יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 שווה עיון:
בעל תפילה בימים נוראים

 
שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה
דף הבית » שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה » פוסטמודרניזם והרב שג''ר
 


» לצפייה בתשובות הרבנית שולמית בן שעיה
חיפוש
» מתקדם

 תגיות
   7 נקיים    אבות    אזכרה    אינטרנט    אירוח שבת    אירוסין    אישה    אישות    אישות ומשפחה    אמונה    אתרוג    בגידה    בחורה    בינו לבינה    בית    בית כנסת    בית מדרש    בית ספר    בעל    בר מצווה    ברית מילה    ברכה    ברכות    ברכות הנהנין    ברכות השחר    ברכת החמה    ברכת הלבנה    ברכת המזון    ברכת כהנים    בשר וחלב    בשרי    בת מצווה    גזל    גיור    גירושין    גניזה    גשם    דבר תורה    דברי תורה    דגים    דעות    דתי    הדלקה    הדלקת נרות    הוראה ותלמוד תורה    הורדות    הורדת שירים    החזר מס    היחיד והחברה
 אינדקס נושאים
 
» אינדקס נושאים ותגיות

פוסטמודרניזם והרב שג''ר

מתוך: יום יום » לימוד תורה פורסם בכ"ה בתשרי התשע"ז
שלום כבוד הרב,
שמי ------- , אני אברך בישיבת--------.
כחלק מבניין הוודאות וחיפוש האמת הצלחתי להתעלות אט-אט להבנות קצת יותר מעמיקות, בעיקר בזכות כתביו של הרב קוק, ובנקודת שיא המתבטאת במאמרו דעת ה'. אני אכן חש ומבין שעיקר המפגש של האדם עם הוודאות היא מתוך העולם הנפשי המוטבע בו. עולם ההכרות שלנו 'מונחת' עלינו ממקום עליון.
אך על כך צפות ועולות בי שתי שאלות מרכזיות המערערות לי את תפיסת עולם זו:
א. ישנן תופעות בעולם המוטבעות בנפש האדם אך בכל זאת אנחנו מתייחסים אליהם כאל דמיון כוזב והן אינן מהוות מקור לאמת ולוודאות. דוגמא פשוטה לכך היא בעיית הפטא-מורגנה. כלומר, על אף שזוהי חדירת תודעה מאוד ממשית אל תוך העולם ההכרתי והתודעתי של האדם, שממש משתתפים בתופעה זו כל החושים, אנחנו טוענים שזהו דמיון בעלמא....
מניין לנו לא להתייחס כך גם לשאר הכרותינו?

ב. הרב שג"ר מפתח מאוד את המרחב הפוסטמודרני וההתמודדות היהודית עמו. כאשר הוא בא לתאר את הוודאות האישית של האדם הוא נוקט בעמדה חצי רלטיביסטית - ולכאורה זהו המקסימום שאנחנו יכולים להשיג. מצ"ב צילום של דבריו מתוך ספרו "לוחות ושברי-לוחות", אשמח אם הרב יוכל לראות את דבריו.
מצד אחד אני מבין מתוך איזו עמדה הדברים נאמרים, ואני כביכול מסכים איתם. אך מצד שני אני חווה ניגוד עצום בין דברים אלו לבין העולם הפנימי שלו, שחש צרימה גדולה ביחס לעמדה כזו! וזאת משום שלכאורה אמת "עצמית" שכזו, המנותקת מהעולם הרחב ואיננה מתימרת לומר עליו כלום - בעצם מותירה את עצמה חלולה ונבובה, חסרת-משמעות. מה שמשמעותי רק עבורי, ויכול להיות שאצל אחרים הוא בדיוק הפוך - אזי הוא באמת איננו משמעותי....


אשמח מאוד אם הרב יתייחס לשאלות אלו ויוכל להרחיב בתשובה עליהם, וכן ציוני מקורות על מנת שאוכל לעיין בהם.
תודה רבה! בברכת שנה טובה וחג שמח.


התשובה:
שלום וברכה

א. השכל אינו יכול לאשרר דבר עד תומו, בבחינה של ודאות מוחלטת. השכל תמיד סובב על ציר ההסתברות. ביהדות הדבר ידוע עוד מימי הקדמונים, כל התלמוד בנוי על גדרי סברא ורוב ומיעוט, והוא ממש דבר ד' 'אחרי רבים להטות'. דהיינו, דרכי השכל אשר בהם הדיין מכריע את הדין נסמכים בהגדרת המציאות על הסתברות, כגון שני עדים או רובא דאיתא קמן וכד' וכפי שבאר בקובץ שיעורים כידוע. ואמנם בממונא אין הכרעת רוב, אבל זה מטעם צדדי שיש מוחזק מול ההסתברות, ולא בשל העובדה שהתורה מכחישה סברת רוב הסתברות, וכפי שבנפשות ואיסורין כן יש רוב. וקרוב לכך כל דיני אומדנא, ואומדנא דמוכח וכו', וזה פשוט.
להבדיל בין קדש לחול- התפיסה הפילוסופית-אפיסטמולוגית המודרנית גם היא הלכה בדרך זו בדרך כלל, וודאי רובם של נושאיה לא תפסו את המסתבר כודאי.
על כן, אנו נסמכים על הסתברות גם בסוגיות האמונה בשימוש המח, כפי גישת הכוזרי שההסתברות שמעמד סיני לא היה וכד', נמוכה ולא הגיונית. אם כי בפשטות גם לדבריו, תמיד נוכל לטעון שהכל מעשה קונדס של חוצנים וכד'. אלא שזה אינו סביר בצורה רדיקלית.
הכוזרי עצמו אומר דברים מעין אלה על גישת הפילוסוף, והדברים נשארים תקפים לכל הוכחה לוגית.
על כן, גם לאחר קירוב הדבר אל הודאות, בצורה הקרובה למאה אחוז, עדיין יש בחירה לאדם לכפור בבורא, ועליו להאמין בבורא מכח הכרות עימו, אהבתו ואמונתו, ולא רק בהישענות על המח המוגבל שכולו הסתברותי.
לעומת השכל הספקני, עומדות שלוש אחיות, כולן אחת, ולבושן שונה- אמונה-אהבה-נבואה. יסודן דבקות בד'. גילויין הוא בשלוש הבטים שונים. ובהן עיקר האמונה בו יתברך- בדבקות בו, אהבתו ויראתו. לזה מגיעים לאחר הכרת רצונו, דהיינו היקף ועומק לימוד התורה, ואז משהכרת אותו אינך יכול שלא להאמין בו, לדבוק בו, לאהוב ולירא ממנו. לא בשכל הקטן, אלא בנשמה הגדולה. וגם השכל מקבל נובלות אור מכך, בהוכחות שכליות לאמונה, אך לעולם הן תישארנה בהסתברות.

ב. אני חולק על עמדתו, הלכתית ואמונית.
הלכתית- לעיתים יש חובה לעבור עבירה על מנת להציל את חברך מעברה גדולה יותר (כגון מצווה דרבים, או אפילו מצווה דיחיד שהיא חמורה מאד וכדעת התו'ס בשבת). זהו יסוד דין ערבות. ואמונית- החלוקה שלא פרט אחד מחבירו, בצורה כה חדה, מנוגדת ליסוד הנשמה הכללית של ישראל המתגלה בגופים שונים.
ואמנם ישעיה אמר לחזקיה בעניין ילדיו הרשעים שראה שיצאו ברוה''ק ולפיכך נמנע מפרו''ר בהדי כבשנא דרחמנא למה לך, ולכאורה יש בכך ציווי רק במסגרת ההווה אף שיזיק בעתיד, אך בזה הדבר שונה שכן אינו בעוה''ז, ואינו בדרכי השכל שבהם מכריעים דין. ועוד, שאכן היה צד לשנות זאת בכך שיתחתן עם בת ישעיה, ואכן מנשה שב בסוף ימיו.

עמדתו זו אכן מנתקת במידת מה את המעשה מן ההקשר הסביבתי שלו, וגם הפנימי שלו ברמה הנשמתית הציבורית, ועל כן הדבר פגום. זה נכון שלפעמים האדם מצווה לעשות מצווה גם על חשבון ערכים אחרים ושל אחרים, וגם בהתעלמות מה מן ההקשר, אך זה רק במקרי קיצון בהם ההלכה הגדירה את הערך הספציפי שלפנינו כעומד מעל ערכים אחרים, כגון ג''ע וע''ז וכו'. במילים אחרות- 'מה שד' רוצה מחברי', הוא בהחלט שיקול באבחנת 'מה שד' רוצה ממני', גם אם הדבר נראה מתנגש. שהרי ההלכה מאבחנת בין המרחבים של בני האדם השונים, וגורמת להתנגשות להיות מוכרעת במעשה בראי ההלכה. ולעולם- מעשה שאינו מבודד את הפרט מחבירו העומד מולו, לעולם אין ד' רוצה מאיש א' שיקיים מצווה, ומאיש ב' שיעבור עליה. אלא אם התנאים שונים במציאות ביניהם, ואז השוני אינו ביחס לאדם אלא ביחס לפרמטרים השונים שעימם כל אחד נפגש. על כן אצל שניהם הדין שווה, אלא שהמציאות מולם שונה ולכן הלכתית דינם שונה במעשה.

ככלל, עמדתי ביחס לתפיסתו של הרב שג''ר קרובה לעמדתו של הרב מיכאל אברהם (עליו אני חולק מאד בסוגיות אחרות), תוכל להביט כאן בדבריו-
https://www.youtube.com/watch?v=UEhGAutVypI

כל טוב
קישורים מומלצים:
 
כתוב תגובה
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
הנך מוזמן להגיב על פוסטמודרניזם והרב שג''ר
*שם:
  דוא''ל:
האם לפרסם את כתובת המייל בתגובה
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 

פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines