|
|
ליום הזכרון התשע'ו
|
|
אחי ורעי
מדי שנה נשאנו דברים לזכרון הקדושים ביום הזכרון
כאז כן עתה הנה דברים שאמרתי מול קברות הקדושים
היום הזה
נשמתם צרורה בצרור החיים
ויהי רצון שכל בני ובנות עמנו יהיו בריאים ושמורים
לבל יהי צער ונזק
ולא צרה ואנחה
אך טוב לישראל אמן ואמן
|
התשובה:
בית החיים
|
|
יום הזכרון לחללי צבא ההגנה לישראל והרוגי הטרור השם יקום דמם.
יוסף אלנקווה.
ביום תענית תשעה במנחם אב חמשת אלפים ושבע מאות ושישים וחמש
למנין שאנו מונים כאן נווה דקלים חבל עזה תבנה ותכונן.
נקבצנו כולנו ועמדנו בבית החיים האיזורי
לתפילת בית העלמין.
שם ישבנו גם בכינו
קינה ונהי בכיה ותאניה
וזעקות נשברי לב שהגיעו עדי
שערי המרומים.
איש ואשה נער וזקן
כולנו שרנו בתוגת הלב
שפכי כמים לבך
זכור רחמיך השם
על אלה אני בוכיה.
המה לבנו דמעו עיננו
בתפילה ותקווה
שנהא נטועים על אדמתנו
לדורי דורות.
ושמה קראנו בכל לב ותחינה אנא השם קיים מאמרך
הכתוב על ידי יחזקאל הנביא :
'' לָכֵן הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱדֹוִד הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל:
וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְדֹוָד בְּפִתְחִי אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וּבְהַעֲלוֹתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי:
וְנָתַתִּי רוּחִי בָכֶם וִחְיִיתֶם וְהִנַּחְתִּי אֶתְכֶם עַל אַדְמַתְכֶם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְדֹוָד דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי נְאֻם יְדֹוָד''.
אך במפלאות תמים דעות
נפלה עירנו שודד היכלנו
ואבני קודש למרמס בני חמס ועוולה.
ואתם שוכני עפר לא נשארתם על משכבכם
ונקברתם פעם אחר פעם.
ואת מחילתכם שוכני עפר באנו לבקש.
לא זכינו להשאר בנחלתנו
אשר ניתנה לידי זר ואויב וצר.
תפילת הלבבות
דמעותינו זעקותינו ותפילותינו
לא היו לשווא.
שערי דמעה לא ננעלו
בדמעות גורשנו
בבכי יצאנו
ובבכי נשוב
כמאמר ירמיהו הנביא
'' הִנְנִי מֵבִיא אוֹתָם מֵאֶרֶץ צָפוֹן וְקִבַּצְתִּים מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ בָּם עִוֵּר וּפִסֵּחַ הָרָה וְיֹלֶדֶת יַחְדָּו קָהָל גָּדוֹל יָשׁוּבוּ הֵנָּה:
בִּבְכִי יָבאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא:
שִׁמְעוּ דְבַר יְדֹוָד גּוֹיִם וְהַגִּידוּ בָאִיִּים מִמֶּרְחָק וְאִמְרוּ מְזָרֵה יִשְׂרָאֵל יְקַבְּצֶנּוּ וּשְׁמָרוֹ כְּרֹעֶה עֶדְרוֹ:
כִּי פָדָה יְדֹוָד אֶת יַעֲקֹב וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ:''.
עין בעין נראה נשוב וניישב כי בחר ה' בציון אווה למושב לו.
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
הנך מוזמן להגיב על
ליום הזכרון התשע'ו
|
|
|
|
|
|
|
|
|