|
|
|
שיר השירים
|
|
|
שלום הרב!
בהקדמתו של הרב קוק לשיר השירים יש כמה דברים שלא הבנתי:
1) מה הפירוש "אמנם אותם הדברים הגנוזים שקבורתם היא בעורם עליהם מתקנת היתד שעל אזנינו לחפור ולכסות ואוי למי שמשתמש ביתד זו לפעולה שכנגדה..."
מה הפירוש יתד שעל אזנו?
2) הרב כותב בהמשך הבדל בין אנשי קודש לבין חמורי אהבה- מה הרב קוק סובר בעצם על שיר השירים שהוא משל או שזה הפשט?
שאלה נוספת: מה ההסבר שלו לכל אחד מאותם קבוצות? הרי אם מגשימים את אהבת ה' למה שאנחנו מבינים זה לא מוריד מהערך שלנו לאהבת ה'?
|
|
התשובה:
|
|
|
שלום וברכה
דבריו של הרב קוק זצ''ל הם פרפרזה על מצוות התורה:
דברים פרק כג, יד
וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ וְהָיָה בְּשִׁבְתְּךָ חוּץ וְחָפַרְתָּה בָהּ וְשַׁבְתָּ וְכִסִּיתָ אֶת צֵאָתֶךָ:
התורה מצווה על היוצא למלחמה לקבור את צאתו מחוץ למחנה.
את זה דרש הרב גם על האומנות: אמנם גם צואתו של אדם היא טבעית, אולם היא בוודאי לא מבשמת את העולם, ועל כן ראוי לקבור אותה – וכך יש לעשות לדברים טבעיים שקיימים באדם אך לא מבשמים את העולם.
הרב קוק סובר כי שיר השירים הוא משל לאהבה הגדולה שבין אדם לאלוקים. ברם, כדי להבין את המשל הזה יש צורך לחיות גם את האהבה שבין איש ואישה, שהיא מבוא לאהבה שבין אדם לאלוקים. רבי עקיבא הוא המתאים ביותר לכך. הוא גם האוהב הגדול של אשתו, גם של ''ואהבת לרעך כמוך'' וגם של ''ואהבת את ד' אלוהיך''.
לא הבנתי את השאלה האחרונה – על איזה קבוצות מדובר.
כל טוב, ויישר כוח על העיסוק בשיר השירים
|
|
|
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
|
הנך מוזמן להגיב על
שיר השירים
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כשרות
RSS