|
|
מחיאת כף וריקודים
|
|
שלום הרב!
ברצוני לדעת מה ההבדל בין השו"ע(ספרדים) לרמ"א(אשכנזים) בדין מחיאת כפיים וכן בדין ריקודים.
מה הטעם של כל אחד מהם לאסור או להתיר ומי הוא שאוסר ומתיר. וכן מה הגדר של מחיאת כף ומה הגדר של ריקודים.
זה ממש חשוב לי. כל שבת אני מסופק מה נכון.
תודה רבה
|
התשובה:
|
|
שלום וברכה
נוסח דבריך מציב צורך לכתוב ערך שלם באנציקלופדיה התלמודית, ולצערי אני לא פנוי לכך.
על כן אכתוב רק את השורה התחתונה.
גם השו''ע וגם הרמ''א מסכימים כי יסוד הדין היה גזירה לאיסור, פחות או יותר של כל דבר שיש בו השמעת קול בצורה פיזית זולת דיבורו ושירתו של אדם, בשל גזירת שמא יתקן כלי שיר.
אלא שהרמ''א נטה להקל לא בשל יסוד הגזירה, אלא בגלל שני שינויים: האחד הוא שהחשש שמא יתקן פחות מאיים מבחינה ריאלית, כי בני אדם אינם מתקנים בימינו כלי שיר; שינוי שני הוא שינוי חברתי - שזו גזירה שלא שומעים לה בפועל, ו''מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין''.
לא זו בלבד, אלא שהבית יוסף עצמו כתב שמותר לרקוד למען התורה, מה שגורם להיתר יותר מרווח של שירת שירי קודש וריקודים ומחיאת כף.
והיו בתי כנסת שהיו נאמנים מאוד להלכה (כמו בצרפת) ובכל זאת היה בהם כלי נגינה בשבת.
בפועל, מה שנראה לעשות היום, הוא אכן למתוח את הקו במקום בו רוב בני אדם מותחים אותו, לאמור: לא לתקן כלי שיר ח''ו, גם לא כלי תיפוף. אבל מחיאת כפיים וריקוד ודפיקה על השולחן - אפשר להקל, ובמיוחד אם זה חלק משירי קודש.
כל טוב ושבת משמחת
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
הנך מוזמן להגיב על
מחיאת כף וריקודים
|
|
|
|
|
|
|
|
|