יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 שווה עיון:
ספירת העומר

 
שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה
דף הבית » שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה » רבי דוד אבודרהם - פרשן התפילות מחזק את הקשר לארץ ישראל בוועדת פיל- חלק ב'
 


» לצפייה בתשובות הרבנית שולמית בן שעיה
חיפוש
» מתקדם

 תגיות
   7 נקיים    אבות    אזכרה    אינטרנט    אירוח שבת    אירוסין    אישה    אישות    אישות ומשפחה    אמונה    אתרוג    בגידה    בחורה    בינו לבינה    בית    בית כנסת    בית מדרש    בית ספר    בעל    בר מצווה    ברית מילה    ברכה    ברכות    ברכות הנהנין    ברכות השחר    ברכת החמה    ברכת הלבנה    ברכת המזון    ברכת כהנים    בשר וחלב    בשרי    בת מצווה    גזל    גיור    גירושין    גניזה    גשם    דבר תורה    דברי תורה    דגים    דעות    דתי    הדלקה    הדלקת נרות    הוראה ותלמוד תורה    הורדות    הורדת שירים    החזר מס    היחיד והחברה
 אינדקס נושאים
 
» אינדקס נושאים ותגיות

רבי דוד אבודרהם - פרשן התפילות מחזק את הקשר לארץ ישראל בוועדת פיל - חלק ב'

מתוך: אישים » אישים פורסם בכ"ח בכסלו התשע"ז
רבי דוד אבודרהם זצ"ל וקשר העם היהודי לארץ ישראל בועדת פיל.


התשובה: רבי דוד אבודרהם - פרשן התפילות מחזק את הקשר לארץ ישראל בוועדת פיל- חלק ב'
רב דוד אַבּוּדֶרְהֶם זצ''ל – חלק ב' - נערך על ידי הרב עזרא גבאי שליט''א

רב דוד אַבּוּדֶרְהֶם היה פרשן תפילות נודע שחי במאה ה-14 סביב שנת 1340 בספרד. התגורר בסביליה, כיהן כרב קהילת טולידו ומונה ע''י מלך ספרד כפוסק בעניין תשלומי המיסים למלכות. מכונה גם בקצרה האבודרהם נולד לרבי יוסף אבודרהם ונקרא על שם אבי אביו.
רבי דוד התפרסם בזכות ספרו שחיבר בשם ''חבור פירוש הברכות והתפילות''.
הספר נודע יותר בשם ספר ''אַבּוּדֶרְהֶם''. הספר נתקבל בתפוצות ישראל כפוסק מומחה ובר סמכא בענייני התפילות. בספרו אוסף אבודרהם את כל המנהגים לסדר התפילות של כל השנה ופירש אותם על פי המקורות הראשונים בשני התלמודים, הבבלי והירושלמי, ממכתבי הגאונים והפוסקים הקדמונים , וכל הפרשנים שקדמו לתקופתו, וחכמי דורו כמו הרא''ש, ואת חומר ההסבר שהוסיפו כותבים שונים בסידור התפילה עצמו. אבודרהם אסף גם את החיבורים הנוגעים לחגים והמנהגים ביהדות ספרד ואשכנז.
ייחודו של הספר שהוא מלקט ממקורות נדירים ביותר ומכיון שהוא עצמו חי בין בתקופה קדומה יחסית מקורותיו קדומים מספרי הגאונים וראשוני הראשונים.
הוא חילק את ספרו לשלשה חלקים, על פי ענייניהם: קריאת שמע, התפילות, ברכות המצוות. ושם הוא מפרט נושאים כגון: פירוש לי''ג מדות של רבי ישמעאל, הקדיש, פרשת שמע שיש בה רמז לעשרת הדברות, שמונה עשרה, פרק במה מדליקין, עניין שלוש סעודות, אליהו הנביא שמזכירים אחר הבדלה, סדר ההגדה של פסח ופרושה, הלכות ברכות ועוד.
ספרו נדפס לראשונה בליסבון בשנת 1489, ומאז חזר ונדפס פעמים רבות, לעתים בתוספת פירושים והוא נחשב כיום לאחד המקורות העיקריים בפירוש התפילה וחקר מנהגיה.
רבים מן החוקרים כתבו שהרב דוד אבודרהם היה הראשון שחיבר ספר על התפילות והיה דוגמא לחיבורי מעין אילו שבאו אחריו.
על הצורך בכתיבת ספרו כתב: '' ... אנשי כנסת גדולה תקנו את התפילות ...כדי שנשלמה פרים שפתינו בכל יום. ומפני אורך הגלות וגודל הצרות נשתנו המנהגות בתפילות בכל המדינות ורוב ההמון נושאים קולם בהתפללם... והם מגששים כעיור באפלה ואינם מבינים דברי התפילה.''
מנהגים שאנו נוהגים כיום הוזכרו והוסברו לראשונה בספרו כגון: המנהג להקדיש את ליל הושענא רבה ללימוד התורה. וכן הוא מזכיר שיש נוהגים לאכול דגים בראש השנה כדי ''לפרות ולרבות כדגים''.
בספרו הסביר גם בצורה שיטתית את הלוח העברי.
מתי מבקשים גשמים בחוץ לארץ ?
בארץ ישראל שואלים גשמים בעונתם עונת החורף, מז' חשוון ועד הפסח. אולם כיצד ינהגו בארצות שאקלימם שונה מארץ ישראל? רבן גמליאל קבע שבארץ בבל נדחת שאלת הגשמים עד שישים יום מתקופת תשרי. וכך פסקו גם הרמב''ם וכן השולחן ערוך. ומכאן שבכל הארצות הרחוקות מארץ ישראל יבקשו גשם שישים יום מתקופת תשרי אחרי תחילת עונת הגשמים בארץ ישראל. יחידים הזקוקים לגשם בעונת הקיץ יבקשו על כך כבקשה פרטית ברכת 'שומע תפילה'. (יצוין שהרא''ש פסק שכל מדינה יבקשו בקשת גשמים על פי העונה המקובלת בארצם אולם לא כך פשט המנהג)
קביעת יום השאלה בחו''ל 60 יום לאחר תקופת תשרי (תחילת תקופת תשרי היא היום הקרוב לשוויון בין אורך היום ללילה), עוררה בעיה כיון שהלוח השנה העברי מבוסס על חודשי הלבנה ואינו נח לקביעת תאריך המתבסס על תקופת החמה (עונות השנה, המושפעות מהחמה ) וכך לא יחול 60 יום אילו מידי שנה באותו תאריך לפי הלוח העברי.
רבי דוד אבודרהם הביא בספרו פתרון לכך וקבע תאריך על לוח השנה האירופאי המבוסס על שנת החמה. על פי זה תתחיל בקשת גשמים בחול שישים יום לתקופת תשרי בין התאריכים 5-6 לדצמבר. ומפסיקים לשאול גשמים בחו''ל יחד עם בני ארץ ישראל סמוך לחג הפסח.
המעניין על פי הלכה זו שארץ ישראל היא המוקד לכל יהודי העולם, ועיקר המקום ועל פיה שואלים גשמים, ועל פיה נושאים יהודים את עינם לשמיים לבקש גשמים.
עובדה זאת לא נעלמה גם מאומות העולם והם ידעו להחשיב הלכה זאת כמבטאת את הקשר ההיסטורי בין עם ישראל לארץ ישראל במהלך ההיסטוריה. כך למשל דו''ח ''ועדת פיל'' (שנת 1937) בו הומלץ על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, מציינים חברי הועדה את עובדה כי היהודים ממשיכים להתפלל על הגשמים גם היום בכל ארצות הגולה לפי צרכיה של ארץ ישראל וזאת ראיה היסטורית על הקשר העז והנצחי של עם ישראל לארצו ומולדתו ארץ ישראל.




 
כתוב תגובה
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
הנך מוזמן להגיב על רבי דוד אבודרהם - פרשן התפילות מחזק את הקשר לארץ ישראל בוועדת פיל - חלק ב'
*שם:
  דוא''ל:
האם לפרסם את כתובת המייל בתגובה
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 


פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines