|
|
ספירת העומר
|
|
לכבוד הרב אברהם יוסף שליט"א
א. כיצד מתיישב הענין של מודה על האמת שמובא בדרשות חז"ל בענין אשר נשיא יחטא - אשרי הדור שהנשיא שלו נותן לב להביא כפרה וכו', וכן באמירת יהודה צדקה ממני, מעשה רב עמרם חסידא ועוד, עם הענין שההלכה מחפשת דרכים איך למלט את רב הקהילה שבסה"כ (מבלי לזלזל במצוה היקרה) שכח לספור את העומר לילה ויום, שמכבדים אותו בספירה, באופן שלא ירגישו בו הציבור (השאלה גדלה בפרט לאור מה שלומדים בפרקי אבות בימי הספירה עצמם שבעה דברים בחכם ואחד מהם מודה על האמת וחילופיהן בגולם). פשוט נראה שההלכה והמוסר רחוקים זה מזה בעניין הנ"ל, אע"פ ששניהם כמובן תורה אחת ?
ב. היו כאלה שניסו לתרץ שאם יודע הדבר שרב הקהילה שכח, זה יהיה חילול ה'. האם איננו יכולים לחשוד בציבור שידון לכף זכות לפחות כמו שחושדים לכף חובה (מי שרוצה להתבונן בעין רעה ולחשוד לרעה כל הזמן כדי להתכבד בקלון רבו, ימצא דופי גם באדם הכי צדיק ונקי, ומדוע לנו להתחשב בו), וגם לפי זה, יהודה היה צריך להימנע מלהודות על האמת שהרי זה חילול ה' (ולא ידעו אז שהמלאך של התאווה היטהו). האמנם ?
נודה מאוד לכבוד הרב על התרת המבוכה ושכרו כפול מן השמיים על זיכוי הרבים.
|
התשובה:
|
|
הדברים גובלים בכפירה ! היזהרו בדבריכם. גם לשאול, צריך לדעת איך. רב הקהילה ששכח ולא ספר יממה אחת אינו רשאי לברך עבור הציבור. אין מתחשבים בבושה שעלולה להיות לו. והחכם עיניו בראשו, מבקש מהגבאי שיתן לחזן לברך בכל יום.
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
הנך מוזמן להגיב על
ספירת העומר
|
|
|
|
|
|
|
|
|