יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 שווה עיון:
בעל תפילה בימים נוראים

 
שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה
דף הבית » שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה » דיני עליה לקבר בשנה הראשונה
 


» לצפייה בתשובות הרבנית שולמית בן שעיה
חיפוש
» מתקדם

 תגיות
   7 נקיים    אבות    אזכרה    אינטרנט    אירוח שבת    אירוסין    אישה    אישות    אישות ומשפחה    אמונה    אתרוג    בגידה    בחורה    בינו לבינה    בית    בית כנסת    בית מדרש    בית ספר    בעל    בר מצווה    ברית מילה    ברכה    ברכות    ברכות הנהנין    ברכות השחר    ברכת החמה    ברכת הלבנה    ברכת המזון    ברכת כהנים    בשר וחלב    בשרי    בת מצווה    גזל    גיור    גירושין    גניזה    גשם    דבר תורה    דברי תורה    דגים    דעות    דתי    הדלקה    הדלקת נרות    הוראה ותלמוד תורה    הורדות    הורדת שירים    החזר מס    היחיד והחברה
 אינדקס נושאים
 
» אינדקס נושאים ותגיות

דיני אבלות שנה ראשונה

מתוך: מצוות וקיומן » אבלות וקבורה פורסם בי"ז בתמוז התשע"ז
שלום רב,

אמא שלי נפטרה ממש לא מזמן ולקרוב משפחה שלי נפטרה סבתא...

הוסבר לי על ידי עוזרו של הרב שבשנה הרשונה לא לעלות לקבר (רק בתום 12 חודשים) כמובן שישבתי שבעה ובוצעו כל הדינים של 30 יום (עליה לקבר בתום 30 יום אם רב)

השאלה היא : האם בשנת אבלות הראשונה אני לא אמור לעלות לבית העלמין בכלל או שמדובר רק על בית עלמין\קבר אימי.

מודה לך על קריאת שאלה זו,

בכבוד רב,
אלכס.


התשובה: דיני עליה לקבר בשנה הראשונה
שואל נכבד
ראשית הרשני לכתוב לך דבר ניחומים ואשריך שהנך מכבד את אמך בחייה ובחיי הנצח.
הנה בענין העליה לבית החיים לפקוד קברי הורים יש הרבה מנהגים בעדות ישראל וראוי שתברר עם משפחתך ורבותיך מהו מנהגכם.
וברשותך אתייחס לעצם מנהג העליה לבית החיים בכלל , הנה
בשולחן ערוך בהלכות תשעה באב בסימן תקנט הוזכר מנהג ותיק ועתיק לילך ביום תשעה באב אצל הקברות :
''הגה: והולכים על הקברות מיד כשהולכים מבית הכנסת (ב''י בשם תוס')''. והמגן אברהם כתב שראוי על פי רבינו האר''י ז''ל להשתדל לא ללכת לבית החיים אלא להלוית המת מטעם הטומאה העשויה לדבוק באדם שאינו טהור.
וכן כתב המשנה ברורה והוסיף דברים חשובים בטעם המנהג משנה ברורה סימן תקנט ס''ק מא
של ישראל כדי שיבקשו עלינו רחמים ואם אין של ישראל הולכים אפילו על קברי עכו''ם לומר שאנו חשובין כמתים וכ''ז היינו לילך לביה''ק ברחוק ד' אמות אבל לא על הקברות ממש אפילו קברי ישראל כי יש לחוש שיתדבקו בו החיצונים. כתב בשל''ה שנכון שלא לילך בכנופיא גדולה כי אין זה אלא טיול וגם מביא לידי שיחת חולין ומסיחין דעתן מאבלות רק ילך יחידי או עם עוד אחד שלא יפסקו מלדבר בענין החורבן ולהתעורר באבילות ונראה עוד דאם ע''י ההליכה לביה''ק יהיה מוכרח לילך במנעלים טוב יותר שלא ילך כלל:''.
והרב כף החיים כתב את דברי המגן אברהם וכתב שיעמוד האדם מחוץ לארבע אמות של הקבר.
ובסימן תקפ''א בהלכות ימי אלול ציין הרב כף החיים באותיות צ' והלאה כמה וכמה מנהגים חשובים בעליה לבית החיים שנהגו בימי אלול בערב ראש חודש אלול ולפני ראש השנה ושוב חזר וכתב שטוב להמנע דרך כלל לעליה לקברות מפני המזיקים ואולם ציין כמה וכמה פרטים שיש להזהר בהם.
למשל בטעם המנהג :''לילך על הקברות וכו'. משום דבית הקברות מקום מנוחת הצדיקים ומתוך כך הוא מקום קדוש וטהור והתפלה נתקבלה ביותר, והמשתטח על קברי הצדיקים ומתפלל אל ישים מגמתו נגד המתים, אך יבקש מאתו יתברך שיתן אליו רחמים בזכות הצדיקים. דרשות מהרי''ל הלכות תענית, אליה רבה שם.''.
ובכלל ציין שהעליה לקברות שהוזכרה בגמרא היא בימי התענית כדי לשבר את הלב ולקחת מוסר ולהתעורר בתשובה . וכבר כתבתי תשובה בעניין עליית נשים לקבר שיש להשתדל שתמנענה בפרט לרווקות או לנשים בימי טומאתן והנצרכת תלך עם משקפיים כהות .
והזכיר הרב כף החיים גם : ''מהר''ש כשהיה מהלך על קבר היה אומר יהי רצון שתהא מנוחתו של פלוני הקבור פה בכבוד וזכותו יעמוד לי, ומה שתולשין עשב מקבר או נוטלין אבנים או צרור ומשימין על המצבה אינו אלא משום כבוד להראותו שהוא היה על קברו. קיצור של''ה במסכת ראש השנה:''
וכדי לשבר את האוזן הנה יש תשובה מענינת של הגאון בעל אגרות משה לגבי ילדים שרצו לפנות ולהעביר את הקבר של האבא שלהם למקום קרוב יותר כדי שיוכלו לפקוד את הקבר והוא אסר וכתב בכלל דבריו בשו''ת אגרות משה יורה דעה חלק ב סימן קס''ב :
''ובעצם כל הליכה על קבר אבות אינו חיוב ולכתבי האר''י שהביא המג''א סימן תקנ''ט ס''ק ט''ו אין לילך כלל לביה''ק אף לצורך בקור על קברי אבות. אבל אף שהעולם נוהגין לילך על קברי אבות וחושבין זה לכבוד אב ''.
ישנה משנה במסכת שמחות היא אבל רבתי פרק ד הלכה יב על המנהג שלאחר הקבורה : ''והמלוין אותו אומרין לו לך בשלום, שנאמר ואתה תבוא אל אבותיך בשלום. ומציינין את כל בית הקברות, ובונין נפש על הקבר, והצדיקים אין בונים להם נפש על קברותיהם שדבריהם הם זכרונם. ולא יפנה אדם לבקר הקברות.''.
ובלשון הזו כתב הרמב''ם בפ''ד מהלכות אבל הלכה ד :
''והמלוין אותו אומרין לו לך בשלום שנאמר ואתה תבוא אל אבותיך בשלום, ומציינין את כל בית הקברות ובונין נפש על הקבר, והצדיקים אין בונים להם נפש על קברותיהם שדבריהם הם זכרונם, ולא יפנה אדם לבקר הקברות''.
ועל דברי הרמב''ם הללו יש הרבה דברי ראשונים ואחרונים האם התכוין לחלוטין למנוע מנהג העליה לקבר או שרצה לצמצם ולומר שהעיקר בכבוד המת והזכרתו הוא במעשים טובים ושאר ענינים המועילים לנשמה ולא בביקור בבית העלמין.
וכבר כתב שם הרדב''ז : '' ופירוש לבקר הקברות הוא לפתוח הקבר לפקוד את המת וזה יש בו מדרכי האמורי, אבל לפקוד הקברות מבחוץ אין חשש בזה וכן נהגו כל ישראל לפקוד את מתיהם ולהשתטח על קבריהם''.
ועיין בשו''ת הריב''ש תכ''א וידועים דברי הרמב''ן בפרשת חיי שרה שכתב : '' ועוד כי רצה להודיענו מקום קבורת האבות כאשר אנחנו חייבים לכבד מקום קבורת אבותינו הקדושים ''.
ומאידך ידועים דברי הגאון מוילנא לבני ביתו שצוה : ''ותשמור שלא תלך לבית הקברות כלל וכלל כי שם מתדבקין בקליפות מאד, וכל שכן בנשים, וכל הצרות והעוונות באים מזה''.
ואם נרצה לסכם את הענין באופן כללי כך : בשולחן ערוך בהלכות אבלות בסימן שד''ם הוזכר מנהג העליה לקבר בפטירת החכם : ''וביום הז' עולים לבית הקברות ומבקרין אותו, וכן ביום שלשים. ותכלית י''ב חדש מבקרין ומשכיבין אותו.''.
ומנהג רוב עדות ישראל אכן לעלות ביום השבעה ביום השלושים ביום האחד עשר חודש ובשנים עשר .
ישנם כמה מקומות נוספים בהם נזכר מנהג העליה לבית החיים בשולחן ערוך והם ביום תשעה באב ובימי אלול ובימי תעניות גשמים או תעניות של צרה שלא תהיה .
ככלל יש עדיפות להמנע מריבוי עליות לקבר ובוודאי שיש לעשות דברים של מצוות כתפילות וצדקה ולימוד תורה לעלוי הנשמה של הנפטר וזה מועיל ביותר אך אין לשנות המנהג של עליה בימי האזכרות עם מנין אנשים ואמירת הקדיש התהילים המשניות והאשכבה .
ומי שמרגיש צורך בימי השנה לפקוד את הקברות ולבקש מהשם יתברך שיושיע בנים בזכות אבות ואמהות לא ימנע מהלוך לפקוד הקבר ולהזהר בכל פרטי הדינים וההלכות שהוזכרו בענין חשוב זה .
ראוי לציין שנהגו החכמים בסוף הדרשות לומר פסוק מישעיהו הנביא בפסוק זה סיים השולחן ערוך את הלכות שמחות הן הלכות אבלות
''בִּלַּ֤ע הַמָּ֙וֶת֙ לָנֶ֔צַח וּמָחָ֨ה אֲדֹנָ֧י ה֛' דִּמְעָ֖ה מֵעַ֣ל כָּל־פָּנִ֑ים וְחֶרְפַּ֣ת עַמּ֗וֹ יָסִיר֙ מֵעַ֣ל כָּל־הָאָ֔רֶץ כִּ֥י ה֖' דִּבֵּֽר''.
אמן ואמן



 
כתוב תגובה
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
הנך מוזמן להגיב על דיני אבלות שנה ראשונה
*שם:
  דוא''ל:
האם לפרסם את כתובת המייל בתגובה
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 

פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines