|
|
לא תיקום ולא תיטור
|
|
שלום לרב.
ראובן ביקש פטיש משמעון ואמר לו שלא רוצה להשאיל לו.
למחרת שמעון ביקש בהשאלה מראובן חפץ מסויים ואמר לו שאין לו.
ראובן לא אמר לו שזה בגלל ששמעון סירב להשאיל לו, אלא סתם אמר "אין לי".
גם אם ראובן באמת היה צריך למחול לשמעון ולא לזכור מה שעשה לו, וכן להשאיל לו את החפץ.
מעצם הדין מהתורה האם עבר על בל תיקום?
תודה רבה.
|
התשובה:
|
|
שלום וברכה
השאלה העומדת לדיון היא האם מדובר במצווה המופנית אל לבו של אדם (בין אדם לעצמו), או במצווה שבין אדם לחברו.
מהניסוח הפשוט של הרמב''ם עולה שזו מצווה שנועדה לעצב את עצמנו:
רמב''ם יד החזקה הלכות דעות פרק ז
(ז) הנוקם מחבירו עובר בלא תעשה שנאמר לא תקום ואע''פ שאינו לוקה עליו דעה רעה היא עד מאד אלא ראוי לו לאדם להיות מעביר על מדותיו על כל דברי העולם שהכל אצל המבינים דברי הבל והבאי ואינן כדי לנקום עליהם כיצד היא הנקימה אמר לו חבירו השאילני קרדומך אמר לו איני משאילך למחר צריך לשאול ממנו אמר לו חבירו השאילני קרדומך אמר לו איני משאילך כדרך שלא השאלתני כששאלתי ממך הרי זה נוקם אלא כשיבוא לו לשאול יתן בלב שלם ולא יגמול לו כאשר גמלו וכן כל כיוצא באלו וכן אמר דוד בדעותיו הטובות אם גמלתי שולמי רע ואחלצה וגו':
ועל כן, גם אם השני לא יודע למה לא השאלנו - זה אסור.
כל טוב
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
הנך מוזמן להגיב על
לא תיקום ולא תיטור
|
|
|
|
|
|
|
|
|