יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 שווה עיון:
ספירת העומר

 
שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה
דף הבית » שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה » מצוות צדקה ומצוות השבת אבדה
 


» לצפייה בתשובות הרבנית שולמית בן שעיה
חיפוש
» מתקדם

 תגיות
   7 נקיים    אבות    אזכרה    אינטרנט    אירוח שבת    אירוסין    אישה    אישות    אישות ומשפחה    אמונה    אתרוג    בגידה    בחורה    בינו לבינה    בית    בית כנסת    בית מדרש    בית ספר    בעל    בר מצווה    ברית מילה    ברכה    ברכות    ברכות הנהנין    ברכות השחר    ברכת החמה    ברכת הלבנה    ברכת המזון    ברכת כהנים    בשר וחלב    בשרי    בת מצווה    גזל    גיור    גירושין    גניזה    גשם    דבר תורה    דברי תורה    דגים    דעות    דתי    הדלקה    הדלקת נרות    הוראה ותלמוד תורה    הורדות    הורדת שירים    החזר מס    היחיד והחברה
 אינדקס נושאים
 
» אינדקס נושאים ותגיות

מצוות צדקה ומצוות השבת אבדה

מתוך: כללי » אחר פורסם בי"ד בשבט התשע"ז
אדם איבד צרור כסף נכבד עם סימנים. כיוון שהיה במצוקה קיבל את הסכום מאדם שטען שמצא את האבידה אבל באמת הוא נתן לו צדקה ולא מצא את האבידה. לאחר שאותו אובד נעלם, נמצאה האבידה ע"י אדם שרצה להשיב את האבידה לנותן הצדקה על מנת לזכות במצווה והוא מסרב לקבל אותה כי לא רוצה לאבד את המצווה. מי צודק מה ניתן לעשות.


התשובה:
ישנו סיפור חסידי שמתאר מציאות דומה (מובא בסיפורי חסידים לרב זווין חיי שרה 46), על עשיר שהיה ידוע בתור קמצן שאחרי מותו התברר שהיה בדין תורה דומה, ושם הרב פסק שהעשיר צודק ואינו חייב לקבל את המציאה, וזכה במצוות הצדקה שנתן.
מלשון השאלה משמע שלא היה יאוש מהאבדה אלא המאבד הבין שגומלים איתו חסד, וקיבל אותו כיוון 'שהיה במצוקה'. במקרה זה הדין הוא שהכסף שנאבד שייך למאבד ויש להחזיר אותו, והמאבד יחליט האם ברצונו להחזיר את המתנה שקיבל או להמשיך להחזיק בה.
אם לא ניתן בכלל למצוא את הבעלים יש לנהוג במציאה ככל מציאה שלא ניתן למצוא את בעליה, להניח את הסכום בצד או להשתמש בו ולרשום בצד את האבידה וסימניה, ושחייבים כך וכך ממון למאבד מסוים.
אמנם, אם אכן המאבד התייאש וחשב באמת שקיבל אותה בחזרה- הוא איבד את הזכות על כספו. כיוון שהמוצא מצא את המציאה אחרי היאוש של המאבד, האבדה שייכת למוצא. ומי ששילם ונתן צדקה- זכה במצווה שלו.
מצד שני ניתן לומר שהייאוש מהאבדה היה בטעות כי אילו היה יודע שמה שהחזירו לו אין זה אותו הדבר שאיבד לא היה מתייאש מהאבדה. וכבר דנו האחרונים האם יאוש בטעות נחשב יאוש (עיין מהרי''ק שורש ג, בית יצחק או''ח עו, שער משפט כה, חידושי הרי''ם חו''מ כה). אם כן לפי השיטות שיאוש בטעות אינו יאוש, נמצא שהאבדה עדיין שייכת לבעלים וחייבים להשיב אותה, ואז הבעלים יכולים להחליט האם הם מחזירים את הצדקה, וכמו שפירטנו בתחילת התשובה.

התשובה נכתבה ע''י הרב עמוס ראבילו
 
כתוב תגובה
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
הנך מוזמן להגיב על מצוות צדקה ומצוות השבת אבדה
*שם:
  דוא''ל:
האם לפרסם את כתובת המייל בתגובה
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 


פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines