|
|
הרב שלמה אהרונסון זצ''ל - רבה הראשון של תל אביב
|
|
לדמותו של הרב אהרונסון - רבה הראשי של תל אביב- לדמותו
|
התשובה:
|
|
הרב שלמה אהרונסון זצ''ל – רבה הראשון של העיר תל אביב - נערך על ידי הרב עזרא גבאי
הרב שלמה הכהן אהרונסון היה רבה הראשי האשכנזי הראשון של תל אביב. נולד באלול תרכ''ג שנת 1863.
אביו היה רב בעיירה קרוצי, כישרונותיו התגלו בצעירותו ואביו למדו בעצמו. בגיל חמש עשרה העביר שיעור בתלמוד בישיבת לאדי שאחיו עמד בראשה. בתחילה היה בדעתו לעסוק במסחר ומשום כך החל ללמוד רוסית, אך כושרו להנהגה וגדולתו בתורה הועידו אותו לרבנות ובשנת תרמ''ז 1887, החל לשמש ברבנות בנייז'ין, שם הצליח למנוע פוגרום שהיה אמור לפגוע ביהודי העיר. בשנת תרנ''ו ,1895 החל לכהן כרבה של קייב. הודות לשליטתו ברוסית ולהשכלתו הכללית, בעת משפט בייליס (בו הואשם לשווא יהודי בהריגת נער אוקראיני נוצרי) סייע ביד הסנגוריה לנסח את טענות ההגנה.
עם עלית הקומוניסטים לשלטון, הוכרח לעזוב את רוסיה ועבר לברלין, שם שימש כרבם של יהודי רוסיה שהתגוררו בברלין ויחד עם עסקנים ואנשי ציבור פעל בשביל פליטי רוסיה.
בשנת תרפ''ג, 1923 ,החלו לחפש רב כדי למנות כרב ראשי לעיר תל אביב שהייתה אז עיר צעירה, הוזמן הרב שלמה אהרונסון לכהן כרבה האשכנזי של העיר יחד עם הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל. ששימש עד אז כרבה של קהילת סלוניקי ונעתר לבוא ולכהן לצידו של הרב אהרונסון.
טכס ההכתרה היה ברוב עם, ותואר בהרחבה בעיתונות העברית באותה תקופה , בין המשתתפים היה הרב צבי יהודה קוק זצ''ל שהגיע בליחות אביו הרב אברהם יצחק קוק, שבנוסף שלח מכתב ברכה מיוחד לקהילה על הבחירה של הרבנים. במכתבים נוספים אנו מוצאים עניינים רבים שהעסיקו את הרב , הוא פונה אל מרן הראי''ה ועמו מתייעץ בנושאי הרבנות: בענייני השחיטה בארץ , חיזוק שמירת השבת הרב חותם על כרוז המוחה על משחקי כדורגל תוך כדי חילול השבת, הוא דואג למוסדות החינוך דתיים שיקבלו משאבים דומים לאילו הכלליים. הוא משתדל על ענייני הדת בקונגרס הציוני והקמת מושבות לרוסיה עבור יהודים בכספי יהדות ארצות הברית.
תפקידו כרב ראשי העסיק חלק גדול מזמנו, כן ייסד, יחד עם הרב מאיר בר אילן, את ישיבת ''היישוב החדש'' בתל אביב. הרב היה מעורב בארגון ''מסע המושבות'', בשנת 1924 , שבו מספר רבנים נסעו לחזק את ההתיישבות החלוצית בארץ, מסע שהותיר רושם רב.
מנעוריו נמשך לתנועת חיבת ציון ועמד בקשר מכתבים עם בכירים בתנועה הציונית , היה פעיל ותיק בתנועת המזרחי, והיה חבר הועד הפועל של התנועה בארץ ישראל. כתומך בציונות הדתית כתב והגן מעל העיתון ''המליץ'' על התנועה הציונית מפני מתנגדיה.
הרב נפטר בשנת 1935 .
הרב אברהם יצחק קוק טרח לבוא מירושלים למרות חולשתו הפיזית ולהספידו במילים אילו : ''מליבנו יוצאה היא הקינה שקוננו חכמי ישראל במאורע מעציב של סילוק אחד מן הגדולים בארצנו הקדושה .. גברא רבה בתורה גברא רבה ביראת שמים במידות קדושות טהורות, גברא רבה באהבת ישראל גברא רבה באהבת ארץ ישראל... גברא רבה במסירות נפש בעד טובת הציבור, בעד אהבת התורה וכבודה. אדם גדול שקידש שם שמים ושם ישראל בכל הליכות חייו הפרטיים ובכל התנהגות רבנותו האצילית והעדינה עליו אנו סופדים '' אבד חסיד מן הארץ''
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
הנך מוזמן להגיב על
הרב שלמה אהרונסון זצ''ל - רבה הראשון של תל אביב
|
|
|
|
|
|
|
|
|