יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 שווה עיון:
בעל תפילה בימים נוראים

 
שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה
דף הבית » שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה » האדמו''ר מצאנז קלויזנבורג - רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם
 


» לצפייה בתשובות הרבנית שולמית בן שעיה
חיפוש
» מתקדם

 תגיות
   7 נקיים    אבות    אזכרה    אינטרנט    אירוח שבת    אירוסין    אישה    אישות    אישות ומשפחה    אמונה    אתרוג    בגידה    בחורה    בינו לבינה    בית    בית כנסת    בית מדרש    בית ספר    בעל    בר מצווה    ברית מילה    ברכה    ברכות    ברכות הנהנין    ברכות השחר    ברכת החמה    ברכת הלבנה    ברכת המזון    ברכת כהנים    בשר וחלב    בשרי    בת מצווה    גזל    גיור    גירושין    גניזה    גשם    דבר תורה    דברי תורה    דגים    דעות    דתי    הדלקה    הדלקת נרות    הוראה ותלמוד תורה    הורדות    הורדת שירים    החזר מס    היחיד והחברה
 אינדקס נושאים
 
» אינדקס נושאים ותגיות

האדמו''ר מצאנז קלויזנבורג - רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם זצ''ל

מתוך: אישים » אישים פורסם בכ"ט בסיוון התשע"ז
האדמו"ר מצאנז זצ"ל מעפר קומי


התשובה: האדמו''ר מצאנז קלויזנבורג - רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם
רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם האדמו''ר מצאנז-קלויזנבורג

רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם האדמו''ר מצאנז- קלויזנבורג נולד בשנת 1905.
מכונה גם ע''ש ספריו 'שפע חיים' ו'דברי יציב'. האדמו''ר עמד בראש שושלת חסידית שמקורה בעיר צאנז שבגליציה, שושלת חסידות צאנז נוצרה על ידי האדמו''ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז, יקותיאל יהודה הוא נינו. היה ידוע עוד בילדותו כעילוי וברוך כישרונות אשר נבחן על הש''ס בגיל צעיר. בגיל 14 התייתם מאביו, צבי הירש , שממנו למד את עיקר תורתו. באותה שנה גם הוסמך להוראה. התחתן עם קרובת משפחתו פסיה טייטלבוים, ונולדו לו אחד-עשר ילדים. בגיל 21 נתמנה לרב בקלויזנבורג , רומניה, ועמד שם בראש הישיבה.
לאחר פלישת גרמניה להונגריה ב- 1944 והוא בן 35, גויס לשירות העבודה ושהה במחנה, אשתו וילדיו נותרו בגטו קלויזנבורג. הוא שהה שם בתנאים נוחים למדי והתאפשר לו לא לעבוד תמורת שוחד, אך באוקטובר גורש עם משפחתו לאושוויץ. אשתו ואחד-עשר ילדיו נספו שם גם הם. הוא שרד את צעדת המוות. בהמשך ניתנה הוראה להעביר אותם למחנה הריכוז 'דכאו' בגרמניה. שמונה חודשים עבד בבניית סוללות טילים, בזמן זה המשיך להקפיד ולעודד את היהודים שעמו על שמירת המצוות, תפילה וביטחון בקדוש ברוך הוא. לאחר שעבר את היום הראשון של חג הפסח כמעט ללא אוכל אמר לאחד האסירים כי הוא מרגיש ששחרורם קרוב מאוד. בתחילת חודש אייר 1945 הצבא האמריקאי שיחרר את כל אסירי המחנה. במשך חצי שנה שהה במחנה האסירים בעיר פלדפינג (גרמניה), פעל לקבירת גופות היהודים המפוזרות באזור ואמירת 'קדיש' טרם קבירת כל גופה, חיפוש יהודים מסתתרים, מתן סיוע לעשרות ילדים יתומים. בשואה איבד רבי יקותיאל יהודה את כל בני משפחתו ובהם אחד עשר ילדיו. כשנשאל כיצד הצליח להתגבר על ייסורי האיוב הללו, הסביר: ''איבדתי את כל משפחתי, איבדתי את הכול – אבל את הקב''ה לא איבדתי''.
למרות החוויות הקשות שעבר במלך השואה ובהם איבוד משפחתו לא התייאש הרב אלא הזדרז להקים מחדש את הריסות החסידות, הפיח רוח חדשה בניצולי השואה והקים רשת ישיבות ומוסדות תורה לבנים ולבנות בשם ''שארית הפליטה'' במחנות העקורים. לאחר התלבטות היכן יוכל לפעול למען היהודים הכי הרבה, החליט לשים פעמיו לאמריקה, ''ארץ לא זרועה'' לדבריו, ויש הרבה מה לעשות בה, עד שתגיע השעה לקיים את נדרו מזמן השואה לעלות לארץ ישראל אם ייצא ממנה חי. ובשנת 1947 הגיע לארה''ב והחל לבנות מחדש את חסידות צאנז. הוא היה מי שייסד את ה''כולל'' החסידי הראשון. בן 37 נישא בשנית לאישה והקים משפחה מחדש, לרב נולדו שבעה ילדים והם ממשיכי דרכו בחסידות, בשנת 1950 עלה רבי יקותיאל יהודה לארץ ישראל ובכך מימש את כיסופיו הרבים ואת קיום הנדר שנדר. קהל גדול קיבל את פניו, מראשי אדמו''רים ועד פשוטי עמך. עוד טרם עלייתו, בביקורו בארץ ישראל, בחיפושיו אחרי מקום מתאים ורחב בו יוכל להשתקע ולכונן את 'קריית צאנז', נוסח זו שהייתה בגליציה, כזו שתהווה מוקד חי של ''תורה, עבודה וגמילות חסדים'', וכך הניח את אבן הפינה לקריית צאנז בנתניה. משעלה, התיישב בה תוך שהוא מרחיב את כיווני פעילותו, על אף הקשיים שניקרו בדרכו. קריה זאת היא המרכז החסידי הגדול של צאנז גם היום. כמו כן הקים מוסדות נוספים לגילאים השונים בירושלים בערים נוספות.
הרב ייסד את בית החולים 'לניאדו', בי''ס לאחיות, מוסדות ליתומים ובכך קיים את נדרו שאם יינצל מן התופת בשואה, ינסה תמיד להציל יהודים. ימים ספורים לפני פתיחת בית החולים, אמר לסגל הרפואי, בהם פרופסורים ומומחים יידועי שם, ''בבואי להקים ולפתוח בית חולים חדש לאוכלוסייה הרחבה, שואף אני לא רק שיקפידו בו הקפדה מלאה על שמירת שבת וכשרות, ולא רק שיעסיקו בו רופאים מעולים ממדרגה ראשונה, אלא גם ובעיקר שכל העובדים פה יהיו בעלי לב יהודי חם!''
הוא עסק רבות בזיכרון השואה וקהילות אירופה שנחרבו. לאחר השואה הוא גילה יחס מתון כלפי מדינת ישראל. מעבר לכך האדמו''ר היה תלמיד חכם איש הלכה שחיבר ספרים בנושאים שונים והיה מוסר שיעורים, ומעודד את תלמידיו לשאוף ולדעת את כל הש''ס. הרבה סיפר פעם:
''בשבת האחרונה שהייתי בקלויזנבורג לפני העברת היהודים לגטו (אפריל 1944) סיפר לי לפי תומו יהודי פשוט בתכלית, כי שכנו הנוצרי הביע בפניו את נכונותו לקחת תחת חסותו את שלושת בנותיו עד יעבור זעם. אולם, מאחר והוא כיהודי יודע את הצפוי לו בקרוב – להישלח למקום ממנו לא יחזור יותר – מנוי וגמור עמו להחזיק את בנותיו בכל אשר ילך, כי לא עולה כלל על דעתו להשאיר את זרעו בחיים, כדי שימירו דתם חס וחלילה ויהיו כגויים. לשווא ניסיתי לשכנעו, כי מוטב שיסכים להצעה, שכן אפילו אם לא ישוב מהגירוש, לא ברור כלל שימירו את דתן, מה גם שבגילן כבר עמדו על דעתן ותדענה להחזיק איתן היהדות. האיש נשאר בשלו בנחישות רבה, וענה לי ללא היסוס ובצורה נחרצת: ''אציית לכם, רבי, בכל אשר תאמרו לי – חוץ מזה! אי אפשי! אינני מסוגל! לא אוכל למות בלב שלם, כשדאגה הנוראה מכל מכרסמת בליבי, שמא תצאנה בנותיי לשמד ותיטמענה בגויים, ה' ירחם!'' במילים אלה מיהר האיש לעזוב אותי והלך לו.
יד ההשגחה העליונה גמלה ליהודי על מסירות נפש זו, ובא על שכרו: בנסי ניסים ניצול האיש עם שלוש בנותיו וכל משפחתו ששרדה מן התות, וזכה להשיאן ולראות מהן זרע דורות ישרים, זרע בירך ה'''

רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם נפטר בקרית צאנז בנתניה בליל שבת קודש - ט' בתמוז תשנ''ד 1994.
את זכייתו להינצל מהתופת, להקים ישיבה מפוארת ולהעמיד דור חדש הממשיך בשרשרת הזהב של אבותינו, תלה בדבר אחד ויחיד שזקף לזכותו: ''שגם בזמנים הקשים ביותר שעברו עלי, לא באתי אף פעם בטרוניה כלפי שמיא, כל גל וגל שעבר עלי - קיבלתיו באהבה''.

 
כתוב תגובה
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
הנך מוזמן להגיב על האדמו''ר מצאנז קלויזנבורג - רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם זצ''ל
*שם:
  דוא''ל:
האם לפרסם את כתובת המייל בתגובה
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 


פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines