|
|
היחס לתורה כשעשוע
|
|
שלום לכבוד הרב!!!
1.האם מותר לנו שיחסינו או עצם הגישה שלנו לתורה יהיה בתורת שעשועים כמאמר דוד המלך "לולי ותרתך שעשועי" כלומר להראות לעצמינו כאילו התורה זה דבר מהנה כמו שעשוע?
2.אם כן, מה ההבדל בין עניין שעשוע שמותר לבין מה שעוד כינה דוד המלך את התורה "זמירות" והגמרא בסוטה (לה.) אומרת שהוא נענש על כך. אזי מה ההבדל בין שעשוע לזמירות?
תודה רבה
|
התשובה:
|
|
שלום וברכה
יישר כוח על השאלה המעניינת, אולם אני לא בטוח שאני יכול לענות עליה, כי צריך עוד לדייק את השאלה.
למה הכוונה שהיחס הוא כאל שעשועים. אם מדובר בהנאה מתלמוד תורה – בכך עסק בעל ''אגלי טל'' בהקדמה לספרו, ופסק כי הנאה מלימוד תורה לא רק מותרת אלא רצויה, והיא לא פוגעת ב''לשמה''. אם מדובר בהפיכת לימוד תורה לבדיחה – חס ושלום. אם מדובר בהשתעשעות בתלמוד תורה בנוסח של ''פורים תיירה'' – על כך יכולות הדעות להיות חלוקות. אני נוטה לומר שזכות גדולה היא לתורה שגם שעשועי בני אדם נעשים בשפתה, אולם אפשר לחשוב בדיוק לכיוון ההפוך.
אני מניח שזה אפוא ההבדל: אם הכוונה היא ללימוד תורה ברצינות, אלא שנהנים ממנו, או לעתים משתעשעים – זה רצוי מאוד; אם הכוונה היא להפוך את תלמוד תורה כולה למערכת רגשית של זמירות, ולא למעשה רציני של לימוד – הדבר נתקל בביקורת של המדרש. כדבר הזה לדעתי ביאר ''נפש החיים'' בספרו.
כל טוב ו
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
הנך מוזמן להגיב על
היחס לתורה כשעשוע
|
|
|
|
|
|
|
|
|