יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 שווה עיון:
לצאת עם משתמט?

 
שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה
דף הבית » שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה » שלום בית
 


» לצפייה בתשובות הרבנית שולמית בן שעיה
חיפוש
» מתקדם

 תגיות
   7 נקיים    אבות    אזכרה    אינטרנט    אירוח שבת    אירוסין    אישה    אישות    אישות ומשפחה    אמונה    אתרוג    בגידה    בחורה    בינו לבינה    בית    בית כנסת    בית מדרש    בית ספר    בעל    בר מצווה    ברית מילה    ברכה    ברכות    ברכות הנהנין    ברכות השחר    ברכת החמה    ברכת הלבנה    ברכת המזון    ברכת כהנים    בשר וחלב    בשרי    בת מצווה    גזל    גיור    גירושין    גניזה    גשם    דבר תורה    דברי תורה    דגים    דעות    דתי    הדלקה    הדלקת נרות    הוראה ותלמוד תורה    הורדות    הורדת שירים    החזר מס    היחיד והחברה
 אינדקס נושאים
 
» אינדקס נושאים ותגיות

שלום בית

מתוך: אישות ומשפחה » הורים וילדים פורסם בי"ז באלול התשע"ו
חמותי אישה שעושה רק מה שטוב לה ונוח לה ומה שהיא אומרת ועושה הוא הדבר הכי טוב ונכון לשיטתה.אני משתדלת לכבד את רצונה למרות שאני לא מסכימה איתה ואני מרגישה שאני בולעת הרבה צפרדעים כדי שהיא תהיה מרוצה ולא יהיה לה על מה להתלונן בכל מה שקשור אליי.
אני נשואה כ13שנה,ארבעה ילדים ובחודש התשיעי להריון.
חמותי מעוניינת שנהיה אצלה בראש השנה כי נוח לה להתפלל בבית הכנסת שהיא רגילה להתפלל בו, מבחינתי זה אומר שאני צריכה גם לארוז בית לשישה נפשות כולל מצעים וכולל להכין אוכל כוללבגדים כמו כן עליי להשגיח על הילדים שלא יעשו רעש/ייגעו בדברים וכו'

אציין שחמותי היא אלמנה וקשה לה הלבד אבל היא גם מאוד אוהבת את השקט שלה ודי בורחת מחברה.
אני באמת לא רוצה לריב איתה או עם בעלי,שגם לו יותר נוח להתפלל בבית הכנסת שהוא רגיל שקרוב לביתה,המרחק בין הבתים הוא כשעה פלוס הליכה,אני רוצה שיהיה לה נחמד ונעים בחג אבל אני לא מבינה למה כל פעם זה צריך לבוא על חשבוני והיא אפילו לא מעריכה את העיניין כי יש לה נטייה לראות רק את הקוביה הקטנה שבה היא נמצאת ולראות מה שטוב לה .אני רוצה להתעלות על עצמי ובאמת לא להתיחס ליחס שלה לאחר ולשונה ממה שהיא חושבת שהוא הנכון,אני רוצה להיכנס לשנה טובה בטוב,אבל אין לי מושג איך אני יכולה לעשות את זה?איך להתעלם מכל הפגיעות,איך לא לריב עם בעלי או לשפוך לפניו את הלב והוא מצטער כל כך שזה המצב אבל זה המצב.א יך אני אמורה לא להרגיש פגועה או להניח בצד את כל הרגשות השליליות שיש לי כלפיה? שנה שעברה היא אמרה שהיא לא מתכוונת להכין לי אוכל(אני צמחונית והיא הכינה מנות בשריות)וכשבעלי שאל אם היא לא מכינה לי שום מנה חמה היא אמרה שאסתדר עם מה שיש...ואז ביום כיפור אמרה שרק בעלי והילד יבואו אליה כי היא ניקתה בית ואין לה כוח לנקות שוב אחרינו...זה היחס שלה אל האחר באופן כללי..זה לא משהו אישי נגדי ככה היא מתייחסת לכולם. אפילו שאני יודעת שזה לא אישי וככה היא מתייחסת גם לשאר הכלות ולבת שלה(,הם נוקטים בשיטה של אני עושה מה שטוב לי ואם לא מתאים לה אז פשוט לא נתראה,אני לא חושבת שזו הגישה הנכונה) היא באמת אישה בודדה ואנחנו הכי קרובים אליה פיזית ומשתדלים לעזור בכל מה שניתן ועדיין אני מרגישה כל פעם שכשזה נוגע לרצונות שלה או שיש ניגוד בין הרצונות תמיד צריך להתכופף ןלתת לה מה שהיא רוצה כדי שתהיה מאושרת,אני מרגישה שאני מוותרת בלי סוף ועדיין היא שונאת אותי ולא מכבדת שום דבר שהוא בניגוד לרצונה,כשמעירים לה בצורה מכובדת היא תמיד תצדיק את עצמה... שנה שעברה אמרה שהיא יודעת שזו גישה אגואיסטית שלה אבל אין לה כוח לנקות שוב בית ואני נעלבתי כי אני מנקה את הבית שלה לפני שאני יוצאת ממנו וכשאמרתי לה היא הדגישה שאין לה כוח לנקות שוב את השטיח...באמת קשה לי עם זה ואני רוצה לצאת הכי בסדר אבל אני רוצה להצליח להיות שלמה עם ההחלטה ולא להרגיש ששוב אני צריכה לבלוע צפרדע..יש לך רעיון איך אני אמורה לקבל את המציאות הזאת?להכיל?להתעלות?
כל שנה לפני החגים אני יושבת ובוכה שזה מה שאני צריכה לעבור במקום לשמוח בחג.אין לי תפילה נורמלית כח אני עם הילדים,אין לי אוכל שטעים לי ואין לי חברה שטוב לי איתה ופשוט עצוב לי על המציאות הזאת.



התשובה:
שלום רב,

אני רואה כאן שתי בעיות שעליך ללמוד לשנות אצלך.

הנקודה הראשונה והחשובה ביותר היא התחושה האישית ששונאים אותך ושעושים לך. זה אינו נכון. את בעצמך כותבת שהיא עושה רק מה שטוב לה ומה שהיא רוצה בלי להתחשב באחרים כולל הילדים שלה. אם כך ברור שזה אינו אישי כלפיך ואסור לך לקחת את זה באופן אישי. זו היא וזו דרכה ויש שתי אפשרויות או שאת מקבלת את הדרך שלה ומחייכת ולא עושה לעצמך ולבעלך חיים מרים, או שאת מתעלמת. העיקר שאת תחיי בשלום עם עצמך מה שאני מרגיש שלא כל כך קורה.

דבר שני אתם במרחק של שעה הליכה מביתה, אז במקום לארוז ולטלטל ולבשל לכו בחג מביתכם בטיול אל ביתה ותחזרו לישון בבית

המציאות היא מציאות ולכן את לא תשני אותה או שתקבלי אותה כמציאות או שתתעלמי ובוודאי שתפסיקי לרחן על עצמך כאילו וזה אישי כלפיך.

הדבר השני שאת צריכה ללמוד בחיים הוא שאת ובעלך הם אחד ואילו אמו היא חלק חיצוני מחייך. זו היא כזו היא ואת מקבלת אותה לטוב ולרע כמו שהיא. העיקר שלך ולבעלך יהיו חיים טובים בלי מריבות. כי המריבות הללו בגלל אמו רק הורסים לכם את החיים.

אתם לא רוצים לחוש כמו שאתם חשים אז הישארו בביתכם ואל תלכו אליה לחגים. זה הוא כל העניין.
בעלך רוצה ללכת להתפלל בבית כנסת מרוחק שילך ויחזור הביתה.

בברכה
מאיר שמחוני
 
כתוב תגובה
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
הנך מוזמן להגיב על שלום בית
*שם:
  דוא''ל:
האם לפרסם את כתובת המייל בתגובה
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 

פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines