|
|
שלום בית בין אחים-דחוף
|
|
שלום לכב' הרב
אבי ז"ל נפטר לפני מס' חודשים. אמי ,אשה זקנה נותרה בביתה.
אנו , אחים ואחיות שנרתמנו בשמחה וברצון לכל הצרכים שלה,כולל הכל הכל, (כולל שינה מידי לילה אצלה, ואני מציין זאת כי השאלה סביב זאת).
והנה , לאחר זמן מה, נתעוררו חילוקי דיעות וחוסר הסכמות לגבי תורנות בלילות.
אנו ,3 אחים בקריות, ו 5 אחים/אחיות נוספים גרים באזור מרכז הארץ.
בתחילה חלק מהאחים מהמרכז טענו שקשה להם סבב של אחת לשבוע, ולכן באנו לקראתם וסידרנו שאנשי המרכז יבוא אחת לשבועיים ובכל שאר הימים אנשי הקריה,(1 לשבוע בממוצע).
ועכשיו אחת האחיות שגרה גם היא בקריה מבקשת התחשבות בתורנות לגביה. בטענה שיש לה ילדים קטנים (הקטנה בת 10 בערך), ועובדת וקשה לה.
העניין הוא שכך נופל עודף העומס עלי ועל אחי שאף הוא גר בקריות.
ואגב, גם לי יש טענות (שלא העלתי בפניהם) המצריכות התחשבות בי, כגון: אני משתדל ב"נ ללמוד השנה כמה שיותר לע"נ אבי ז"ל, (נראה לי שאנו לא עושים מספיק בעניין זה), ואין אפשרות ללמוד אצל אמי, כך שכאשר אני שם הזמן הנ"ל הולך לאיבוד מבחינת לימוד, (אם כי יש כיבוד הורים /אם באותו זמן), בנוסף,אשתי מתלוננת וכועסת (לפעמים), שאני הולך לתורנות כל כך הרבה .
וכמו כן אני יודע שתלמוד תורה כנגד כולם. והרי האמא לא תישאר לבד ואם אני גם כן ידרוש התחשבות , העומס יפול על אחרים .
בקיצור: מבקש תשובה דחופה:
איך יוצאים מהפלונטר?
כולם רוצים התחשבות, כל אחד סבור שקשה לו ואין לו עודף זן וכו'.
אני טענתי שצריך לעשות מערכת תורנות שווה לכל (כי כולם עמוסים ולכולם אין עודף זמן ולכל אחד יש את ה"שק" שלו),ואח"כ אם מישהו לא יכול בתורנותו , יבקש ויתחלף עם אחד האחים ונבוא זה לקראת זה.
ואגב, אין כרגע פתרון אחר, כגון שהאמא תתארח אצל אחד הילדים או לסרוגין אצל כל ילד.
מה הרב מציע ?
אנא דחוף
|
התשובה:
|
|
שלום רב,
אתה שואל איך יוצאים מפלונטר, ראשית לא יוצרים פלונטר שאינו קיים אז גם לא צריך לפתור אותו.
אתה מדבר על אמא שנשארה לבד לאחר פטירת האב. צר לשמוע שלכל אחד מהילדים קשה לבוא להיות אצל אמא לילה אחד בשבוע, אבל מצד שני זה מובן מאד, לכל אחד מהאחים יש משפחה שעליו לטפל בה בין שמדובר באח או באחות. אלא שאתם עושים מזה בעיה, וזו אינה בעיה.
אתן לך דוגמא אישית שלי. התאלמנתי לפני שנתיים כל חמשת הילדים שלי עשו תכניות היכן אעבור לגור, ליד מי אשכון ועל מי מהם תיפול האחריות לאבא זקן שנשאר לבד. הבהרתי לכולם באופן שאינו משתמע לשני צדדים שאני חי את חיי ואיני מתכוון ליפול עליהם למעמסה, אני נוסע באופן חופשי לאן שליבי חפץ, אני מרצה ומטפל כעולה בפני הרצון ואני חי את חיי. לפני חודשיים עברתי לגור באשדוד קרוב לבתי שזקוקה לטיפולים רפואיים כדי לעזור לה ככל האפשר, ויחד עם זאת דירתי מספיק רחוקה שאני אשמור על עצמאותי.
אמכם שתחי' חיים ארוכים ומאושרים גם להבא יכולה לחיות חייה גם בלעדיכם. אולי אפילו מעוניינת בכך אך אינה מעיזה לומר זאת לכם בגלל הלחץ שאתם לוחצים לתת לה גיבוי והגנה. מצד שני אתה כותב שהיא אינה יכולה להיות אצל הילדים שלה, וכמובן שאינך מפרט מדוע, כך שאיני יכול להתייחס לנקודה זו. אבל היא חיה כמה עשרות שנים ללא עזרתכם. להיפך היא טיפלה בכם. ועכשיו אתם לוחצים שעליה להיות צמיד עם מישהו מהילדים שלה. דבר זה אינו אפשרי וגם אינו נדרש אפילו לא מבחינה הלכתית של כבוד הורים.
חושבני שכל אחד מכם יחזור לחיות את חייו הפרטיים באופן נורמלי, שזו דרך העולם, ובחגים אמא תבקר בכל פעם אצל ילד אחר.
ואתם האחים והאחיות המשיכו לחיות בשלום ואל תיכנסו למריבות וכעסים מיותרים, כי הכעסים הללו כואבים לאמא הרבה יותר.
בברכה
מאיר שמחוני
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
הנך מוזמן להגיב על
שלום בית בין אחים-דחוף
|
|
|
|
|
|
|
|
|