב – הרב מרדכי אליהו זצ''ל - בימי ספירת העומר יש מנהגים שונים לגבי ברכת שהחיינו על פרי חדש ועל בגד חדש, ומנהג ירושלים לברך שהחיינו על פרי חדש ועל בגד חדש
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
הנך מוזמן להגיב על
הלכות ברכת שהחיינו בימי בין המיצרים ובספירת העומר
|
|
|
|
|
|
|
|
|