יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 שווה עיון:
ספירת העומר

 
שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה
דף הבית » שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה » זוגיות ודת
 


» לצפייה בתשובות הרבנית שולמית בן שעיה
חיפוש
» מתקדם

 תגיות
   7 נקיים    אבות    אזכרה    אינטרנט    אירוח שבת    אירוסין    אישה    אישות    אישות ומשפחה    אמונה    אתרוג    בגידה    בחורה    בינו לבינה    בית    בית כנסת    בית מדרש    בית ספר    בעל    בר מצווה    ברית מילה    ברכה    ברכות    ברכות הנהנין    ברכות השחר    ברכת החמה    ברכת הלבנה    ברכת המזון    ברכת כהנים    בשר וחלב    בשרי    בת מצווה    גזל    גיור    גירושין    גניזה    גשם    דבר תורה    דברי תורה    דגים    דעות    דתי    הדלקה    הדלקת נרות    הוראה ותלמוד תורה    הורדות    הורדת שירים    החזר מס    היחיד והחברה
 אינדקס נושאים
 
» אינדקס נושאים ותגיות

זוגיות ודת

מתוך: אישות ומשפחה » צניעות, בינו לבינה פורסם בי"ח באלול התשע"ו
שלום אני וחברה שלי כבר חצי שנה ביחד
ובאמת הזוגיות שלנו מבחינת אהבה כבוד דאגה והכול מושלם
אני ממש רוצה שתיהיה אישתי לעתיד
אך אני שומר שבת והיא לא
בהתחלה היה קשה לקבל אך הסתדר
אבל עכשיו מגיע ראש השנה והיא נשארת אצל ההורים שלה
ואני אצל ההורים שלי ... וקשה לה לקבל שיומיים לא אדבר איתה
ומיד עולה מחשבה לעתיד של מה יהיה שיהיו ילדים וכאלה ...
אני ממש לא רוצה לאבד אותה היא חשובה לי מאוד
ועולה לי לפעמיים יצר הרע ...
אני מתפלל כול יום ומאמין שיחזיר אותה
ממש קשה לי כי אני ממש אוהב אותה ורוצה אותה ולא רוצה שזה יגמר
כי ממש יש חיבור בינינו שלא היה לי בחיים מה לעשות ?


התשובה:
שלום רב,

חיבור בין אדם דתי ובחורה שאינה דתייה אינו פשוט אבל בהחלט אפשרי.
למעשה כל נושא הזוגיות והצלחתו לאורך ימים ושנים, גם בין דתיים וגם בין חילוניים, וגם בין אלו שאינם יהודים, תלוי אך ורק בדבר אחד שאם שומרים עליו הזוגיות מתקיימת לשנים רבות ונהנים ממנה לאורך כל השנים. הנושא הייחודי בזב נקרא כבוד.

כבוד הוא לקבל את השני כמות שהוא. לא לנסות לשנות אותו, או לדרוש ממנו דברים שהם מעב ליכולת שלו או לאופי החיים שלו.

אם היא מוכנה להבין שיש חגים שבהם אתה מנותק ממנה, כן זה קשה והיא חשה בודדה באותו זמן
, אבל היא נהנית מכך כי היא עושה עושה זאת למענך ולמען האהבה שלכם וכך אתה עושה למענה.

לכן עש לדבר על הדברים בצורה בררה ולראות עד היכן הנכונות של כל אחד לקבל את השני כמת שהוא

בברכה
מאיר שמחוני
 
כתוב תגובה
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
הנך מוזמן להגיב על זוגיות ודת
*שם:
  דוא''ל:
האם לפרסם את כתובת המייל בתגובה
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 
רשימת התגובות  
חיים נוחים וניצול יכולת אישית. - לא השואל, 29/09/2016
לא הבנתי למה התכוונת בדיוק כשכתבת את הדברים האלה: האדם הוא יצור מלא בתכונות אופי ויכולות וככל שחייו נוחים יותר הוא מנצל את יכולותיו הרבה יותר מאשר כחייו אינם נוחים. ובהחלט יכול להיות שזה מה שעומד מאחורי מה שהבאת ודי לחכימא ברמיזא.

סליחה על הבורות, מה הקשר בין חיים נוחים והסיפור שאני הבאתי כאן? אתה טוען שאם האישה מוותרת לבעל, החיים שלו נעשים נוחים יותר? לא מדובר בנוחות, כי אם האישה לא תסכים ללכת למקווה, הבעל לא יוכל לחיות איתה. אם האישה לא תסכים לשלוח את הילדים לבתי ספר דתיים, הבעל ירגיש שילדיו לא יקבלו חינוך מתאים. אז הויתורים מצד האישה לא נעשים כדי להגיע לחיים נוחים יותר, אלא כדי שהבעל יוכל להמשיך לחיות באורח חיים דתי.

הקשר בין חיים נוחים יותר ליכולת לנצל את החיים בצורה טובה יותר לא ברור לי. כבר ראיתי בחיי אנשים שחייהם נעשו נוחים יותר עקב נישואין לאדם ממשפחה אמידה או עקב קבלת ירושה גדולה, ולאחר מכן הם ממש לא ניצלו את יכולותיהם בצורה טובה יותר. ההפך, כאשר חייהם נעשו יותר נוחים, הם נעשו יותר עצלים! הם פחות מתאמצים, פחות מנסים להצליח.

שלופ רב,

כשאני כותב חיים נוחים איני מתכוון לכסף מירושה או לנישואין לאדם עשיר יותר, אלו לא החיים הנוחים שאני מדבר עליהם. אלו חיים שלא תמיד נוחים כי אדם שלא היה רגיל לחיו ברמה כלכלית גבוהה ופתאום מקבל הון לעיתים קרובות מאבד את הראש ונכנס למצב קשה ביותר. ראה סטטיסטיקה על מרוויחי פרסים גדולים בפייס.

כשאני כותב חיים נוחים אני מתכוון לחיי זוגיות נוחים.
בהחלט יכול להיות שאותה אישה שהולכת במכנסיים (ושוב בהערת ביניים לא ראיתי היכן מכנסיים הפכו בשולחן ערוך להיות בגד לא צנוע.) הולכת למקווה מתוך רצון ושמחה כי היא מבינה את המשמעות של ההליכה למקווה ויודעת שחייה עם בעלה נפלאים בזכות זאת. וכן הם שוחחו על כל הנושאים שהעלית כחינוך ודרך כללית של ניהול הבית עוד לפני הנישואין והגיעו להסכמות ברורות. היה לי דוד ש היה נשוי כך ובניו היו מחונכים ודתיים למרות שאמם הייתה חילונית לחלוטין.

ובהחלט יכול להיות (ונתקלתי בעבודתי בקליניקה פעמים רבות בזאת) שאישה שהולכת בלבוש צנוע, כדבריך, אינה מוכנה ללכת למקווה כנקמה בהתנהגות בעלה, וכן הלאה חיים מקוללים ביותר.

חיים נוחים שבהם מנצלים את היכולות במקסימות הם חיים זוגיים שבהם יש הסכמות ברורות בין הבעל לאישה ואף אחד לא מוותר לשני בגלל חולשה או כוחנות, אלא כל אחד מחליט לעשות את המירב כדי שהבית יהיה יציב וחזק, מתוך אמונה אחד בשנייה ואהבה בין בני הזוג.

מאיר שמחוני
המשך - לא השואל, 29/09/2016
כבוד הרב,
אתה צודק,האישה לא צריכה להיות המוותרת הקבועה בבית. אבל במצב שבו הבעל הוא דתי, והאישה היא חילונית, ברור שהאישה צריכה יותר לוותר. אתן לך דוגמא: אם האישה לא הולכת למקווה, הבעל לא יכול לחיות איתה! מכאן ברור שכאשר צד אחד הוא חילוני, והצד השני הוא דתי, הצד החילוני צריך לוותר יותר.

כבוד הרב, אתה בטוח שהבעלים שנשותיהם הולכות עם מכנסיים וחולצות ללא שרוולים, הם הסכימו לכך מלכתחילה? לא מדובר בגברים שהם דתיים לייט או מסורתיים, אלא דתיים חזקים יחסית. מדוע הם יסכימו שנשותיהם ילכו בלבוש לא צנוע? הרי זה פוגע באורח החיים הדתי שלהם. האם חשבת שייתכן שהגברים האלה התפשרו בבחירת בת הזוג ולכן הם הסכימו שהנשים תלכנה בלבוש לא צנוע? אולי הם היו מיואשים, ולכן העדיפו להיות נשואים בצורה כזאת מאשר להישאר רווקים? מה דעתך?

אותה אישה שהזכרת, ממש לא הולכת בכפייה לבושה לבוש צנוע. אם זה היה בכפייה, היא הייתה הולכת גם עם כיסוי ראש. היא הולכת בלי כיסוי ראש אבל בלבוש צנוע, כי זה הויתור שהיא הסכימה לעשות למען האהבה. דווקא האישה הזאת שהסכימה לוותר, מרגישים שהיא אוהבת את בעלה, וזה ברור שהם זוג יונים...

דווקא אצל הזוגות שבהם האישה לא מוותרת לבעל, אני לא רואה שיש אצלם קשר של אהבה. אצל הזוגות האלה נראה לי שהייתה פשרה בבחירת בן הזוג אצל שני הצדדים: הנשים, בגלל מחסור באהבה, לא יכלו ללכת לקראת הגברים, והגברים שפוחדים להישאר לבד, שותקים על כך שלא נעשה ויתור מצד הנשים. נראה לי שהקשרים האלה מחזיקים מעמד, כי כאשר מתפשרים בבחירת בני זוג, הציפיות מחיי הנישואין מאד נמוכות, ואז אין אכזבות גדולות מחיי הנישואין.

שנה טובה ומתוקה. אאחל שבשנה זו אנשים יתחתנו יותר מתוך אהבה ופחות מתוך פשרה. כבר נמאס לראות את כל הזוגות האלה, בעיקר אצל דתיים, שמתחתנים בלי רגש כלפי בני הזוג כדי לא להישאר לבד. הגיע הזמן שרוב הדתיים יתחתנו מתוך אהבה. אנחנו כבר לא חיים בימי הביניים ולא בעיירה בגלות. אנחנו חיים כבר במאה ה-21, ואהבה זו לא מילה גסה. המילה פשרה צריכה להיות מילה גסה!

שלום רב,

הם יסכימו משום לשמרות שהם דתיים מאד הם לא רואים בלבוש של מכנסיים בגד לא צנוע וזה לא מפריע להם.

לצערי יש היום כל כך הרבה מגבלות שהכניסו רבנים שונים שאינם כתובים בשום מקום ואינם נכונים. כל המגבלות הללו רק יצרו מהומה ורעה צרורה בהרבה משפחות ובשום מקרה לא הביאו לשיפור המצב הדתי או לכך שהילדים יהיו דתיים.

כל נושא ניהול הבית אינו קשור לדברים חיצוניים בכלל אלא לנשמות שלנו שצריכות להתמזג ולהיוך אחד עבור השני ביחד. אז תהינה משפחות בריאות בישראל

מאיר שמחוני
אישה לא דתייה וגבר דתי. - זוגיות ודת, 29/09/2016
פגשתי שני זוגות נשואים כאלה. כאשר הם הכירו הגברים היו דתיים לאומיים והנשים היו חילוניות. הנשים הסכימו להיות דתיות כדי שהגברים יוכלו להקים בית דתי. למרות הסכמתן, בפועל זה לא ממש ככה: הן אמנם לא מחללות שבת, אבל הן הולכות עם מכנסיים ועם חולצה בלי שרוולים. לדבר הזה לא ציפו הגברים. הם כמובן לא מעירים לנשים על כך. הגברים התאכזבו מהנשים שהן בעצם לא ממש דתיות אבל הם נשארו איתן. האם התנהגות הנשים מעידה שהן לא התחתנו מתוך אהבה אלא מתוך פשרה? אם הן היו אוהבות את הבעל, היה להן יותר קל ללכת בלבוש יותר צנוע. השאלה הזאת נשאלת כי יש אישה אחרת שהייתה חילונית ואחרי חתונה עם אדם דתי היא הולכת רק בלבוש צנוע, אפילו שזה לא נעשה מתוך אמונה, אלא מתוך רצון להקל על הבעל. כלומר, אם יש אהבה לבן הזוג, קל יותר לעשות ויתורים, לעומת מצב שבו אין אהבה ובחירת בן הזוג נעשתה מתוך פשרה...

שלום רב,

איני מסכים עם דעתך לגבי הנשים והגברים הנשואים ודרך החיים שלהם.
מדוע האישה היא זו שצריכה להסכים ללבוש צנוע בשביל שלבעלה יהיה טוב, ולא ברור שיהיה לו יותר טוב עם זה, ולא הבעל צריך להסכים לרעיונות החילוניים של האישה?

היכן כתוב שהאישה צריכה להיות המוותרת הקבועה בבית?

זהו המתכון הראשון והברור לנישואין כושלים, כשהאחד חושב שהוא החשוב יותר והשני צריך להיות כפוף לו.

זה מזכיר לי את דבריו של הרב ניסים יגן זצ``ל שבשיחה לנשים אמר: ראש יכול להיות רק אחד. כל בעל חיים שנולד עם שני ראשים לא הצליח להתקיים. לכן יש אפשרות רק לראש אחד אחרת הבית היהודי לא מסוגל להתקיים.

אבל הראש יושב על הצוואר, בלעדי הצוואר הוא אינו יכול להתנועע כלל. אם כך, נשים יקרות מה אכפת לכן להיות הצוואר, הרי הצוואר מזיז את הראש לאן שהוא רוצה.

אז זהו יש ראש וצוואר והצוואר התחתון החזק יותר.

ולמה שכתבת.

הבעלים הללו שנשותיהם הולכות במכנסיים וחולצות ללא שרוול בוודאי הסכימו לכך מלכתחילה, ורק אתה מסיק שהם אינם מרוצים. יכול להיות שחיי המשפחה שלהם סוגים בשושנים.

כן בשושנים הנפלאות יש גם קוצים. והרבה פעמים נדקרים, אבל כשאוהבים הדקירה רק מגבירה את האהבה.

לעומת זאת אותה אישה שהולכת בכפייה לבושה בבגד צנוע, (שאתה קורא לו צנוע) אבל היא חסרת אמונה ורק עושה זאת בגלל דרישות בעלה, אבל לבטח מסתתרים מאחורי זה הרבה ויתורים שהבעל חייב לאשתו ואתה כלל אינך יודע.

חבל שאתה מסתכל על החיצוניות ולא על הפנימיות. ראיתי הרבה נשים שהלכו במכנסיים והדתיות שלהן עולה בהרבה על נשים הלכו בבגדים צנועים.

לא הבגד עושה את האדם.

האדם הוא יצור מלא בתכונות אופי ויכולות וככל שחייו נוחים יותר הוא מנצל את יכולותיו הרבה יותר מאשר כחייו אינם נוחים. ובהחלט יכול להיות שזה מה שעומד מאחורי מה שהבאת ודי לחכימא ברמיזא.

שנה טובה ומבורכת שנה של התעלות רוחנית ונפשית

מאיר שמחוני


פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines