יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 שווה עיון:
לצאת עם משתמט?

 
שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה
דף הבית » שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה » הקדיש והלכותיו - חלק ב
 


» לצפייה בתשובות הרבנית שולמית בן שעיה
חיפוש
» מתקדם

 תגיות
   7 נקיים    אבות    אזכרה    אינטרנט    אירוח שבת    אירוסין    אישה    אישות    אישות ומשפחה    אמונה    אתרוג    בגידה    בחורה    בינו לבינה    בית    בית כנסת    בית מדרש    בית ספר    בעל    בר מצווה    ברית מילה    ברכה    ברכות    ברכות הנהנין    ברכות השחר    ברכת החמה    ברכת הלבנה    ברכת המזון    ברכת כהנים    בשר וחלב    בשרי    בת מצווה    גזל    גיור    גירושין    גניזה    גשם    דבר תורה    דברי תורה    דגים    דעות    דתי    הדלקה    הדלקת נרות    הוראה ותלמוד תורה    הורדות    הורדת שירים    החזר מס    היחיד והחברה
 אינדקס נושאים
 
» אינדקס נושאים ותגיות

הקדיש והלכותיו - חלק ב

מתוך: יום יום » תפילה פורסם בכ"ג בכסלו התשע"ז
מה הם הדברים המעשיים שחשוב לדעת בהלכות קדיש?


התשובה:
הלכות קדיש – חלק ב'
א. אמירת קדיש על אב ואם לא הוזכר בפוסקים הראשונים: הרי''ף, הרמב''ם, והרא''ש, וגם לא בדברי השולחן ערוך, וכתב על זה בגשר החיים: לא כתבו את הדבר מרוב שהדבר היה פשוט מנהג קבוע ומיוסד לא היה צורך לראשונים לומר זאת.
ב. ישנו רמז לקדיש בתורה והוא מה שאמר בלעם: ''תמות נפשי מות ישרים'' ראשי תיבות של המילה ישרי''ם, יהא שמיה רבה מבורך. ואומר בתחילה יתגדל ויתקדש , כלומר מתנחם אני על מיתת אבי הואיל ושמו של אבי שבשמים מתגדל ומתקדש על ידי מיתתו.
ג. מנהג ישראל לומר קדיש מסוגיו השונים על הנפטרים בשנה הראשונה.
על מנת לא להחשיב חלילה את הוריו כרשעים שדינם בגיהינום יב' חודש
נוהגים להפסיק לפני יב' חודשים. יש מנהג שבו מפסיקים לומר קדיש לאחר אחד עשרה חודשים וחוזרים לומר ביום הפטירה(יארצייט) (אשכנזים). ויש מפסיקים שבוע בלבד בתחילת חודש השתים עשרה, וחוזרים לומר קדיש עד סוף יב' חודש. (ספרדים וחלק מהאשכנזים).
ד. בשנה מעוברת שיש בה שלוש עשרה חודשים גם מפסיקים באמירת קדיש לאחר יב' חודש, וגם מסתיימים מנהגי אבלות על הורים.
ה. נוהגים בשנה הראשונה גם לעלות מפטיר, ולהתפלל במוצאי שבת תפילת ערבית ''מפני שבאותה שעה חוזרים הרשעים לגיהינום ואפשר שתגן עליהם אותה תפילה''
ו. יש מקומות שהאבלים עולים שליחי ציבור ויש מקומות שיש חזן קבוע למרות שיש אבלים, ומסתפקים באמירת הקדיש ''שאין צריך שום דבר ליתומים הן קטנים והן גדולים'' (משנ''ב קלב,י).
ז. אמירת קדיש שלא לצורך – אמירת קדיש שלא כדין כאמירת ברכה לבטלה(בן איש חי) ועוד אמרו על האומרים שהם משתמשים בשרביטו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא ללא רשותו. (ערוך השולחן נה,ג) ועוד מובא בחסידות שהמרבים באמירת קדישים ''מתישים כוח קדושת ה' הגדול והנורא'' ולכן אם יש ספק באמירת הקדיש טוב שלא לומר .
ח. מטרת הקדיש לקדש שם שמים והמתקוטטים כדי להתפלל לפני העמוד להיות שליח ציבור גורמים ההיפך מקידוש ה', חילול ה'.
ט. בזמנים קדומים היו מנהגים שאחד בלבד אומר קדיש (משנה ברורה) כדי למנוע ריבים מי קודם נהגו בתחילה במזרח ולאחר מכן התפשט המנהג וכלל ישראל נוהגים כך שכול האבלים יאמרו קדיש יחדיו.
י. כאשר כמה אבלים אומרים קדיש טוב שיקפידו לאומרו יחדיו.
יא. נשאלה שאלה כאשר האבלים לא מתואמים באמירת הקדיש מתי עונים אמן? תשובה: כאשר האבלים אינם חופפים באמירת הקדיש אך קרובים באמירתו יענה על הראשון אבל כאשר המרחק בין האומרים יותר מכדי דיבור, יענה אמן אחרי כל אחד ואחד.(שו''ת הלכות קטנות)
יב. קדיש על ישראל נוהגים לומר בסוף לימוד תורה שבעל פה, וקדיש יהא שלמא על תורה שבכתב, ניתן לאחר לימוד תורה לומר קדיש יהא שלמא, ולאחר לימוד תורה שבעל פה לומר קדיש על ישראל, או להיפך, כאשר שני הקדישים נאמרים לאחר אותו לימוד.
יג. אמירת קדיש כאשר לא השתתף בלימוד – אמירת קדיש בסוף הלימוד יכולים לומר גם כאשר למדו כמה בודדים ובסוף הצטרפו למניין, יכולים לומר קדיש, ויכול לומר גם מי שלא למד. (ביה''ל קנה,א) (ראה שו''ת אגרות משה ד, סא שכתב שמי שהצטרף בסוף הלימוד ולא שייך ללומדים אינו יכול לומר קדיש, ואולי גם לדעתו ניתן להקל כאשר שמע את משנת רבי חנניה בן עקשיא רצה הקב''ה....)
יד. אין אבלים בבית הכנסת האם לומר קדיש? יאמרו את הקדישים מי שאין לו אב ואם, ואם יש טירחה לציבור יאמר רק את הקדיש אחרי עלינו לשבח ועל ישראל לפני עלינו לשבח.(הליכות שלמה יא,טו)
ואם אין יתום בבית הכנסת יאמרו קדיש על ישראל בלבד, שקדיש זה אינו שייך לאבלים דווקא.
טו. כמות הקדישים בכול יום – ביום אומרים שבעה קדישים ונסמך על הפסוק: ''שבע ביום היללתיך'' ובשם האר''י כתבו שצריך לשמוע יב' קדישים. (כה''ח) ונוהגים לומר יג' קדישים מידי יום. (גשה''ח ל,א).
 
כתוב תגובה
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
הנך מוזמן להגיב על הקדיש והלכותיו - חלק ב
*שם:
  דוא''ל:
האם לפרסם את כתובת המייל בתגובה
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 

פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines