יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 שווה עיון:
ספירת העומר

 
שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה
דף הבית » שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה » תשלום שכר כאשר חזר משמירה
 


» לצפייה בתשובות הרבנית שולמית בן שעיה
חיפוש
» מתקדם

 תגיות
   7 נקיים    אבות    אזכרה    אינטרנט    אירוח שבת    אירוסין    אישה    אישות    אישות ומשפחה    אמונה    אתרוג    בגידה    בחורה    בינו לבינה    בית    בית כנסת    בית מדרש    בית ספר    בעל    בר מצווה    ברית מילה    ברכה    ברכות    ברכות הנהנין    ברכות השחר    ברכת החמה    ברכת הלבנה    ברכת המזון    ברכת כהנים    בשר וחלב    בשרי    בת מצווה    גזל    גיור    גירושין    גניזה    גשם    דבר תורה    דברי תורה    דגים    דעות    דתי    הדלקה    הדלקת נרות    הוראה ותלמוד תורה    הורדות    הורדת שירים    החזר מס    היחיד והחברה
 אינדקס נושאים
 
» אינדקס נושאים ותגיות

תשלום שכר כאשר חזר משמירה

מתוך: משק וכלכלה » עובדים ומעבידים פורסם בח' בשבט התשע"ז
שלום רב, אנחנו לומדים את סוגיית חזרה של שומרים מהסכם השמירה (ב"מ צט וקידושין יג). עוסקים בשאלה האם שוכר יכול לחזור בו מהשמירה, האם הוא כמו שואל שלדעת רוב הראשונים (מלבד הרא"ה המובא בר"ן ובנימוקי יוסף בפרק השואל) יכול לחזור בו או כמו שומר שכר שנחלקו הראשונים בקידושין האם יכול לחזור בו. שאלתי ובקשתי: מה לגבי כסף השכירות: שוכר שילם כסף לבעלים ועתה רוצה לחזור בו מהשכירות. למאן דאמר שיכול לחזור בו ויפקעו חיובי השמירה שלו, האם יקבל את כספו בחזרה? מסברא נראה לי שלא, אשמח לשמוע חוות דעתכם ומראה מקומות בעניין. תודה רבה.


התשובה:
האם אדם ששכר מחברו דבר, וסיכמו ביניהם על משך זמן השכירות והתשלום, ואחרי תחילת השימוש חזר בו השוכר באמצע, חייב לשלם את מלוא דמי השכירות?
הגמ' בב''מ דף עט' ב' אומרת: ''תנו רבנן: השוכר את הספינה ופרקה לה בחצי הדרך- נותן לו שכרו של חצי הדרך, ואין לו עליו אלא תרעומת. היכי דמי? אילימא דקא משכח לאגורה- אמאי אית ליה תרעומת? ואי דלא קא משכח לאגורה- כוליה אגרה בעי שלומי! לעולם דקא משכח לאגורה, אלא אמאי אית ליה תרעומת? משום רפסתא דספינתא. אי הכי טענתא מעלייתא הוא, וממונא אית ליה גביה? אלא מאי פרקה? דפרקה לטועניה בגויה, אלא מאי תרעומת? משום שינוי דעתא, אי נמי לאשלא יתירא''.
מפורש אם כן שאם השוכר פורק מהספינה את המשא ומפסיק את השכירות בחצי הדרך- אם יש לבעל הספינה אפשרות להשכירה עכשיו אינו חייב לשלם את המשך השכירות (ורק אם נגרם נזק כגון בספינה שיש רפסתא דספינתא עליו לפצותו בממון), ואם אינו מוצא למי להשכירה נותן שכרו משלם. וכן נפסק בשו''ע סי' שיא' ס''ו. וכ' התוס' (ב''מ שם, ד''ה כוליה אגרא) שאינו נותן ממש כל השכר אלא כפועל בטל . והמ''מ (הובא בש''ך שם ס''ק ד') כ' שמשלם כל שכרו, ועי' קצות החושן שם (ס''ק ג') שביאר את טעמו. והסמ''ע כ' שמנכה לו.
וטעם חיובו נראה ע''פ המבואר בתחילת פרק האומנין (ב''מ דף עו' ב') שפועלים שהלכו למקום העבודה ובעה''ב מפסיק את עבודתם חייב לשלם שכרם כפועל בטל אם אינם מוצאים להשתכר, משום שבזה שהוליכם גרם להם הפסד בדינא דגרמי כיוון שלולא זה היו מוצאים להשתכר ועכשיו אינם מוצאים (תוס' שם ד''ה אין), ועוד משום שההליכה עצמה קונה את השכירות ולכן אפילו כשלא היה להם במה להשתכר לולא עבודה זו הם זוכים בשכר כפועל בטל (כמבואר בשו''ע סי' שלג' ס''א). וכן משמע מדברי התוס' הנ''ל (ד''ה כוליה), והש''ך והקצות שכולם למדו את דין הספינה מההשוואה לדיני שכירות פועלים.
ונראה שאין דיון זה תלוי בחיובי השמירה של השוכר, כי גם אם נאמר שיכול השוכר לחזור בו מהשמירה, את דמי השכירות שהפסיד המשכיר הוא יצטרך לשלם, ומצד שני אם ניתן להשכיר לאחר אין השוכר חייב לשלם גם אם נאמר שאינו יכול לחזור בו מהשמירה, כי חיוב השמירה של השומר תלוי ביכולת של הבעלים לשמור על החפץ (עי' ב''מ לא' א' ''הכל צריכים דעת בעלים'', ופירש שם רש''י ''גנב, גזלן, וד' שומרים שהשיבו צריכים להודיעו ואם לא הודיעו ומתה או נגנבה חייבים באחריותן'' וכו'), וכל עוד החפץ ביד השומר אין הוא יכול לחזור בו מהשמירה, ואילו התשלומים תלויים בשאלה אם יש תביעת ממון למשכיר על השוכר.
וכשניתן למצוא שוכר אחר אין לחייב את השוכר שחזר בו. אמנם מלשון השו''ע משמע שהטורח של חיפוש השוכר המחליף מוטל על השוכר הראשון, שכ' ''ואם מצא השוכר מי שישכיר אותה'', משמע מלשונו שאם השוכר לא מוצא הוא חייב, ואע''פ שהמשכיר יכול למצוא אין זה פוטרו מלשלם. וניתן להסביר זאת ע''פ ההבנה שבמשיכת החפץ המושכר נקנתה כל השכירות וחיובו של השוכר הוא מדין קניין, ולכן כשם שהמושך חפץ אינו יכול לחזור בו ולדרוש את כספו גם אם המוכר יכול למצוא קונה אחר- כך הדין כאן. אבל אם החיוב הוא רק מדין מזיק מסתבר שלא ניתן לחייב את השוכר לשלם אם לא נגרם נזק למשכיר והוא יכול למצוא אחר במקומו. ובריטב''א שם כתב בפירוש שאם מוצא בעל הספינה למי להשכיר אז השוכר פטור, משום שאין פסידא. וכן מבואר במאירי שם.

סיכום:
השוכר חפץ מחברו וחוזר בו אחרי תחילת השכירות פטור מדמי השכירות רק במידה וניתן למצוא שוכר אחר. אבל אם כתוצאה מהחזרה לא יוכל המשכיר להשכיר על השוכר לשלם את דמי השכירות, לדעת התוס' כפועל בטל ולדעת המ''מ כל דמי השכירות.
 
כתוב תגובה
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
הנך מוזמן להגיב על תשלום שכר כאשר חזר משמירה
*שם:
  דוא''ל:
האם לפרסם את כתובת המייל בתגובה
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 


פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines