|
|
הלכות ברכת כוהנים - חלק ב'
|
|
הלכות ברכת כוהנים ביסיסיות לכוהנים ולשליח הציבור
|
התשובה:
|
|
הלכות ברכת כוהנים - חלק ב'
א. ברכת כוהנים אב לצאצאיו ורב לקהלו ותלמידיו - כיצד נוהגים לברך את פסוקי ברכת כוהנים מי שאינו כוהן . מצאנו לגר''א ולתלמידיו שלא ברכו בהנחת שתי הידיים אלא יד אחת בלבד הניחו על ראש המתברך, אך המנהג של עמך ישראל שמברכים את ילדיהם בהנחת שתי ידיים על ראשם, וכך נוהגים לברך כמידי ליל שבת, ערב יום הכיפורים, או לפני חופתם. ויש טעם על פי הנגלה והנסתר להניח דווקא שתי ידיים על ראש המתברך. ועוד סיבה להקל בכך שאין מברכים בשעת התפילה.
ב. חליצת נעליים – רבן יוחנן בן זכאי תיקן שלא יעלו לדוכן עם נעליים והטעם העיקרי שנאמר: מפני כבוד הציבור, שלא ילכו ברפש ויברכו את ישראל. וטעם נוסף שנהגו עבודה במקדש ללא נעליים שמא יפתח לו השרוכים בנעליים ויקשרם באמצע ברכת כוהנים, ויחשדו בו שאינו כהן.
ונוהגים לא לעלות לדוכן בכול סוגי הנעליים כולל נעלי בית מבד ואף שאין להם שרוכים.
ג. חליצת נעלים לחולים – יש שהתירו לחולים, המתקשים לחלוץ נעליים, ובעת הצורך ישאל שאלת חכם.
ד. יש להצניע את המנעלים שלא יעמדו גלויים בבית הכנסת מפני הכבוד.
ה. לעלות יחף לברכת כוהנים – אומנם עבודת הכוהנים בבית המקדש הכוהנים היו יחפים, ברכת כוהנים הוא כעומד לפני מלך ואם רגיל ללכת כך בפני אנשים מכובדים, או בשמחות מעיקר הדין לא צריך גרביים, אך ראוי משום כבוד הציבור לברך ברכת כוהנים עם גרביים. אין למנוע מכוהנים ללא גרביים לעלות לברכת כוהנים.
ו. נטילת הלויים מים על ידי הכוהנים – מובא בזוהר: ''כל כהן שעולה לדוכן על ידי שנטל מלוי עולה ומוסיף קדושה על קדושתו לכן צריך להקפיד על כך, והלויים אינם מזולזלים בכך. ואף שיוצאים מבית הכנסת ומפסידים לענות אמן בחזרת השליח ציבור, פחות חשוב מנטילת ידי הכוהנים.'' (כה''ח מ)
ז. טעם נוסף בחשיבות נטילת ידיים על ידי הלויים שיכול הכהן לזקוף עשר אצבעותיו כלפי מעלה כשמקבל את מי הנטילה על ידי הלוי, מה שאין יכולת כאשר נוטל עצמאית.
ח. מצוות צריכות כוונה ולכן טוב שהכוהנים יכוונו שעומדים לקיים מצוות עשה מהתורה לברך את ישראל.
ט. נשיאת כפיים למעשה – יש להגביהה הידיים בגובה הכתפיים. להפריד את האצבעות לזוגות היוצרות חמישה רווחים בין כל האצבעות בשתי הידיים. ועל פי המקובלים צריכים להגביה ידיהם כנגד ראשם.
י. כשאומרים התיבות: יברכך, וישמרך, אליך, ויחונך, אליך, לך, ושלום, הופכים פניהם לצד ימינם ולצד שמאלם, כדי שתתפשט הברכה לכול האנשים העומדים מצידיהם.
יא. בזמן ברכת כוהנים הקהל עומדים לפני הכוהנים ומאזינים לברכתם, המקדימים לעמוד דווקא בקרבת הכוהנים אינו אלא מן המתמיהים.
יב. כהן הנמצא בתפילת עמידה, ימשיך בתפילתו ולא יעלה לברכת כוהנים ואפילו הוא כהן יחיד, אלא אם מתפלל במקביל לחזרת הש''ץ, יעקור רגליו מעט ברצה, ויכול לעלות לדוכן.
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
הנך מוזמן להגיב על
הלכות ברכת כוהנים - חלק ב'
|
|
|
|
|
|
|
|
|